פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 51 - התנועה הקיבוצית - 13.7.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 51 - התנועה הקיבוצית - 13.7.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 51
התנועה הקיבוצית - 13.7.2003
רשם: רן כוחן - 13.7.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; נגה בוטנסקי; אורי גלעד; דב אביטל; עינת נעמן; גידי סיון; אורי אשכולי;
יואל מרשק; מאשה סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; ענת גרה; רבקה יקיר;
רוסי וגשל; גיורא מסד; שבולת אדלמן; ראובן טנא; רזי יהל.

חסרים:
גברי ברגיל (חו"ל); ח"כ אבו וילן (חו"ל); דניאל יפה (חו"ל); מוטל ב.; יונה פריטל;
סלסו גרברז (חו"ל) ; עו"ד מיכי דרורי.

משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד צפריר בן-אור.
מוזמנים:
מאיר (פוגה) שחר (מסדה); צוות "בית ראשון במולדת": יורם זיו (נחל עוז); עמי רוניס
(נען); יונה פרידמן (אור הנר); מלכה קסוטו (תל יוסף).

ישב בראש הישיבה:
נתן טל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 50
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 50, מה-29 יוני, 2003.
2. דיווח/הודעות - בין ישיבה לישיבה
מועצות הייצור והארגונים החקלאיים - המשך המאבק הציבורי -
המזכירים מסרו כי התנועות ההתיישבותיות רואות בחומרה רבה את צעדיו של שר החקלאות,
לפירוק הארגונים החקלאיים. הדיון בבג"ץ יתקיים ב-24 לחודש יולי. במקביל, נדונות
שורה של פעולות שיבטאו בפומבי את התנגדותם המוחלטת של ארגוני החקלאים ו"התאחדות
חקלאי ישראל", לנוכח "הצעדים הבוטים של משרד החקלאות להשתלט על מועצות הייצור
החקלאיות".

צוות לבדיקת מצב "ברית התנועה הקיבוצית" -
מצבה הכספי של "הברית" הוא בכי רע. מדובר במצב מתמשך, שחריפותו עולה משנה לשנה,
בעיקר בשנתיים האחרונות, מאז באו לידי ביטוי משמעותי הקיצוצים בתקציבי האמנות
והתרבות של המדינה (מ-7.5 מיליון ש"ח לשנה ל-5 מליון ש"ח). צפוי כי "הברית" תסגור
את מאזן 2002 עם 2 מיליון ש"ח גירעון. לא ניתן יהיה להמשיך עוד במצב הקיים. לנוכח
המצב, הוקם לאחרונה צוות אד-הוק לבדיקת מצבה הכספי של "הברית" וכן המגמות הצפויות.
בראש הצוות עומד צביקה מנבר (ג. חיים מאוחד) וחבריו הם: גיורא מסד (עין המפרץ);
דיאנה בוגוסלבסקי (אלומות); אבנר ברזילי (נגבה); דני רוזוליו (כברי). הצוות אמור
להגיש מסקנות ביניים ראשוניות במהלך השבועיים הקרובים, בהתייחס לחוב "הברית" ועל
המשך קיום פעילותן של יחידות "הברית". מסקנות הצוות יובאו בפני מזכירות התנועה,
בישיבתה הקרובה, בעוד שבועיים. בהמשך, יובא הנושא, על כול משמעויותיו האפשריות,
בפני מועצת התנועה, לשיקול דעת ולקבלת החלטות.

הפגנות אימהות חד-הוריות -
נכון להיום, נראה כי תופעה זו, שהחלה ע"י ויקי כנפו ממצפה רמון, המכוונת בעיקרה
כמחאה נגד מדיניות הממשלה ושר האוצר, לנוכח הקיצוץ בקצבאות לאימהות חד-הוריות,
הולכת וצוברת תאוצה מרשימה בקרב הציבור. המזכירים ציינו את התמיכה - מזון, שתייה,
אירוח לילה וכיו"ב - שניתנת לויקי ולכשכמותה ע"י שורה של קיבוצים, הנמצאים לאורך
צירי המחאה. בהקשר לכך, צוין גם יואל מרשק, רכז אגף משימות, שזכה לדברי שבח והערכה
של המזכירים, על פעילותו הנמרצת לסיוע בפעילות המחאה הזו. המזכירים דיווחו על
הצטרפותה של אורנה שמעוני (אשדות יעקב מ.), שהתגייסה לסייע בהתארגנות "אוהל המחאה",
שהוקם מול בניין משרד האוצר בירושלים. המזכירות ייפתה את כוחם של מזכירי התנועה
לשגר איגרת ברכה, שיכלול תמיכה במאבקן הציבורי של האימהות החד-הוריות והערכה
לנחישותן ולאומץ לבן. המזכירים קראו לחברי הקיבוצים להתקשר אל מארגנות המחאה ולהביע
את תמיכתם בהן, במסגרת המאבק הציבורי כנגד הפגיעה הקשה במדיניות הרווחה בישראל.

קרקעות -
מאז הישיבה הקודמת, התקיימה ישיבה של מועצת "מינהל מקרקעי ישראל" (ממ"י), שבה
התקבלו מספר החלטות. עם זאת, הכול ממתינים בקוצר רוח לישיבה הבאה של מועצת ממ"י,
שבה יוחלט, קרוב לוודאי, בנושא "חלקת המגורים" והאפשרויות לשיוך דירות לחברי
הקיבוץ. נכון להיום, כול הפעולות שנעשו ע"י ראשי התנועה, היו עפ"י החלטות מפורשות
שהתקבלו בכול הפורומים הסטטוטוריים של התנועה הקיבוצית: במזכירות הפעילה, במזכירות
הרחבה ובדיון ארוך וממצה במועצת התנועה. בכול אחד מאלו נקבעו גם היעדים והדרכים
למימושם. מי שמובילים כיום את המו"מ עם ממ"י הם: יונתן בשיא; מיכי דרורי; שלום
שמחון ואיצקוביץ'. "הרביעייה" הנ"ל זוכה לכול הגיבוי והתמיכה מקרב התנועות
ההתיישבותיות והעומדים בראשן. בראשות "מטה הקרקעות" בתנועה הקיבוצית, עומד אורי
גלעד, רכז אגף כלכלה. לנושא טענותיו של בארי הולצמן (עין חרוד מאוחד), כלפי ראשי
התנועה וצוות המו"מ, תימסר הודעה ע"י מזכירי התנועה.

ועדת הסיווג -
הנושא ממשיך להיות חלק מסדר היום הציבורי של התנועה הקיבוצית. צפוי כי לקראת ראשית
החודש הבא, יתפרסם סוף סוף הדו"ח השלם, לאחר שכול הצדדים עשו בו את התיקונים
הנחוצים. יש בדו"ח "פוטנציאל" רב לקידום הנושאים הקיבוציים והוא נותן ל"קיבוץ
המתחדש" את ברכת הדרך, בכול התחומים המרכזיים של "השינוי", לרבות הצמיחה הדמוגרפית
והחברתית-כלכלית.

3. מחלקת "בית ראשון במולדת"
בהשתתפות: יורם זיו; עמי רוניס; מלכה קסוטו; יונה פרידמן - צוות "בית ראשון
במולדת".
חלק א' - דו"ח צוות המחלקה
חלק ב' - דו"ח מבקרת התנועה

חלק א' - דו"ח צוות המחלקה
המזכירות הפעילה ייחדה את עיקר ישיבתה לפעילות הענפה של "בית ראשון במולדת". יורם
זיו, רכז המחלקה, פתח בסקירה על המחלקה. זו קיימת כבר 12 שנים. מאז נוב' 89' ועד
היום, עברו את התנועה הקיבוצית, במסגרת הפרוייקט הנ"ל, כ-30,000 נפש, כ-8,500
משפחות עולים. התוכנית, לכשכזו, לא הייתה מעולם ואף איננה היום תוכנית לקליטה
בקיבוצים. עם זאת, כ-600 משפחות עולים כן נשארו בקיבוצים, במעמד של חברים, ועוד
כמספר הזה, בערך, נשארו במעמד של "תושבים", בסטטוסים שונים. ככלל, קיימת מגמה הולכת
ומתרחבת של הישארות עולים באזורים בהם עברו את תהליך הפרויקט הנ"ל. אין ויכוח על כך
כי תוספת אוכלוסייה זו תורמת רבות לגיוון האוכלוסייה בפריפריה. מדובר בעיקר בעמקים,
בגליל ובנגב. אין כמעט משפחות באזור המרכז. למעט קיבוץ רמת הכובש, אין אף קיבוץ
באזור המרכז שקולט עולים במסגרת "בית ראשון במולדת" אחרי 4-1993.

התוכנית מעניקה לימוד אינטנסיבי של השפה לעולים החדשים, חינוך ברמה גבוהה לילדים,
תוכניות להגברת הזהות היהודית ולהגברת הזיקה למדינה ולארץ ולאחרונה גם ב"סל הכנה"
לתעסוקה. יש בכך גם תרומה לפרנסת המשפחה, אך גם אלמנט של חיבור לסביבה ולאזור בו
הוא מועסק. גם כיום, פוטנציאל הקליטה של הקיבוצים, במסגרת "בית ראשון במולדת", יכול
להגיע לכ-500 יחידות דיור בשנה. נכון להיום, לא מצליחים לממש את הפוטנציאל הזה.
סה"כ פוטנציאל העולים, נכון לתקופה הנוכחית, הוא בין 300-400 משפחות בשנה. תוצאה
זו מושגת בעיקרה ע"י מדיניות שיווק אקטיבית המיוחד. פעילי המחלקה יוצאים מספר פעמים
בשנה למדינות שמהן יש פוטנציאל קליטה ומנסים לשכנע אותם לעלות ארצה. במציאות
הפוליטית-צבאית כיום, זו אינה משימה קלה, כפי שמסתבר. מתוך כ-2,000 משפחות
המרואיינות בארץ המוצא, רק כ-350 משפחות נמצאות מתאימות להשתלב בפרויקט זה. הדגש
במיון הוא על משפחות איכותיות, שיכולות להשתלב - חברתית וכלכלית - בקיבוץ ו/או
באזור. אגב, המשפחות שנשארות בקיבוץ, אינן מגלות עדיפות מיוחדת לקיבוצים מהזן
המסורתי או המתחדש.

בשנת 2002 נקלטו בתנועה הקיבוצית 370 משפחות עולים: 210 משפחות מחבר המדינות ו-160
משפחות מארגנטינה (כ-11% מכלל העולים שעלו לארץ מיבשת זו). מרבית המשפחות המגיעות
לפרויקט מחבר העמים, הן משפחות בעלות כישורים, שניתן להתאימם, בהכשרה קצרה יחסית,
לתעשיות הכימיה והמזון, הן בתנועה הקיבוצית והן באזורים אחרים בארץ. בשנת 2003
נקלטו - עד כה - כ-100 משפחות מחבר העמים, קצת מהמערב ומארצות מזרח אירופה. מאמל"ט
נקלטו בסה"כ כ-10 משפחות. לקראת הקיץ צפויים להגיע עוד כ-30 משפחות. כרגע נבדקות
גם אפשרויות של עלייה, במסגרת פרויקט זה, גם מברזיל. למרות שהעלייה לארץ נמצאת כול
העת בירידה מספרית, "בית ראשון במולדת" עדיין שומר על רמה של יציבות מספרית, מאז
1994 – כ-350 משפחות עולים לשנה.

"בית ראשון במולדת" איננו רק פרוייקט קליטה. זוהי גם "תנועה" שעובדת עם העולים
בשטח. מי שאחראי לכך במחלקה זו מלכה קסוטו (תל יוסף). בוגרי הפרויקט שמסיימים את
תקופת שהותם בקיבוץ ועוברים לערים או לעיירות הפיתוח, עובדים בשיטה של
"חבר-מביא-חבר" ומקיימים סדנאות בקהילה (בשפה העברית), שנושאיהם הם: ערכים
דמוקרטיים, פיתוח מנהיגות וכיו"ב. פרויקטים אלו נתמכים ע"י קרנות שהציבו לעצמם את
היעד הזה כיעד לתרומה. העבודה נעשית בריכוזי עולים בכול רחבי הארץ. המחלקה רואה
חשיבות רבה ביותר בפעילות הזו, כיוון שחלק ניכר מקהל "הלקוחות" הגיעו לכאן, מנותקים
מיהדות, מסורת, היסטוריה ומורשת. התגובות מצד העולים הן חיוביות ביותר. במהלך השנה
הקודמת התקיימו כבר 10 מפגשי קבוצות מן הסוג המדווח כאן.

עמי רוניס (נען), דיווח למזכירות על הפעילות הנעשית בקרב יהודי אתיופיה, במסגרת
פרויקט תל"ם (תעסוקה, לימודים, מגורים). השותפים לפרויקט הם: משרד הקליטה (מממן 50
חניכים) ו"קרן הידידות" (מממנת 20 חניכים). הרעיון המרכזי הוא לקחת נערים/ות מקרב
העדה האתיופית, שלא הצליחו מבחינה לימודית, ולתת להם שנה של ליווי צמוד במסגרת
תל"ם, במטרה להפכם לעצמאים ומוכנים יותר להיקלט בחברה הישראלית. התוכנית מציעה להם
תעסוקה בקיבוצים (תמורת שכר) וכן מסגרת לימודית של השלמת בגרויות או קורסים
מקצועיים שונים. הכוונה היא להקנות להם מיומנויות שלא זכו בהן בעבר וחוויה לימודית
מתקנת ובדרך זו לצפות לשילובן במסגרת חברה עירונית עובדת. התוכנית/פרויקט היא
שילוב מוצלח בין 'תהליך' ו'תוכן'. מבחינת 'התוכן', יש כאן ניסיון להתארגן למציאת
מקורות פרנסה חדשים ומבחינת 'התהליך', עצם העיסוק בעניין גורם להם להפנים את מכלול
שלבי התוכנית, בעיקר את השלב האחרון, לקראת הסיום.

במסגרת פרויקט "תל"ם", קיימות גם שתי תוכניות משנה:
- הראשונה, בשותפות עם הג'וינט, "פרויקט גמלא" - גמלאי משרד החינוך עוזרים
בחינוך/לימודים לתלמידים אתיופיים בבית ספר יסודי.
- מיני פרויקטים נוספים ממומנים בחלקם ע"י הג'וינט ובחלקם ע"י "קרן הידידות". עמי
ציין כי יש לא מעט חברים בקיבוצים, הרואים בכול הנ"ל אתגר ושליחות ומסייעים רבות
לעבודתו, בקרב עולי אתיופיה.

יורם זיו, רכז המחלקה, סיכם את הפרק הזה של הדיון. לדבריו, מבחינה תקציבית ולמעט
"מימון ביניים", "בית ראשון במולדת" אינו סמוך - כספית - על שולחנה של התנועה
הקיבוצית. הוא ממומן כולו ממקורות חיצוניים, לרבות תשתית מטה היחידה, הצוות ושכ"ד.
עיקר קיומה של היחידה הוא בהקצבות של הסוכנות היהודית, משרד הקליטה וקרנות יהודיות
שונות. לדבריו, קיבוצי מרכז הארץ מצטיינים בקליטת כיתות "נעל"ה", אולפני קיבוץ,
פרויקט "תל"ם", בעוד שפרויקט "בית ראשון במולדת" מתרחש בעקרו בקיבוצי הפריפריה,
בגליל, בעמקים ובנגב (בכ-100 קיבוצים). יש כיום הרבה יותר קיבוצים המעוניינים
לקלוט קבוצות עולים, אך אין להם את הדיור המתאים לכך. לאחרונה, משרד הקליטה צמצם עד
מאוד את תמיכותיו בפרויקטים של המחלקה. יחד עם זאת, המחלקה אינה מרפה ממאמציה לגייס
תומכים חדשים לפרויקטים וגם קבעה לעצמה כמטרה לקבל 'עבודות' בקרב העולים, על תקן
של "קבלן" ביצוע.

חלק ב' - דו"ח מבקרת התנועה
חלקו השני של הדיון הוקדש לדו"ח מבקרת התנועה, שנערך ע"י עליזה בורנשטיין ומאיר
(פוגה) שחר. זהו דו"ח שני על הנ"ל, מאז החלה להתקיים הפעילות הזאת בתנועה הקיבוצית.
גם הקיבוץ הדתי נוטל בה חלק נכבד. לדו"ח מצורפת גם תגובת המבוקר.

הדו"ח סוקר את השינויים שחלו במחלקה, מאז הדו"ח הקודם, תוך בחינה מחודשת של הדברים
שנבדקו אז וכן גם ב"בדיקה רוטינית" לפעילות המחלקה. ככלל, הדו"ח מאופיין בהתרשמות
חיובית של המבקרת מפעילות היחידה ומן המוטיבציה העמוקה של חבריה. יחד עם זאת,
חוזרת המבקרת ומעלה את סוגיית היעדר הנתונים המצטברים של "בית ראשון במולדת",
מבחינת מספר העולים שנקלטו בקיבוצים ובאזור. לדעתה, היעדר נתונים אלה מקשה על קביעת
מדדי 'הצלחה' או 'אי-הצלחה', מבחינת התרומה לגידולם הדמוגרפי של הקיבוצים ו/או
האזורים ובכלל, תרומתו של "המפעל" לתנועה הקיבוצית.

להלן עיקרי ההמלצות:

א. המלצה להדפסת הפרוטוקולים ושמירתם, לרבות הפצתם למרכזי האזורים.

ב. קיום מעקב אחר קליטת העולים בקיבוצים ובפריפריה, זאת בדרך של העברת מידע שוטף
מרכזי האזורים למטה היחידה, לשם שימור ותיעוד.

רכז המחלקה דיווח למזכירות על נכונותה של הסוכנות היהודית להקצות סכום למחקר,
שמטרתו לבדוק את האינטגרציה של העולים בקיבוץ ובאזור. יחידת המחקר של "יד טבנקין"
תהיה שותפה למחקר זה.

סוכם:

א. המזכירות מאשרת את דו"ח הביקורת ומטילה על הנהלת היחידה להמשיך וליישם את הנדרש
מן הדו"ח שהוצג.

ב. המזכירות מודה לצוות היחידה ל"בית ראשון במולדת" על עבודתם המסורה והאפקטיבית עם
עולים חדשים, הראויה לכול עידוד והערכה.

ג. המזכירות שולחת תודות חמות ליחידת המבקרת על עבודת הביקורת הנ"ל, הראויה לכול
שבח וציון.

4. דו"ח קיצוצים בתנועה הקיבוצית
יוסי בן שאול, רכז מטה וכ"א בתנועה הקיבוצית, הציג בפני חברי המזכירות הפעילה את
רשימת הקיצוצים בכוח אדם ובאמצעים אחרים, שהוכנה ע"י צוות מיוחד לעניין זה. לדבריו,
הכוונה להגיע, עד סוף השנה הנוכחית, לחיסכון משוער של 200,000 ש"ח.

בתום דיון קצר, הוחלט כי הצעת הצוות לא תובא להצבעה ולאישור בנוסח שהוצג לפניה.
המזכירות הפעילה הטילה על הצוות להכין הצעה נוספת, שתגדיר ביתר דיוק את יעדי
הצמצומים והקיצוצים במהלך ארבעת החודשים שנותרו עד סוף השנה, ובתנאי שהם לא יפחתו
מסך 200,000 ש"ח. הנושא יובא לדיון נוסף בהקדם האפשרי.

5. שונות
נוכחות בישיבות המזכירות - מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות הפעילה,
כי נוכחותם עד גמר הישיבה היא חובה. החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת חלק
בישיבות אחרות, המתקיימות בעת קיום ישיבת מזכירות התנועה. במקרים חריגים, נא לתאם
ולהודיע מראש על היעדרות מישיבה או מחלק ממנה.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים