פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 16 - התנועה הקיבוצית - 29.6.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 16 - התנועה הקיבוצית - 29.6.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 16
התנועה הקיבוצית - 29.6.2003
רשם: רן כוחן - 29.6.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל (שפיים); גברי ברגיל (רמות מנשה) – מזכירי התנועה הקיבוצית; דב אביטל
(מצר); שבולת אדלמן (ראש הנקרה); עפר אדר (געתון); ח"כ חיים (ג'ומס) אורון (להב);
הנרי אלקסלסי (בית זרע); מנו אלון (עין שמר); יעקב בכר (מענית); יוסי בן-שאול
(מעברות); אורי גלעד (ג. השלושה); אבישי גרוסמן (עין שמר); רבקה וילנד (ניר דוד);
ח"כ אבשלום (אבו) וילן (נגבה); דגי חבויניק (זיקים); ראובן טנא (מבוא חמה); רזי יהל
(שדה בוקר); רבקה יקיר (תל יוסף); רן כוחן (צרעה); עמרי כנען (גן שמואל); סול לביא
(אלמוג); יוסי ניסן (כיסופים); עינת נעמן (מזרע); עינת סאלם (ברקאי); מאשה סאמרס
(רמת השופט); גידי סיון (גן שמואל); נפתלי סיון (אור הנר); שריטה סינה (כפר
הנשיא); אורי סלע (כרמיה); יאיר צור (עין המפרץ); יונה פריטל (מעלה החמישה);
ניתאי קרן (רבדים); איז'ו רוזנבלום (ניר אליהו); מיכה שגיא (בית השיטה).

חסרים:
עפר אדר (געתון); אורי אשכולי (כפר גלעדי); מוטל בוגומולסקי (מסילות); נגה בוטנסקי
(בית השיטה); איתן ברושי (גבת); סלסו גרברז (רמות מנשה); ענת גרה (אפיקים); אמנון
גרינברג (יטבתה); דוד דרומולביץ' (רמת רחל); פסח האוספטר (רביד); רוסי וגשל (מצר);
יגאל וילפנד (עין השופט); קיטו חסון (תל יצחק); דניאל יופה (רמת יוחנן); ח"כ ענת
מאור (נגבה); גיורא מסד (עין המפרץ); אסיה מרגוליס (נגבה); יואל מרשק (גבעת
השלושה); ח"כ אורית נוקד) (שפיים); עידית ניב (קרית ענבים); יהודית סולומון (מעין
צבי); נבות ציזלינג (עין חרוד מ.); אמוץ פלג (חולדה); דני רוזוליו (כברי); יעקי
רימון (כפר בלום); יניב שגיא (עין השופט).

משקיפים:
עליזה בורנשטיין (עין השלושה) עו"ד מיכי דרורי (געש);
ישב בראש הישיבה:
עמרי כנען (גן שמואל)
מיקום הישיבה:
בית אמות משפט.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה מס' 15 מ-4.5.2003
המזכירות הרחבה אישרה את סדר היום וכן אישרה, ללא הערות, את פרוטוקול ישיבה מס' 14,
מיום 4 מאי, 2003.

2. דגי חבויניק - שאילתה
טרם תחילת הדיון בסדר היום, ביקש דגי חבויניק (זיקים) הבהרה של מזכירי התנועה ביחס
לעמדתם, בעקבות הפנייה להצטרף למסע ההחתמה של עמי איילון וסרי נוסייבה ("המפקד
הלאומי") ושאל האם יש בכוונת התנועה הקיבוצית לקרוא לחברי קיבוציה לחתום על הנ"ל.
מזכירי התנועה הודיעו כי עמי איילון וסרי נוסייבה ביקשו להופיע בפני המזכירות הרחבה
של התנועה ולהציג בפניה את תוכנית השלום שלהם. מזכירי התנועה ניאותו לפנייה. שני
הנ"ל יופיעו בפני המזכירות הרחבה, בישיבה הבאה שתתקיים ב-27/7.

3 בין ישיבה לישיבה - דיווח מזכירי התנועה
א. תנחומים -
מזכירות התנועה שולחת תנחומיה למשפ' אשכנזי ולכול בית רשפים ובית דגניה א' על
נפילתו בקרב, בגזרת עזה, של ארז אשכנזי ז"ל . יהי זכרו ברוך.

ב. המינהל לחינוך התיישבותי -
על אף ההודעות על סגירתו הקרובה של המינהל לחינוך התיישבותי, נראה כרגע כי קיימת
תקווה להמשך פעילות המנהל. יונה פריטל, רכזת המח' לחינוך וכן המזכירים, מסרו כי
עפ"י הידיעות הללו - אף שאין להן עדיין כיסוי מתועד - נראה כי "התמורה" שתתבקש
עבור המשך קיימת מערכת החינוך ההתיישבותית, תהיה המעבר לשבוע לימודים של 5 ימים.
יונה קראה להתמיד במאבק עד לקבלת האישורים הנ"ל בכתב. היא גם הציעה למזכירות להתנגד
לכול ניסיון לפגוע בפרויקט נעל"ה ולהופכו לקורבן על מזבח מאבק הרשויות זו בזו.
עמדת התנועה, בנושא המינהל, חייבת להיות חד-משמעית ונחרצת: לא ניתן להפריד בין בתי
הספר לבין כפרי הנוער לבין מערכות החינוך האחרות של ההתיישבות.

ג. מועצות הייצור החקלאיות -
המזכירים דיווחו כי תחת מסווה, כביכול, של התייעלות, מנסה השר ישראל כ"ץ, שר
החקלאות, להלאים את מועצות הייצור החקלאיות ולמחוק את כול הגופים המאורגנים במערכת
ההתיישבותית. על אף שסוכם כי עד לדיון בבג"ץ, לא יחול שום שינוי במעמדן הפורמלי של
מועצות הייצור, הזדרז השר להקים מינהלת אחת לכלל מועצות הייצור ושיגר לראשי מועצות
הייצור הודעה על הוצאתם הכפויה לחופשה. המזכירים מסרו כי הם עומדים לחלוטין מאחורי
שורת ההחלטות שהתקבלו ב"התאחדות חקלאי ישראל" המדברות על מאבק לאורך כול הקו, תוך
נכונות להשאיר פתח לדיונים נוספים על שר החקלאות ובכירי משרדו.

ד. כנס "המועצה הציונית בישראל" -
הכנס התקיים בסוף השבוע שעבר, באפעל. הנושא המרכזי שעמד על סדר יומו: מהלכים
מרכזיים לחיזוק הפריפריה. לכנס, שהחל ביום שישי אחה"צ והסתיים במוצ"ש, הוזמנו ראשי
ההתיישבות, ראשי עיירות פיתוח וחברי קיבוצים ומושבים. בראשות הכנס ישב האלוף (מי"ל)
עוזי דיין, המשמש כיום כנשיא המועצה הציונית. המזכירים הודיעו על המשך השתתפותה של
התנועה בפורום זה, מתוך כוונה למצב את התנועה במקומה הטבעי, בפריפריה.

ה. קרקעות -
היום (יום א', 29/6), מתקיימת ישיבת מועצת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י). אין לצפות כי
ישיבה זו תספיק לדון ולהחליט בכול מורכבות הנושאים הנוגעת לעיגון זכויות החקלאים
בחלקת המגורים ומתן פתרונות להגדלה דמוגרפית של היישובים וכן שינוי ייעוד הקרקעות,
בהמשך לפסקי הדין של בג"ץ. יש לקוות כי מה שלא יושלם בישיבה היום, יגיע לכלל הכרעה
ודיון בהקדם האפשרי.

4 צמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית
ניתאי קרן (היח' להתחדשות תנועתית) ורבקה וילנד (רכזת אגף חברה), הציגו בפני
המזכירות הרחבה מצגת, שהיא בבחינת סיכום של שורת דיונים בין-מחלקתיים, שהתקיימו
בתנועה הקיבוצית במהלך החודשים האחרונים. פירותיהם של דיונים אלו, מביא לידי
ביטוי את הניסיון הרחב ביותר שנעשה בתנועה, בעשור האחרון, לפרוס אסטרטגיה כוללת
בנושא "צמיחת הקהילה הקיבוצית".

בפתח הדברים פירטו הדוברים שורה של סימני אזהרה: חלקה של אוכלוסיית הקיבוצים
באוכלוסייה הכללית נמצא בירידה מתמדת. מאזן ההגירה השלילי הואץ בשל המשבר המתמשך
והארוך הפוקד כה הרבה קיבוצים; בשנים האחרונות מסתמן תהליך של הזדקנות האוכלוסייה
הקיבוצית. בני משק אינם רואים עוד את הקיבוץ כחלופה רלוונטית לבניית חייהם שם;
בעשור האחרון הולך וקטן שיעור ריבוי הטבעי בקיבוצים. התמעטות האוכלוסייה הצעירה,
כאמור, מסביר את סיבתה של תופעה זו; מבנה התעסוקה הקונבנציונלי בקיבוץ מפגר אחר
החברה החוץ-קיבוצית, ביצירת מקומות עבודה בעלי עניין ואתגר לאנשים משכילים צעירים:
התעשייה הקיבוצית נשארה, בעיקרה, תעשייה עתירת עבודה והחקלאות מסתמכת כיום יותר
ויותר על עבודה שכירה זולה.

לנוכח המשבר הקיבוצי, על כול גווניו וביטויו ועל רקע ההפנמה ההולכת וגדלה של סימני
האזהרה הנ"ל, החלו להתרחש בתנועה הקיבוצית מהלכים של בדיקה עצמית ושינוי. פרדיגמות
שהפכו ל"אבן פינה" בעולם הקיבוצי, הושלכו הצדה. החשש מפני אובדן ומפני מפולת
חברתית וכלכלית, הניע קיבוצים רבים לשרטט "מפות דרכים" חדשות לחייהם בקיבוץ. בין
המהלכים המרכזיים שאפיינו את "השינוי", חשוב להזכיר את השינויים הבאים: התנהלות
כלכלית ושימת הדגש על "פרנסה", במקום על "עבודה". קשר עבודה-תקציב; הפרדת המשק
מהקהילה; הסדרת נושא הפנסיה והביטחון הסוציאלי; האפשרות לשיוך דיור ושיוך נכסים;
מנהיגות חדשה. כול אלה וגם אחרים, פתחו שורה של "פתחי אוורור" לקיבוץ ואפשרו תחילת
קיומו של דיאלוג חדש ומפרה בין מצדדי "הקיבוץ המתחדש" לבין חסידי "הקיבוץ
המסורתי".

שני הדוברים רואים את התקופה הנוכחית כבשלה וכמוכנה לעסוק בצמיחה הדמוגרפית. לאחר
שנים של חשש ופחד מפני אובדן ההישרדות, נראית התנועה, כיום, ערוכה לקראת אימוץ
"אסטרטגיה של צמיחה", הנובעת מביטחון ויציבות; מתייחסת לרצונות החברים; מונחית ע"י
חשיבה חיובית ואופטימית יותר; בונה על מה שיש (רציונליות) ומעבירה "מסר" חיובי של
המשכיות. במילה אחת: זוהי אסטרטגיה יוזמת, המחפשת הזדמנויות חדשות ומוכנה להתמודד
עם אתגרים חדשים ובלתי מוכרים. ממנה מתפתחים גם המסרים העיקריים, שאותם סימנו
הדוברים בנקודות הבאות:

א. הסיכוי לצמיחה טמון באמון החברים בצורת חייהם שהיא ראויה וטובה.

ב. הצמיחה הקהילתית היא אתגר אסטרטגי-מערכתי. יש לטפל בו מהיסוד, תוך שיפור כול
תת-המערכות במקביל.

ג. קיבוץ שרוצה להיות אטרקטיבי, צריך לבנות עצמו מחדש, תוך כדי יצירת איזון
משפטי-ארגוני בין נדבכי המשפחה; העסקים; הקהילה.

ד. קיבוץ צריך להיות רלוונטי במסר האנושי, הייחודי שלו.

ה. האפשרות לעצמאות כלכלית ובעלות בדירה, הופכת את הקיבוץ לאטרקטיבי לבניו
ולקבוצות צעירים המחפשים איכות קהילתית ואנושית.

ו. היעד המועדף לצמיחה דמוגרפית הוא קליטת בנים לחברות וכהשלמה - קליטת מצטרפים
חדשים.

ז. רק היכן שהדבר אינו מסתייע, קיימת גם האפשרות של "תושבות" ו"הרחבה קהילתית".

בתום הצגת הדברים והמצגת, נפתח הדיון, שבו לקחו חלק שורה ארוכה של דוברים. להלן
הנקודות המרכזיות שעלו בדברי המשתתפים:

אבישי גרוסמן (עין שמר) - מברך בעיקרון על העבודה הרבה שנעשתה ע"י הצוות. צמיחה
דמוגרפית היא "האלף-בית" של הקיבוץ. אפשר להגיע ליעד הזה, גם אם הוא עדיין אינו
מוגדר סופית. יחד עם זאת, מעלה אבישי מספר תהיות באשר ל"מסרים" האמורים ללוות את
הקליטה. כך, למשל, לא סביר כלל - לדעתו - שכול קיבוץ יחליט בעצמו על גבולות
הערבות ההדדית. הנושא הזה הוא מעניינה של התנועה, וזו חייבת להכריע בעד ערבות הדדית
מקסימלית. לדעתו, מה שמרתיע נקלטים פוטנציאליים מלהגיע לשערי הקיבוץ, אלו הם
הקונפליקטים הפורצים בתוך הקיבוצים, כתוצאה ממציאותן של קבוצות שונות, בעלות דעות
שונות, בתוך אותו קיבוץ. צעירים לא יבחרו בחברה שסועה, שבה חלק מהאנשים אינם מדברים
עם החלק האחר. לכן, במקביל לסוגיית הקליטה והצמיחה הדמוגרפית, על חברי הקיבוץ
להתמודד גם עם סוגיית אי-ההסכמות העמוקות בתוך הקיבוצים, בעיקר אלו הנמצאים בתהליכי
שינוי למיניהם.

יעקב בכר (מענית) - כקודמו, משוכנע כי נושא הצמיחה הדמוגרפית הוא הנושא המרכזי שבו
התנועה צריכה לעסוק. לעניות דעתו, הקליטה העתידית תהיה מסוג אחר לגמרי, מהבחינה
הסטטוטורית. מדובר בנקלטים, שלא בהכרח "ירצו לקנות את כול הפרה, ע"מ לשתות כוס חלב
אחת". לכן, הוא מציע למקד את הצמיחה הדמוגרפית על 2-3 עניינים עיקריים:
הראשון, החבר הנקלט צריך להיות במעמד של עצמאות כלכלית, עוד טרם פנייתו לקליטה. זה
מה ש"הלקוח" של היום רוצה: שותפות מוגבלת בלבד.
השני, החבר הנקלט צריך להיות במצב כלכלי שיאפשר לו לבנות את דירתו בכספו הוא.
הדירה אשר תיבנה בכספו תהיה דירה שלו. הוא יהיה גם בעל עצמאות כלכלית וגם בעל נכס.
שלישית, החבר הנקלט יוכל לרכוש "מניה" בעבור חברות בקיבוץ. חברות בקיבוץ איננה
יכולה להירכש בחינם. אם יש לשנות את תקנון האגודה לשם כך, יש לעשות זאת בהקדם.
בסיכום, מדובר כאן, על פי גרסתו של בכר, ב"חברות דור ב'" בתנועה הקיבוצית. "חברות
דור א'", זו של דור המייסדים וממשיכיהם, אינה יכולה לתת את התשובות הנחוצות למי
שרוצה לחיות בקיבוץ, ולכן - עבר זמנה.

יוסי ניסן (כיסופים) - רואה את התהליכים המתחוללים כיום סביב, כמהלכי מעבר מיישוב
קיבוצי ליישוב כפרי אחר, שבתוכו יכולים להתקיים כול מיני ישויות, לרבות ישות שתקרא:
קיבוץ. עפ"י חזונו, ליד היישוב הקיבוצי של היום, יקומו קהילות שונות, ברמות שונות
של שותפות וערבות הדדית. קהילות אלו תנהלנה בתוכן ובין עצמן רמות שונות של שותפות
מוגבלת, אך כול אחת מהן תקיים את חייה על בסיס אוטונומי לחלוטין. לכן, תפקידה
העיקרי של התנועה, הוא להציע את המתווה: כיצד ייראה בעתיד המרחב הכפרי החדש עליו
מדובר: מרחב כפרי חדש שהיישוב הצומח בתוכו יכלול גם קיבוץ, גם יישוב קהילתי וגם
קבוצות אוטונומיות אחרות. מבחינה סטטוטורית, חלק מהתושבים יהיו חברי קיבוץ ואילו
האחרים יהיו חברים באגודה המוניציפלית הכללית. התנועה היא זו שעליה מוטל כיום
ל"ייצר" את המציאות החדשה הזאת. רק בתוך מסגרת כזאת יכולה להיות לקיבוץ תקומה
וסיכוי להישרדות מבטיחה.

ראובן טנא (התאחדות חקלאי ישראל) - רואה את הצמיחה הדמוגרפית כמסר המרכזי של
התנועה הקיבוצית. אסור שהצמיחה תיפסק, גם אם במהלך הדרך מתרחשים לעתים משברים
מסוגים שונים. את הצמיחה צריך לתכנן ולבצע בכול שלב שהוא, גם במצבי בלימה ומלחמה על
ההישרדות. לכן, ביקורתו על המצגת. לדבריו, זו טעות לטעון כי צמיחה היא אפשרית רק
לאחר שהקיבוץ שהיה במשבר, עבר משלב של בלימה לשלב של התבססות והצלחה. ראובן טנא
משוכנע כי את הצמיחה יש להוביל בכול שלב שהוא, בלתי מותנה במצב הכלכלי של הקיבוץ.

דפנה קנטור (היחידה למשאבי אנוש) - לדעתה, בני הקיבוץ אינם נעולים בפני הדיאלוג על
אופן הצטרפותם לקיבוץ. לכן, חשוב והכרחי לקיים את הדיאלוג הזה. שאלת הפתיחה היא: על
איזו 'חברות' מדובר ואיזו 'רמת שותפות' יש לשאוף. בהתנהגותם כיום אומרים הבנים
בצורה הברורה ביותר, כי הם לא יחזרו אל הקיבוץ הישן, על בסיס המצב הקיים והמוכר.
לכן, מי שרוצה לקיים את הדיאלוג הזה, חייב תחילה להצטייד בפתיחות ובהרבה מאוד מחשבה
יצירתית ובנכונות לדיאלוג מזן שונה, ברוח הדברים שעליהם דיבר קודם לכן יעקב בכר. על
פי תחושתה וניסיונה, יש על מה לדבר ויש עם מי לדבר. צריך כול העת "לשבור" את הראש
כיצד משאירים בקיבוץ את הבנים האיכותיים ביותר. זהו המבחן האמיתי של הקיבוץ כיום.

דב אביטל (אגף הכלכלה) - מתנגד חריפות לאפשרות שהוצעה קודם, ע"י יוסי ניסן, כי
במרחב גיאוגרפי נתון, יכולות להתקיים, זה לצד זה, קיבוץ וכן גם כול מיני 25 יישויות
אוטונומיות אחריות. עפ"י תפיסתו, התנועה הקיבוצית חייבת לעסוק אך ורק בכול מה שנוגע
לקיבוץ ואסור לה לעסוק בכול מה שאיננו קיבוץ.

עו"ד שלמה כהן (חבר בצוות "הצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ") - סבור כי הצמיחה
הדמוגרפית היא המשימה העיקרית כיום של התנועה הקיבוצית. מכאן גם, שהחלטת מזכירות
התנועה לעסוק בסוגייה זו, אכן מהווה זיהוי נכון של בעיה מרכזית, גם בעצם העלאת
הנושא וגם בעיתויו. לדעתו, ההצעה שהובאה לדיון בישיבה זו, היא הצעה מהפכנית. לא עוד
מדובר ב"קצת מאותו דבר", אלא על קיבוצים שיוכלו לקלוט 50-100 משפחות צעירות,
מרביתן בני משק שירצו - אפילו ייאבקו על זכותם - להתקבל לחברות בקיבוץ. זו צריכה
להיות המטרה ואליה יש להתכוונן.

בגליל העליון, בעמק יזרעאל ובמטה אשר, בגליל המערבי, מתפתחות יוזמות מעניינות
בנדון. שם לא ממתינים לתנועה, אלא רצים קדימה. באזורים הללו בוחנות המערכות
האזוריות, ביחד עם צעירי הקיבוצים, כיצד ניתן להקנות לקיבוצים את הכלים הרלוונטיים,
לקלוט את הבנים, כאן ועכשיו.

עפ"י היכרותו עם "השטח", נראה לעו"ד כהן כי בני הקיבוצים החליטו לתת להוריהם את
"חלון ההזדמנויות" האחרון. תביעת הבנים כיום מתמקדת בשני תחומים מרכזיים:
הראשון, בניית מגורי הקבע בקיבוץ ושיוכם למי שבונה אותם.
השני, רמה מקסימלית של עצמאות ואחריות אישית.
לכן, לאחר שהתנועה זיהתה את הנושא ועכשיו גם מציפה אותו, ברמות דיון שונות, עליה
להמשיך ולפעול, על מנת שניתן יהיה לממש את אופציית בניית בית הקבע למשפחות (על
חשבונן), ובמשתמע מכך, גם להבטיח את אופציית שיוך דירת המגורים ע"ש החבר. לדעתו, על
התנועה לרכז חשיבה ומאמץ בעניין זה ולשקול את האפשרות להקים קרן תנועתית מרכזית,
לסבסוד המשכנתה או כערבות בתנאים נוחים לקבלת משכנתה מן הבנק. על התנועה לפעול גם
להסרת השיעבודים ובכך, להסיר את 'היד הארוכה' של הבנקים על דירות החברים. אלה הם
התחומים שבהם התנועה צריכה להתעסק כיום, מעבר לכול תחום אחר.

אורי גלעד (רכז אגף כלכלה) - סבור, כי תהליך "שיוך הדירות", לכשיתממש, יהווה מהפכה
בחיי הקיבוץ וצפוי שגם יפתור שורה ארוכה של בעיות, שהקיבוץ - במתכונתו הנוכחית -
אינו יכול לפתור. לכן, מפאת חשיבותו של התהליך הנ"ל, עדיף כי יהיה מטופל בדרך
התנועתית, כפי שמדווח מעת לעת, תוך התייחסות לכלל קיבוצי התנועה, מאשר לראות בו רק
"בעיה נקודתית" של קיבוץ מסוים. במקרה הנדון, הטיפול התנועתי המשולב הוא הכרחי
ומחויב המציאות.

עינת נעמן (רכזת מח' צעירים) - טוענת כי בקיבוצים שוררת מידה רבה של ציניות
וסקפטיות בכול הנוגע למימושים של צמיחה דמוגרפית. לדעתה, זו עדות לאובדן הביטחון
העצמי-קיבוצי, לפחדים ולהרבה חששות. בני הקיבוץ רוצים בחיי קהילה ושותפות, אך הם
רוצים גם שבית המגורים שלהם יהיה שייך להם. הם גם מוכנים להשקיע כספים משלהם למימוש
שאיפה זו. לכן, אם נראה כיום שנפתחות הזדמנויות חדשות, יש לאמץ ולקדם אותן בזרועות
פתוחות. הזדמנויות כאלה אינן חוזרות על עצמן ולכן, חשוב שהנהגות הקיבוצים יראו אותן
הפתח לתקווה חדשה ולא כאיום על קיומו של הקיבוץ.

ניתאי קרן (רכז היחידה ל"קיבוץ המתחדש") - רואה בחיוב העמדת ערכים כמו: ערבות
הדדית; שיתוף; תרבות; חינוך משותף וכיו"ב במרכז הזירה הקיבוצית. ערכים אלו ועוד
אחרים, מהווים, לדבריו, "ערך מוסף" של "המוצר" קיבוץ. אך לא התנועה היא זו שיכולה
לקבוע זאת לחברי הקיבוץ. לכן, בהיעדר יכולת לתנועה להנחות את קיבוציה, יש להפוך את
אלה לגורמים "מאפשרים" ולא לגורמים "מגבילים".

המזכירים סיכמו את הדיון. בעשור הקודם, עזבו כ-10,000 בני משק את קיבוציהם מכול
רחבי הארץ. אחת הסיבות לכך, אף כי לא היחידה, הייתה כי אותם קיבוצים לא הציעו
לבניהם שום פתרון סביר שיתקבל על דעתם ויאפשר להם לשקול את הקיבוץ כאחת מהחלופות
הרבות העומדות בפניהם. בראייה לאחור, נראה כי הנהגות הקיבוצים, רובן ככולן, התעסקו
בחיפוש אחר פתרונות "כאילו": עצמאות כלכלית או הארכות חופשה. בפועל מסתבר, כי כול
הפתרונות, כביכול, הללו, לא הואילו להשאיר את בני המשק בקיבוצם. אלו קמו ועזבו את
הקיבוץ במאות ובאלפים.

לכן, חשיבותו של הדיון כאן, היא בעצם הנכונות "לתפוס את השור בקרניו" ולנסות להגדיל
פי כמה וכמה את מספרם של "האפשורים" לחזור ולהיקלט בקיבוץ, בתום הצבא, או לאחר
הטיול הגדול והלימודים. פחות חסמים פירושם יותר קליטה. המטרה היא לגרום לכך שיווצר
יישוב קיבוצי חי, יציב ומבוסס, של חברים ולא של שלל המצאות סטטוטוריות למיניהן.
הקהילתיות והערבות ההדדית אינם רק נחלת "הקיבוץ המסורתי". ניתן ליצור אותם גם
ב"קיבוץ המתחדש", באופן שהרבה צעירים ירצו לחיות בו ולחוש בו גם "גאוות יחידה".

נושא הצמיחה הדמוגרפית יעמוד כנושא מרכזי על סדר יומה של ועידת התנועה הקיבוצית
(מושב ב'), שתתכנס השנה, בראשית חודש נובמבר. יחד עמה יעמדו נושאים מרכזיים נוספים,
כמו: ביטחון סוציאלי; מעורבות הקיבוץ בחברה הישראלית ועוד מספר נושאים, שעמדו על
סדר יומה של התנועה הקיבוצית במהלך שלוש השנים האחרונות.

עוד טרם לוועידה, תתקיים מועצת התנועה, בראשית ספטמבר הקרוב. הנושא המרכזי על סדר
יומה של מועצה זו הוא הצגת דו"ח ומסקנות "ועדת הסיווג" הציבורית. נושאים רבים,
מאלה שהוזכרו בדיון זה, יעלו גם בדו"ח, שאמור להתפרסם בראשית אוגוסט ש.ז. עצם
החלוקה המצויה בו, בין קיבוץ קיים (מסורתי) לבין האופציה החדישה: "קיבוץ מתחדש",
תאפשר גם היא לחדד את "מותגי הקיבוץ", משעה שהם יהפכו להיות גורמים דינמיים בתהליכי
הצמיחה האנושית בקיבוצים.

הוחלט:
א. המזכירות מאשרת את נוסח המסמך שהוגש לפניה (מצ"ב כנספח לפרוטוקול).

ב. המזכירות הרחבה מטילה על אגף חברה להמשיך ביישום האמור במסמך, וכן להפצתו בקרב
הנהגות הקיבוצים, המפעלים האזוריים, ופעילי התנועה בכול רחבי הארץ.

ג. המזכירות הרחבה מודה לניתאי קרן על הכנתה של המצגת המאלפת.

יו"ר הישיבה, עמרי כנען (גן שמואל), הודיע על סיום הישיבה.

יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים