פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 49 - התנועה הקיבוצית - 15.6.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 49 - התנועה הקיבוצית - 15.6.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 49
התנועה הקיבוצית - 15.6.2003
רשם: רן כוחן - 15.6.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; אורי גלעד; נגה בוטנסקי; דב אביטל; גידי סיון; עינת נעמן;
יואל מרשק; מאשה סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; ענת גרה; דניאל יפה;
רוסי וגשל; רזי יהל; גיורא מסד; שבולת אידלמן; ראובן טנא.

חסרים:
ח"כ אבו וילן; אורי אשכולי; מוטל ב.; יונה פריטל; רבקה יקיר; סלסו גרברז.
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי; עו"ד צפריר בן-אור.
מוזמנים:
תאו קמינר (צרעה); ז'וליו גוטליב (גבעת עוז); מאיר (פוגה) שחר (מסדה); יענק'לה
שצ'רנסקי (ארז); מייקל לניר (כפר רופין);קרלוס שווישטיין (ניר יצחק); אילנה קיפר
(עינת).

ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת, מיום 1 יוני 2003 - מס' 48
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 48, מה-1 יוני, 2003.
2. דיווח/הודעות - בין ישיבה לישיבה
"ועדת סיווג הקיבוץ/ מועצת ממ"י -
מזכירי התנועה מסרו על התפתחות המהלכים מאז הדיווח הקודם. צפוי כי החלטות מועצת
המינהל יתקבלו בישיבה, ב-29 לחודש יוני, ש.ז.

בארי הולצמן (עין חרוד איחוד) - סיום תפקיד -
המזכירים מסרו כי על רקע של אי-הבנות, סוכם על דעת כול הצדדים המעורבים, על סיום
תפקידו של בארי, כרכז ועדת הקרקעות של התנועה הקיבוצית. צוות זה ירוכז מעתה ואילך
ע"י אורי גלעד, רכז אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית. עו"ד מיכי דרורי נקבע לרכז את
פעילות הוועדה מול ממ"י.

הקונגרס הציוני הישראלי - כנס הכנה -
הקונגרס אמור להתקיים בנובמבר ש.ז. במסגרת מהלכי ההכנה לקראתו, יתקיים כנס בימים
שישי-שבת, 27-28/6, בירושלים. ההתכנסות תעסוק במכלול ההיבטים שיש בהם לחזק את
הפריפריה. המזכירים ביקשו מכול חברי המזכירות הפעילה לגלות עניין בנושא ולקחת חלק
בכנס האמור.

3. מח' קליטה - דיווח הדיון באגף חברה
(בהשתתפות: תאו קמינר; ז'וליו גוטליב)

דו"ח המבקרת על המח' לצמיחה דמוגרפית (מח' הקליטה) נדון בהרחבה ע"י הנהלת אגף חברה.
כנהוג, הובאו עיקרי הממצאים והדיווח מן הדיון האגפי והונחו על סדר יומה של
המזכירות הפעילה. להלן, עיקרי הדברים:

I. מבקרת התנועה ממליצה כי מזכירות התנועה תקיים דיון, זאת במטרה לבחון את יכולת
התנועה לסייע בשיפור המאזן הדמוגרפי של קיבוציה.

II. הדיון אמור לכלול את הרלוונטיות של מח' הקליטה בתהליך זה וכן את האפשרות להגיע
לתיאום מרבי של כול הגורמים התנועתיים העוסקים בסוגיות הצמיחה הדמוגרפית לסוגיה
ולמקורותיה.

המבקרת רואה צורך דחוף באיסוף נתוני הקליטה, לא רק בשלבי הקליטה הראשוניים, אלא גם
בשלבים מאוחרים יותר, באופן שיאפשר לקיים מעקב על מידת הצלחת קליטתם בקיבוץ לאורך
זמן.

תאו קמינר (צרעה), רכז המח', סבור אף הוא כי על התנועה ליזום בהקדם דיון רחב,
שיעסוק בצורך קיום המחלקה, או לחילופין - ביטולה, תוך הבנת הנגזרות מכך. לדבריו,
כול הניסיונות - עד כה - ליצור מתווה משותף של פעילות קליטה בין כול "סוכני" הקליטה
בתנועה, לא עלה יפה. יתרה על זאת, אם יוחלט לצמצם את תקציבי הפרסום של המחלקה, הרי
שיילקח ממנה אחד מ"כלי" עבודתה החשובים ביותר.

רבקה וילנד (גזית), רכזת אגף חברה, הדגישה חד-משמעית את החשיבות שמייחס האגף להרחבת
הצמיחה הדמוגרפית ולהכללת קיבוצים נוספים במעגלי הקליטה (נכון להיום, רק כ-60
קיבוצים עוסקים בפועל במעשה הקליטה). פרופיל הנקלטים, נכון לעת הזאת, חייב לקחת
בחשבון את יכולתם "להביא" יחד עמם מקצוע מפרנס ודירה. עיקר פוטנציאל הנקלטים הוא
מקרב "הבנים", אך יש לתגבר מהלך זה ע"י קליטת מצטרפים חדשים לצדם של הבנים.

רכזת האגף מסרה למזכירות הפעילה, כי עוד בשנת העבודה הנוכחית, תבנה למחלקה תוכנית
עבודה מעודכנת שתכלול, בין היתר: התייעלות בהליכי המיון; שיתוף פעולה הדוק עם
מועצות אזוריות; חיפוש פתרונות יצירתיים, שיאפשרו קליטה משמעותית הן בהתאמה לקיבוצי
"הזרם השיתופי" והן לקיבוצים המתחדשים.

המזכירים סיכמו את הדיון בהדגישם את מרכזיותו של הנושא ב"תוכנית הרב-שלבית של עבודת
התנועה".

סוכם:

I. המזכירות הפעילה מאמצת את הדו"ח, לרבות ההמלצות הכלולות בו. המזכירות מטילה על
אגף חברה/מח' הקליטה לממש את ההחלטות שעדיין לא באו לידי מימוש ותיקון.

II. המזכירות חוזרת ומדגישה את מחויבותה המוחלטת לקליטה ולצמיחה דמוגרפית של
קיבוציה.

III. המזכירות מודה לצוות יחידת המבקר על עבודתם היסודית.

4. פעילות אגף הרכזים - דיווח ודיון
(מוזמנים: יענק'לה; מייקל; קרלוס; אילנה - רכזים)

אגף הרכזים אמור להוות את חולית החיבור בין התנועה, לבין "יחידות הקצה" שלה -
הקיבוצים. פעילות זו אמורה לכלול גם את "החיבורים" בין התנועה לבין המועצות
האזוריות, המפעלים האזוריים וכול יתר הפעילויות המתבצעות במרחב האזורי. מי שמופקד
על יישום האמור לעיל הם הרכזים. הם "הכלי" המשמש את התנועה במגע היום-יומי מול
קיבוציה וכן מול הגורמים האזוריים השונים הפועלים במרחב נתון.

רכזת האגף, מאשה סאמרס, פרסה לפני המזכירות את פעילות האגף ואת עיקרי הדילמות
בפניהן הוא ניצב במהלך עבודתו. צוות האגף מונה 17 רכזים/ות, רכזת האגף וכן פקידה
בחצי משרה. במהלך התקופה מאז אוחדו שתי התנועות הקיבוציות, עבר הצוות גיבוש וקביעת
מסלולי פעילות שיצרו, בסופו של תהליך, דפוסי עבודה משותפים לכול צוותי משנה של
הרכזים.

צוות אגף הרכזים עוסק בשמירה על קשר רצוף עם הנהגות הקיבוצים, על טיפוח צוות מוביל
ומנהיגות, על תמיכה וחיזוק המערכת הניהולית בקיבוץ ועל עזרה לממלאי תפקידים, בזיהוי
ובאבחון מצבים משתנים, תוך סיוע נקודתי לממלאי תפקידים. הרכזים האזוריים מסייעים
להנהגת הקיבוץ לזהות את מצבו האמיתי ולנתח את הצעדים הרצויים, על מנת להיחלץ ממצבי
משבר חברתיים ו/או כלכליים. במקרים רבים, הרכזים מלווים את תהליכי השינוי ומשקפים
בפני הנהגות הקיבוצים את מצבם, מעת לעת. הרכזים אמונים גם על העברת מידע מקיבוצים
אחרים ומניסיונם של אלה, וכן גם העברת ידע ומידע מהתנועה לקיבוץ, בנושאים כמו:
הסדרת יחסי משק וקהילה; צמיחה דמוגרפית; הסדרים שונים של ביטחון סוציאלי לחבר
הקיבוץ (פנסיה). במקרי הצורך, מסייעים הרכזים גם במציאת ממלאי תפקידים פנימיים
וחיצוניים כמו גם בסיוע במחלוקות בין חבר לקיבוץ (גישור) או בין קיבוצים באותו
מרחב.

לדבריה של רכזת אגף הרכזים, במרבית הקיבוצים הם מתקבלים בצורה יפה. הקיבוצים רואים
ברכזים מקור למידע עדכני וכגורם אובייקטיבי, שכדאי לשתפו בהתלבטויות העוברות על
הקיבוץ. בד"כ היוזמה למפגשים עם הקיבוץ היא של הרכזים האזוריים. הקיבוצים פונים רק
כאשר הוא נתקל בבעיה ספציפית או שהוא ניצב בפני מצב משברי בלתי-צפוי. יחד עם זאת,
ישנם גם קיבוצים מעטים שעמם הקשר הוא בינוני ומטה.

מעט סטטיסטיקה: רכזי האגף נמצאים ב-12 "ועדים ממונים"; ב-16 הנהלות ומועצות מנהלים;
ב-8 הנהלות כלכליות וב-4 הנהלות חברתיות; הם גם שותפים פעילים במסגרת של 13 ציוותי
שינוי; ב-6 קרנות לעזרה הדדית ועוד. רכזת האגף סבורה כי יש מקום וטעם לקיים בסוגיה
האם רצוי כי הרכזים האזוריים ישבו בוועדות ובהנהלות, כמתואר לעיל.

אף שעיקר המשימה של הרכזים היא העבודה בתוך הקיבוץ, הרי חלק לא מבוטל מזמנם כרוך
בפעילות האזורית. כמעט בכול האזורים פועלים כיום פורומים של מזכירים ומנהלי קהילה,
של מנהלי מש"א, של פעילי משק וכן גם פורומים נוספים של ממלאי תפקידים. הרכזים
מקיימים, מעת לעת, כנסים אזוריים המוקדים לביטחון סוציאלי; לשיוך דירות; לפיתוח
קהילתי; לתרבות; להרחבת יישובים; לקרקעות וכיו"ב. בתוכנית העבודה השנתית של האגף
(2003), הושם דגש מיוחד על מיסוד ושיפור הקשר עם האזורים. בסה"כ, לדעת רכזת האגף,
היכן שהמועצות האזוריות מנוהלות ע"י חברי קיבוץ, יש היענות רבה יותר ואכפתיות
לצורכי הקיבוצים והרכזים התנועתיים.

עבודת הרכזים בשטח איננה נעדרת דילמות אישיות וארגוניות. כמה מהן הועלו ע"י מאשה
סאמרס, בסקירתה בפני המזכירות הפעילה: מהם גבולות ההתערבות והמעורבות של הרכז
האזורי בקיבוץ? מה יש לעשות במצבי "תקיעות" בקיבוץ, במיוחד לנוכח בעלי תפקידים
המסרבים לאפשר לאיזה שהוא גורם חיצוני "להיכנס" לקיבוץ? האם יש להעביר לחברים את
"המסר", גם אם הדבר מצריך עקיפת הנהלת הקהילה/הקיבוץ? כיצד מסייעים לחברים, במיוחד
לאלה המתקשים להסתגל לשינויים? האם ניתן לבצע תפקיד כה מורכב ורב-פנים ב"חלקיות"
משרה? כאמור, אלה הן רק קצה קציהן של הדילמות ולאף אחד מהן אין "פתרון בית ספר" חד
משמעי וברור.

בדיון שהתקיים במזכירות הפעילה, בהמשך להצגת הדברים של רכזת האגף, ביקשו מספר
דוברים לעמוד על הגדרת האגף באשר למדדי "הצלחה" או "אי-הצלחה" של עבודת הרכזים.
מספר חברים אחרים סברו, כי בהצגת "דבר האגף", היה מקום להציג נתונים ברורים יותר
מאלה שהוצגו, באשר לרמות השונות של "עומק" מעורבותם של הרכזים בקיבוצים השונים: החל
מקיבוצים שאינם פונים כלל לסיוע הרכזים, בקצה האחד של הרצף, ועד לקיבוצים שבהם
מידת המעורבות שלהם היא רבה ועמוקה מאוד, בקצה האחר של הרצף. הערות אלה ואחרות,
פתחו פתח מעניין לדיון על מידת הרלוונטיות של האגף. בהקשר זה, מנה מייקל לניר (כפר
רופין), מספר פרמטרים לבדיקה משמעותית ואמיתית:

הראשון, היכולת לתקשר עם כול הקיבוצים במרחב הפעילות של הרכז/י (כ-35 קיבוצים לכול
צמד רכזים).

השני, היכולת לבקר בכול אחד מהקיבוצים באזור לפחות פעם אחת בכול חודשיים וחצי.

השלישי, היכולת להיות מוזמן ולקיים דיאלוג משמעותי עם קיבוצים מבוססים ו"עשירים"
באזורו, גם עם כאלה, אשר על פניו, אינם נזקקים לשירותיו של הרכז.

הרביעי, הנכונות של קיבוץ להעסיק את הרכז כיועץ מקצועי או כמנהל קהילה או
כדירקטור. גם בכך יש אמירה ברורה לגבי הרלוונטיות של הרכז לצרכים האמיתיים של
הקיבוצים.

המזכירים סיכמו את הדיון. לדבריהם, סוגיית "הקשר האופטימלי" בין התנועה לקיבוציה
תעמוד תמיד על סדר היום התנועתי. אין תשובה אחת, מוחלטת ומושלמת וכמו שנאמר קודם,
אין גם "פתרון בית-ספר" אחד ובלעדי לסוגייה המורכבת הזאת. גם התנועה וגם הקיבוצים
נמצאים כול הזמן בהשתנות ובחיפושי דרך חדשים. מדי פעם מנסים "דרך" חדשה. תהליכי
החיפוש והבדיקה העצמית לא ייפסקו לעולם. גם בעתיד ימשיכו לחפש את "הנתיב" הנכון,
תמיד בדרך של "התנסות ושגיאות".

בתוך כול המבוכה הזאת, תפקידם של הרכזים מורכב מאוד. הם אמורים להביא לקיבוצים את
"דבר התנועה" ואת עמדותיה בנושאים שונים. אך הם אמורים גם להביא את "דבר הקיבוצים"
לידיעת הנהגת התנועה ומוסדותיה. מעבר לכך, הם גם נציגי התנועה במסגרות האזוריות
השונות ולהפך. במילים אחרות, בכול נקודת זמן הם פועלים במספר כובעים. הם אינם רק
"אנשי שטח" אלא גם חלק אורגני ממטה התנועה. עליהם לראות את עצמם ככאלה, על מנת
לשמור את תקינותם של "צינורות התקשורת" בין התנועה ל"שטח".

הדיון הנוכחי לא הגיע לסיומו. לכול היותר ניתן לראות בו "סיעור מוחות" ראשוני, שבו
לקחו חלק שורה ארוכה של חברי מזכירות. במהלך הדיון הסתבר והתבהר, כי נדרשת התייחסות
מיוחדת לסוגיית יחסי העבודה של אגף הרכזים עם יתר אגפי התנועה. לפיכך, נושא זה ראוי
שייבדק, ברמה המערכתית הכוללת, על מנת לצמצם בעתיד תחושות על קיום נתק ובכך גם
לייעל את עבודת התנועה. לכן, בין אם מדובר ב"עובדות" או ב"תחושות", ראוי לבדוק כיצד
יוצרים מערכות קשרים אלו בצורה הטובה והנכונה ביותר, ובדרך חברית, ללא אילוצים
וכפייה.

סוכם:

I. מזכירי התנועה ייפגשו עם רכזת האגף, על מנת להעריך במשותף את מרחב ההתייחסויות
שעלו בישיבה, סביב הסקירה והדיווח על אגף הרכזים.

II. הנ"ל יסכמו על שורה של שאלות בסיסיות, שראוי לקיים עליהן את המשך הדיון.

III. הנושא ישוב ויעלה, במועד שייקבע, על שולחן המזכירות הפעילה, להמשך הדיון
ולקבלת החלטות.

5. שונות
נוכחות בישיבות המזכירות -
מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות הפעילה, כי נוכחותם עד גמר הישיבה היא
חובה. החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת חלק בישיבות אחרות, המתקיימות בעת
קיום ישיבת מזכירות התנועה. במקרים חריגים, נא לתאם ולהודיע מראש על היעדרות
מישיבה או מחלק ממנה.

ועידת התנועה - 2003
מזכירי התנועה העלו בפני חברי המזכירות הפעילה את הצעתם לקיים מושב ועידת התנועה,
במחצית הקדנציה הנוכחית. מושב זה אמור להביא לידי ביטוי שני מהלכים מרכזיים שהתרחשו
מאז "ועידת האיחוד התנועות" (כנרת 2000):

הראשון, קידום משמעותי של תהליכי איחוד התנועות ועבודה משותפת כמעט במרבית
התחומים.

השני, יציאה לדרך של התחדשות הקיבוץ, הן כלפי פנים והן מבחינת המעורבות בחברה
הישראלית.

קיום מושב הוועידה המוצע (בסוף קיץ 2003), מהווה את "נקודת הזמן" המתאימה לסיכום
כמה מהמהלכים המרכזיים שבהן טיפלה התנועה, עד כה. היא אמורה גם לגבש את "היחד
התנועתי" ואת הקונסנזוס סביב האמירה האסטרטגית כי התנועה הקיבוצית יוצאת ממצב של
"מגננה" למצב, כאמור, של "התחדשות".

הוועידה המוצעת אמורה להתקיים במשך יום אחד ובסופה ניתן יהיה לסמן את סדר היום
התנועתי כלפי פנים וכלפי חוץ. קיומה והצלחתה של ועידה מעין זו תלויה במידה רבה מאוד
בהכנה המוקדמת שתיערך בדיונים בקיבוצים ובפורומים האזוריים. הכוונה העקרונית היא
להפגין כי התנועה אינה עוסקת אך ורק באינטרסים: קרקע; נדל"ן; מים; מועצות ייצור
וכיו"ב, אלא גם מגלה אכפתיות ומעורבות בחברה הישראלית, על כול רבדיה.

על פי הצעת מזכירי התנועה, הוועידה תעסוק בשלושה מסלולי דיון מרכזיים:

הראשון, הקשר שבין הקיבוץ לחברה הישראלית ועצם היותו של הקיבוץ חלק אינטגרלי של
תנועה אידיאולוגית-ערכית הרואה עצמה מעורבת בכול תחומי החברה בישראל ואף מנסה
להשפיע עליה. במסגרת חלק זה של הדיון יוצגו מספר פרויקטים חדשים. בין אלה, הכוונה
להכריז על הקמת עמותת "ברית ידידי הקיבוץ". לעמותה זו יוכלו להצטרף אנשים אוהדים,
שאינם בהכרח חברי קיבוץ כיום. המטרה האסטרטגית בהצעה זו היא להגדיל באופן משמעותי
את "המרחב האוהד" של התנועה ושל קיבוציה.

הדיון השני, במסגרת הדיונים על התחדשות התנועה, יעסוק בעיקרו בנושאי הצמיחה
הדמוגרפית, הביטחון הסוציאלי ו"נייר העמדה של התנועה הקיבוצית". "נייר" זה עבר כבר
שורה של דיונים במזכירות התנועה, במזכירות הרחבה וכן ב-9 התכנסויות מרכזיות של
פורומים אזוריים. במהלך הדיונים הללו הוצעו שינויים שונים. חלקם הוכללו במסגרת
הטיוטה האחרונה של "נייר העמדה". הנושא אינו ערוך כתקנון או כמסמך תנועתי מחייב.
נכון להיום, הוא מהווה מעין "הצהרת כוונות" משותפת ומשתפת של התנועה הקיבוצית.
בעיקרו של דבר, הוא פועל יוצא של עמדות רבות ולכן, לכשכזה, הוא ביטוי של פשרות.
הוא יכול להוות "מפת הדרכים" של התנועה הקיבוצית, במצב שבו היא נמצאת כיום. יש בה
הסכמה על כול המסלולים - הישנים והחדשים - המתקיימים כיום ברחבי קיבוצי התנועה,
כאשר זו נותנת להם את "ברכת הדרך".

הדיון השלישי אמור להדגיש את עובדת היותה של התנועה הקיבוצית, בעיקרה, תנועה של
יישובים בפריפריה. כאן מדובר באוכלוסייה קטנה יחסית, מרוחקת מהמרכזים העירוניים,
חסרה את הכוחות הפוליטיים הנדרשים להשיג הישגים, ומתפרסת על פני שטחי קרקע רחבים
מאוד של מדינת ישראל. בתחום הדיון הזה, מוצע לתקוף אותו לא בדרך השגרתית של
אוכלוסייה "טעונת טיפוח", אלא שכזו שהיא "טעונת פיתוח". ידובר כאן גם על אינטגרציה
רחבה יותר עם המרחב הפריפריאלי הלא-קיבוצי, על מנת ליצור "הקשבה" לאומית רחבה יותר
לפוטנציאל העצום הטמון בפריפריה.

לוועידה המוצעת יוזמנו בכירי המדינה וכן גם ראשי מועצות אזוריות וראשי עיירות
פיתוח.

סוכם:

I. מזכירות התנועה מאשרת, עקרונית, את הצעת מזכירי התנועה, לקיים מושב ביניים של
ועידת התנועה הקיבוצית ומציעה לצמצם את הנושאים המרכזיים לשניים: מעורבות (יכלול גם
את נושא "הפריפריה") והתחדשות.

II. המזכירות הפעילה מטילה על מזכירי התנועה לקבוע את כול הסידורים הנדרשים לקיומה
המוצלח של הוועידה המוצעת, על בסיס הנושאים המרכזיים שידונו בו, כאמור לעיל.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים