פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 47 - התנועה הקיבוצית - 4.5.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 47 - התנועה הקיבוצית - 4.5.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 47
התנועה הקיבוצית - 4.5.2003
רשם: רן כוחן - 4.5.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; אורי גלעד; אורי אשכולי; דב אביטל; גידי סיון; עינת נעמן;
יואל מרשק; מאשה סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; מוטל ב.; דניאל יפה;
רוסי וגשל; יונה פריטל; רבקה יקיר; רזי יהל.

חסרים:
ח"כ אבו וילן; גיורא מסד; ענת גרה; עינת נעמן; יוסי בן-שאול; סלסו גרברז; יגאל
צחור; נגה בוטנסקי.

משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי.
מוזמנים:
עו"ד אמיר גנז (מעברות); עו"ד יעקב אברהמי (ניר אליהו).
ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 46 מ-20.4.03
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 46, מה-20 אפריל 2003, בתוספת
האמור להלן, שהושמט, בטעות, מן הפרוטוקול האמור: "המזכירים בירכו על המעורבות
התנועתית הרבה, בקיום סדר הפסח ב"כיכר הלחם" וכן ציינו את תרומת פעילי אגף המשימות
לקיומו של אירוע זה".

2. דיווח/הודעות בין ישיבה לישיבה
ערב יום הזיכרון - ברכות לשר הביטחון -
מזכירות התנועה שולחת הערכתה הרבה לשר הביטחון, רא"ל (מי"ל) שאול מופז, על החלטתו
האמיצה לאמץ את נפגעי הצלילות בנחל קישון של לוחמי "שייטת 13", אל משפחת חללי ונכי
מערכת הביטחון ומדינת ישראל. לדעת מזכירי התנועה, זו החלטה ראויה ונכונה, תוך לקיחת
אחריות ממלכתית מלאה על החלטות, שבעטיין נגרמו לחלק מהצוללים נזקים קשים ואף מקרים
של מוות, לאחר שפעלו עפ"י פקודות מפקדיהם. התנועה הקיבוצית תומכת במעשהו הנאצל של
שר הביטחון ומזדהה עמו בהחלטתו.

ועדת הסיווג -
בהמשך לדיווחים שנמסרו למזכירות במהלך החודשים האחרונים, דווח הפעם כי עלתה בוועדה
מחשבה להאריך את משך פעילותה בשנה ולפרסם, בינתיים, "מסקנות ביניים". מזכירי
התנועה, יחד עם חברים נוספים בוועדה, התנגדו לכך. בסופו של דבר, סוכם, כי לא יהיה
צורך בפרסום "מסקנות ביניים", מאחר וניתן להגיע לסיום עבודתה של הוועדה במהלך
החודשיים הקרובים, בסביבות ראשית יוני.

עמ"ק -
עמ"ק הוקמה בעקבות החלטה של המדינה לאחד את נהלי הטיפול בקשישים הנזקקים לטיפול.
באשר לקיבוצים, הרי שעד כה שילמה המדינה ישירות לקיבוצים עבור הטיפול בקשישי
הקיבוצים. נכון למועד הנוכחי, המדינה החליטה להפסיק את ההסדרים המיוחדים שהתקיימו
עם הקיבוצים. מעתה ואילך ההתקשרות היחידה המותרת, לצורך קבלת "זכות דמי קיום", תהיה
עם חברות ניהול פרטיות, שהתאמנו בכך ודרכן תעביר המדינה את השתתפותה, בדרכים
המקובלות לגבי שאר אזרחי המדינה. כפי שכבר דווח בעיתונות הקיבוצית, מבין החלופות
הקיימות, התנועה בחרה בחלופה להקים חברה של התנועה הקיבוצית, יחד עם שותפות,
הכוללת את "משקי הקיבוצים", וכן חברה נוספת, בעלת ידע רב בתחום. החברה החדשה תעסוק
במכלול נושאי הסיעוד הנוגעים לאוכלוסיית קשישי הקיבוצים. חברות מח' הבריאות של
התנועה מעורבות מאוד בהקמת החברה החדשה. קיימת גם התעניינות רבה מצד הקיבוצים, אם
כי כול אחד יוכל לבחור בחברה הרצויה לו.

המינהל לחינוך התיישבותי -
יונה פריטל, רכזת מח' חינוך, דיווחה למזכירות על ההתפתחויות האחרונות בנושא המאבק
על המשך קיומו של המינהל לחינוך התיישבותי. לדבריה, עוזריה של שרת החינוך השתכנעו
שכדי לקיים את כפרי הנוער והפנימיות, יש צורך להמשיך ולשמור על המינהל. בתוך כך יש
גם כוונה להכניס למסגרת הזו פנימיות נוספות ולהפוך אותה, למעשה, למינהל של פנימיות,
ללא מערכות החינוך של ההתיישבות העובדת. יונה הודיעה כי אין כוונה לוותר וכי המאבק
הציבורי לשמירת אופיו ההתיישבותי של המינהל רק ילך ויגבר. לעניין זה, לדבריה של
יונה פריטל, ישנם הרבה שותפים הרוצים גם הם לראות את המשך קיומו של המינהל
ההתיישבותי.

ועידת התנועה הקיבוצית - מושב 2 -
נושא "הוועידה" היה אמור לעלות על סדר היום של ישיבה זו, אך הוא נדחה לישיבה אחרת,
על מנת לאפשר למזכירי התנועה להגיש "נייר עבודה" ראשוני, כפתיחה לדיון במזכירות
הפעילה על הנושאים האמורים לעלות על סדר יומה של הוועידה.

3. פעילות המח' המשפטית
(מוזמנים: עו"ד אמיר גנז (מעברות); עו"ד יעקב אברהמי (ניר אליהו)
עו"ד מיכי דרורי, רכז המח' המשפטית בתנועה הקיבוצית, פתח בסקירה על פעילות המחלקה.
לדבריו, התנועה הקיבוצית - מיום הקמתה ועד לפני תקופה לא ארוכה - כמו גם רוב
הקיבוצים וחברי הקיבוץ, הסתדרו יפה בלי עורכי דין. העניין המשפטי לא היה עניין
רלוונטי לחיי הקיבוץ במשך מרבית שנות קיומו. ככול שהקיבוצים נזקקו להתעסק עם גורמים
חיצוניים, שהצריכו טיפול משפטי, הם פנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורכי דין כאלו או
אחרים. גם התנועות, עד ראשית שנות ה-80, לא העסיקו יחידות ייעוץ משפטי על בסיס
קבוע, אלא על בסיס אד-הוק בלבד, הכול לפי העניין ולפי הצורך.

במחצית שנות ה-80, בעיקר על רקע המשברים הפיננסיים-כלכליים הגדולים שפקדו את התנועה
הקיבוצית בכלל ואת קיבוצי התנועות בפרט, הוקמו לראשונה המחלקות המשפטיות בתנועות.
תפקידן בפועל עוצב עפ"י ההתפתחויות שחלו בכול אחת מהתנועות. עם זאת, יותר התברר
הצורך בקיומו של גוף משפטי מקצועי פנימי וקבוע של התנועה, האמור לתת ייעוץ משפטי,
כנהוג בהרבה גופים גדולים. הכוונה הייתה לליווי מלא ושוטף של עבודת התנועה - גם
כ"כלב שמירה" וגם כיועץ משפטי מקצועי. מאותו שלב ואילך היו לתנועות בנפרד - ועתה
גם ביחד - מחלקות משפטיות. רכז המח' המשפטית הוא גם היועץ המשפטי הבכיר של מזכירי
התנועה. נכון להיום, המח' המשפטית של התנועה הקיבוצית מונה 3 חברים, עורכי דין.

המחלקה, בהיותה חלק אינטגרלי ממטה התנועה, מתמקדת במספר תחומים: בעיקר במתן ייעוץ
משפטי שוטף לתנועה, למוסדותיה, לתאגידיה וכן ריכוז הנושאים המשפטיים המגיעים אל
שולחן התנועה. הריכוז המשפטי השוטף כולל גם הפניות ליועצים משפטיים חיצוניים לעת
הצורך ועפ"י העניין וההתמחות הנדרשת בנושא. באופן כללי, העבודה היום-יומית נעשית
רובה ככולה ע"י צוות המחלקה: התדיינויות, עריכת חוזים, ייעוץ, חוות דעת וכיו"ב.

מקור הסמכות של המח' המשפטית היא התנועה הקיבוצית. לכשכזאת, המחלקה משמשת כאורגן של
התנועה, וכפופה להחלטותיה ולמדיניותה. עם זאת, יצוין, כי צוות פעילי המחלקה אינם
משמשים כחברים במוסדות התנועה, אלא כמשקיפים בלבד. מרכז המחלקה יהיה תמיד חבר
קיבוץ.

עבודת השגרה של המחלקה משתרעת על פני קשת רחבה של נושאים. ראשית, ליווי שוטף של
יחידות התנועה, בעלי התפקידים והתאגידים (בעיקר של תנועות "הלשעבר"). הייעוץ כאן
כולל בעיקר טיפול בענייני היום-יום: חוזים, ייצוג בבתי משפט, חוות דעת וכן גם ליווי
משפטי בנושאים מרכזיים כמו: קרקעות; ועדת הסיווג; עניינים מול רשם האגודות; מס
הכנסה; ליווי חקיקה בכנסת בנושאים הנוגעים לתנועה ולקיבוציה, כמו "חוק ההסדרים",
למשל.

שנית, המח' המשפטית מסייעת לקיבוצים בליווי ובסיוע משפטי, כול עוד אין ניגוד
אינטרסים בין הקיבוץ לתנועה. פעילי האגף רואים פעילות זו כאחת מהמטרות המרכזיות
לקיומה של המחלקה. קיבוצים רבים מתייעצים עם המחלקה, טרם שהם פונים לעשות שינויים
בתקנוניהם. כך גם לגבי כללי עזיבת קיבוץ, סכסוכים בין קיבוצים וכן אף סכסוכים בין
קיבוץ לחבריו. נושא מרכזי המעסיק מאוד את צוות המחלקה נוגע לעניין ההתיישבות
הצעירה. הטיפול הממושך והאינטנסיבי בהר עמשא הוא דוגמה טובה להמחשת הנקודה הזו.
המחלקה אינה גובה כול תשלום עבור שירותים ישירים לקיבוצי התנועה. מבחינת המחלקה,
זהו שירות שהתנועה נותנת לקיבוציה, תמורת מסיהם. יחד עם זאת, קיים חיוב תמורת
שירות, כאשר העבודה המשפטית נעשית עבור יחידות "התנועות לשעבר", התאגידים העסקיים
בתנועה, פניות של גורמי חוץ-תנועתיים וכיו"ב.

שלישית, המחלקה מוצאת עניין וצורך בהושטת סיוע משפטי לחברי קיבוץ, בעיקר במצבים בהם
מגיע החבר לידי סכסוך עם קיבוצו. כללי הברזל של המח', במקרה זה, הם כי המחלקה
המשפטית תושיט סעד משפטי רק כאשר הבקשה לכך נתמכת ע"י מזכירות הקיבוץ, ורק לאחר
שהאישור לכך ניתן בכתב. בשום מקרה לא תיווצר סיטואציה, לפיה תייצג המחלקה את החבר
מול קיבוצו. בחלק לא מבוטל של המקרים מסתיימת מעורבותה של המחלקה, במקרים אלו,
בקריאה לקיבוץ ולחבר לסיים את הסכסוך ביניהם מבלי להזדקק לסיוע משפטי חיצוני. מסתבר
כי ל"קריאה" זו יש הד לא מבוטל וכי אכן, גם קיבוצים וגם חברים מחליטים לבחור בה
כחלופה המועדפת.

למחלקה המשפטית ישנו גם "אומבודסמן" (אביה נבו), שאליו רשאים לפנות חברים, גם ללא
ידיעה וללא אישור מוקדם של מזכירות הקיבוץ. אם "נציבת התלונות" אכן מגיעה למסקנה כי
הנושא נדרש למעורבות משפטית, היא תביא אותו לדיון דיסקרטי פנימי בהנהלת המחלקה, וזו
תחליט על המשך הטיפול במקרה הנדון.

נושא הנמצא תדיר בהתלבטות על שולחנה של המחלקה המשפטית - ועדיין לא הגיע לכדי
פתרון תנועתי מוסכם - מתייחס לשאלה על זכותו של חבר הקיבוץ למימון עורך דין, כאשר
הוא נמצא בסכסוך מול קיבוצו. זו שאלה קשה ומורכבת וקיים קושי להגיע, כאמור, לפתרון
"בית ספר" או לסיכום תקנוני מוסכם, שיקנה זכות שכזאת לכול חבר ובכול מקרה נתון.
יחד עם זאת, פעילי המחלקה סיפרו לחברי המזכירות כי ביותר ממקרה אחד, המליצה המח'
המשפטית במפורש, כי הקיבוץ יממן את שכר העו"ד של החבר, כאשר מדובר בתביעה של החבר
מול קיבוצו.

מוקד אחר של פעילות המחלקה בא לידי ביטוי במעורבותה והשתתפותה במרכז התנועתי לגישור
ולבוררות. הסעיף בתקנון התנועתי החדש המציע "בוררות חובה", במקרים שדרכי הידברות
אחרים לא הועילו, הוא ביטוי מפורש למעורבות זו. פעילי המחלקה הביעו צער על כי לא
כול הקיבוצים אימצו את ההצעה הזאת בתקנוניהם וקראו להם לעשות כן.

המחלקה המשפטית נמצאת כיום בפני דילמה קשה: מחד גיסא, כמות העבודה המוטלת עליה,
בעולם של תנועה משתנה וקיבוצים משתנים, הולכת וגדלה, בעוד שמאידך גיסא, הצוות
המשפטי להתמודד עם כול זאת הוא מצומצם ביותר. הדרך להתמודד עם אילוץ זה, הוא
בשכירת שירותים משפטיים/עו"ד חיצוניים, ואכן, כך נוהגת המחלקה בכול עת, כאשר היא
מתקשה לעמוד בלחץ המטלות התנועתיות שנקבעו לה. אך גם במצבים אלה נשמרת הנחיית העל
של המחלקה לפיה, כול הפעילות המשפטית בתנועה הקיבוצית מרוכזת ומנותבת ממרכז תנועתי
אחד. בכך שואפת המחלקה למקסם את יכולתה לשמש כיחידת מטה זמינה וגמישה לכול צורכי
התנועה וקיבוציה.

במהלך הדיון שהתקיים, בהמשך לסקירה הממצה של רכז המחלקה ושל חבריו לצוות, צפה ועלתה
השאלה האם המחלקה המשפטית אמורה לשרת לקוח אחד בלבד: מוסדות התנועה הקיבוצית, או
שמא היא צריכה לתת שירותיה, כאמור לעיל, גם לקיבוצי התנועה, גם לחברי קיבוצים וגם
לכול מי שנמנה קודם בשורת מקבלי השירותים המשפטיים-מקצועיים של המחלקה.

מרבית הדוברים שהתייחסו לנקודה זו, תמכו בגישה הפונקציונלית-מקצועית של המחלקה, אם
כי בהדגשה כי חובת הנאמנות הראשונה היא כלפי התנועה הקיבוצית. לדברי התומכים בגישה
זו, אם יטלו את הטיפול בקיבוצים מ"סל" הפעילויות של המחלקה, הדבר יזיק בראש
ובראשונה לטיפול בבעיות האמיתיות שהתנועה וקיבוציה מתלבטים בהן. והרי בסופו של דבר,
התנועה היא לא רק, אך גם סה"כ הקיבוצים החברים בה. לכן, אסור ליצור הפרדה, אם כי
צריך גם לקבוע קווי הפרדה ברורים. בכול מקרה, המחלקה אינה נותנת לקיבוץ טיפול ברמה
של הגשת תביעות ו/או הופעה - בשם הקיבוץ – בבתי המשפט. המחלקה אף נמנעת
מלערוך עבורם חוזים עסקיים וכיו"ב.

נקודה נוספת שזכתה להתייחסות בדיון, הייתה קריאה למחלקה המשפטית לקחת חלק מרכזי
בתהליכי החשיבה התנועתיים, האמורים לגבש ולהסדיר את המעמד המשפטי של החבר בקיבוצו
ושל הקיבוץ מול התנועה. חלק מהכלים הללו כבר נמצאים ולכן יש לאפשר לחברי הקיבוץ
המשתנה את מלוא ההגנה המשפטית שהם נזקקים לה במצבים שונים, בעיקר בדרך של גישור
ובוררות מוסכמת או חובה. במצב הנוכחי שוררת הרבה מבוכה ואי-בהירות בנושא.

סיכום:

א. המזכירות הפעילה מאשרת את המסמך "עבודת המחלקה המשפטית", הכולל בעיקרו את מקור
הסמכות וכן את הגדרת המשימות של המחלקה.

ב. המזכירות, ביחד עם המחלקה המשפטית, ימשיכו בטיפול ובקביעת מדיניות בכול הנוגע
לזכויות וחובות חבר הקיבוץ, תוך התאמתם למציאות הנוכחית ולתיקונם מעת לעת.

ג. המזכירות מודה לאורי גלעד ולרני טריינין, שהיו שותפים מרכזיים לצוות הכנת המסמך
דלעיל. כמו כן, מודה המזכירות לפעילי המחלקה המשפטית על עבודתם המסורה ומציינת
בחיוב את הגישה העניינית שלהם לנושאים שעל סדר יומה של התנועה וכן את מאור הפנים
שלה זוכים מי שפונים למחלקה, לקבלת סיוע משפטי מקצועי.

4. צוותים לבדיקת איחוד גופים תנועתיים נוספים, במסגרת קידום איחוד התנועות
המזכירות הפעילה החליטה, עקרונית, על הקמת צוותים מצומצמים (3-4 חברים/ות בכול
צוות), במטרה לבחון את האפשרויות לאיחוד המערכות הבאות: מחלקות חו"ל; "יד טבנקין"
ו"יד יערי"; העיתונות הקיבוצית; "מורשת ו"בית לוחמי הגטאות"; קרנות קמ"ע בתק"ם
ובקבה"א. איוש הצוותים ייעשה במהלך השבועות הקרובים ורשימת השמות תובא תחילה לאישור
המזכירות הפעילה. הכוונה להקים הפעם, בניגוד לניסיון קודם שנעשה בעבר, צוותים
מקצועיים, אובייקטיביים ובלתי תלויים בגופים לעיל.

5. שונות
א. נוכחות בישיבות המזכירות - מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות
הפעילה, כי נוכחותם עד גמר הישיבה היא חובה. החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת
חלק בישיבות אחרות, המתקיימות בעת קיום ישיבת מזכירות התנועה. במקרים חריגים, נא
לתאם ולהודיע מראש על היעדרות מישיבה או מחלק ממנה.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים