פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 45 - התנועה הקיבוצית - 30.3.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 45 - התנועה הקיבוצית - 30.3.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 45
התנועה הקיבוצית - 30.3.2003
רשם: רן כוחן - 30.3.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; אורי גלעד; ח"כ אבו וילן; גיורא מסד; גידי סיון; עינת נעמן; יואל מרשק; מאשה
סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; דב אביטל; נגה בוטנסקי; סלסו גרברז; דניאל יופה;
רוסי וגשל; יונה פריטל; רבקה יקיר; רזי יהל; יגאל צחור.

חסרים:
אורי אשכולי; מוטל ב.; ענת גרה; ראובן טנא; עו"ד צפריר בן-אור.
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי.
מוזמנים:
עו"ד אמיר גנז (מעברות); דפנה קנטור (דליה); אביב לשם (שער הגולן).
ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל – מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 44, מ-9.3.2003
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 44, מה-9.3.2003. ענת גרה ביקשה להוסיף
לפרוטוקול את מחאתה מישיבה זו, על כך שלא כול פעילות התנועה הוזמנו לאירוע "יום האישה הבי"ל",
בעיקר אלו שאינן עובדות ב"בית התנועה", וכן להוסיף את בקשתה כי הדבר יתוקן באירועי תנועה
עתידיים, המתקיימים ב"בית התנועה".

2. דיווח - בין ישיבה לישיבה
ועדת הסיווג -
המזכירים דיווחו כי ביום שישי, 28/3, התקיימה ישיבת "ועדת הסיווג". הוועדה לא סיימה את עבודתה
ואפשר שתצטרך לקיים עוד ישיבה אחת או שתיים, עד שניתן יהיה לברך על המוגמר. יחד עם זאת, בדף
שהונח על שולחן המזכירות אפשר לראות כבר מעין סיכום סופי (עדיין נדרשת הסכמת כולם לנוסח
במוצע). ההצעה מדברת על שני סיווגים שונים וחדשים: קיבוץ שיתופי וקיבוץ מתחדש. הפשרה והחיבור
באים לידי ביטוי במשפט הבא: "סווגה אגודה שיתופית כ"קיבוץ שיתופי" או כ"קיבוץ מתחדש", יראו
אותה כ"קיבוץ". עדיין לא סוכם היכן ובאיזה חלק של ההחלטה ישולב משפט מפתח זה. הסיווג של
"הקיבוץ המתחדש" בא על יסוד הסיווג הקיים והרחבתו (השכר הדיפרנציאלי; שיוך הדירות; שיוך
הנכסים ואמצעי הייצור). בישיבה זו סוכם גם על "שיוך הדירות" והקרקע.

שיוך דירות -
המשך הדיווח עסק בנושאי ה"שיוך" והקרקעות, המתקיימות אף הן במסגרת פעילותה של "ועדת הסיווג".
המזכירים מסרו כי הונחה תשתית מוצקת להצעה ההולכת ומתגבשת (על בסיס הצעתם של ד"ר אריאל הלפרין
ונתן טל). מדובר במודל היוון שטח המגורים, במחיר אחיד ובהתאם למבצעי ההיוון המתקיימים מעת לעת
במדינת ישראל. הנושאים המרכזיים שבה עסקה תת-הוועדה לנושאי "שיוך דירות": התקנון לשיוך הדירות
בקיבוצים; עד כמה שיוך הדירות עדיין יכול להיכלל במסגרת הגדרת הקיבוץ; באילו מודלים הקיבוץ
מפסיק להיות קיבוץ, אם אכן יתקיימו או לא יתקיימו בו כך וכך דברים; מה קורה במקרים של "שיוך
דירות", כאשר מצטרפים אליו 'תושבים' שאינם חברי קיבוץ; כמה תושבים יכולים לגור בקיבוץ והוא
עדיין ייקרא בשם קיבוץ; מה קורה כאשר קיבוץ אינו יכול לממש את "זכות הראשוניות" ברכישת הדירה
מחבר עוזב; מקומה של התנועה הקיבוצית כגורם האמור להתוות מדיניות, וכיו"ב שאלות ובעיות.

במסמך המשותף שחובר, יש ביטוי מפורש לארבעת העקרונות הבאים:
א. שיוך דירות לחבר יתבצע באגודה שיתופית שסווגה כ"קיבוץ מתחדש".
ב. במועד שיוך הדירה יקבל החבר וכול מי שיבוא במקומו זכות קניין בדירה. העברת הזכות תהיה
כפופה לכללים.
ג. שיוך הדירה לחבר יהיה על חשבון דמי העזיבה המגיעים לחבר, אלא אם יאשר רשם האגודות פעולה
בדרך אחרת.
ד. קיבוץ שלא יעמוד בכול הכללים המפורטים במסמך ההסכמה ולא יענה על כול דרישות הקיבוץ המתחדש
- במקרה זה, יהיה הרשם רשאי לשנות את סיווגו.

התנועה, עפ"י המסמך, תפעל בדרך של התווית המדיניות ל"שיוך דירות", לרבות קידום הרחבת היישובים
ודרך קליטתם של הבנים, לקיבוץ שמבקש לעשות זאת. תפקיד התנועה הוא להסדיר את "השיוך" מול
רשויות המדינה, המינהל, רשויות המס ונושים-בנקים וכן לבדוק שהמהלך יעבור בהוגנות ובהיתכנות
כלכלית, תוך שמירה מרבית על האוכלוסיות החלשות בקיבוץ. התנועה אינה אמורה לנקוט עמדה בנושא
שיוך הדירות, אלא לפעול לקידום נושא זה, בכול מקום בו הקיבוץ מעוניין בכך. על התנועה להציג
בפני חברי הקיבוץ את מלוא המשמעויות של המהלך, לרבות הבעיות שעלולות לצוץ בדרך. יש עדיין לקבל
את עמדת המנהל (ממ"י), בהתייחס לאמור במסמך ובפרטיו.

קרקעות -
הצוות מטעם מטה ההתיישבות (יונתן בשיא; איצקוביץ'; בארי הולצמן; שלום שמחון), ממשיך בפעולתו
ועובד כרגע על הצעת טיוטה סופית שתוגש לאישור מועצת המינהל. הכוונה היא להגיע לחתימה על חוזה
(או על "נספח לחוזה", במקרים שנדרש), שעוסק בשטח המגורים של הקיבוץ. מדובר כאן ב"נחלה" שגודלה
עד שניים וחצי דונם במכפלת מספר הנחלות שהוקצו לקיבוץ עם הקמתו, עם זכויות בנייה של 375 מ"ר
לכול נחלה. המשמעות: אפשרות בנייה של 2-3 יחידות דיור בכול יחידת "נחלה". כך למשל, קיבוץ
שלרשותו 100 "נחלות" יקבל 250 דונם למטרת שטח המגורים. בשטח זה ניתן יהיה לבנות עד 300 יחידות
דיור. מדובר כאן על "זכות" שתינתן לכול בית אב בקיבוץ לשטח מגורים עד 160 מ"ר, במסגרת ההיוון
ללא תשלום נוסף. קיבוץ יוכל לשלם את דמי ההיוון במבצע תשלום שיימשך עד 5 שנים. כלומר, אין
עוד "יום קובע" אלא רק "מכסה קובעת". ההצעה זו מאפשרת את גידולו הדמוגרפי של הקיבוץ, לתקופה
של 10-15 שנים לפחות (אם קיימים בו, לדוגמה, 120 "בתי אב". מעבר לכך, נוסחת הקליטה תמשיך גם
מעבר ל"מכסה", אם כי במחירים אחרים, אך עדיין מחירים טובים יותר מהנוסחאות שהיו בהחלטות 751
ןאחרות. אגב, יש מספר קטן של קיבוצים – הגדולים בעיקר - שיאלצו להסתפק בחלוקה שתותיר
בידי חבריהם שטח קטן מ-160 מ"ר, כאמור לעיל.

הצעת ההחלטה אמורה לטפל גם ב"הוראות המעבר" של קיבוצים שירצו לעבור מ-751 להצעה החדשה,
שעיקריה תוארו קודם (כזכור, כשליש מקיבוצי התנועה כבר החליטו על "היום הקובע" ועל מסלולי
פעולה במסגרת החלטה 751).

כול הנושאים הללו יובאו לדיונים במוסדות התנועה, במערכות הציבוריות, שולחן הארגונים ובשיתוף
חברי הקיבוצים עצמם. מדובר בנושאים משמעותיים ביותר לכול עתידה וגורלה של התנועה ההתיישבותית
בארץ, ולכן חובה לשתף בו את מרב החברים.

מספר חברים הגיבו על דיווחי המזכירים בסעיף זה. לדעתם, חיוני מאוד כי התנועה לא תוותר בכול מה
שנוגע לניתוק מוחלט בין "משבצת המגורים" לבין "המשבצת החקלאית" והזכויות בה. עד כינוס מועצת
ממ"י (במחצית מאי), יש לגייס את מיטב כוח האדם המשפטי והפוליטי, כדי לסקל כל אפשרות של
"לינקאג'" (חיבור) בין השניים.

לדעתם, עם כול החשיבות שניתן לייחס לתוצאות עבודתה של "ועדת הסיווג" הממשלתית, הרי שהקרב
האמיתי של ההתיישבות עדיין ניצב לפניה. מדובר בצורך להגן משפטית על סך הכול הקרקע החקלאית
העומדת לרשותנו לדורות הבאים. זהו "הרכוש" האמיתי ביותר של הקיבוצים ולכן אסור ליצור מצב שבו
המינהל יוכל לשים את ידו על הקרקעות הללו, לא באמצעות תקנות ולא באמצעות חקיקה ישירה.

התוכנית הכלכלית -
המזכירים הודיעו כי בכוונתם להפוך נושא זה לנושא המרכזי בעיסוקה של התנועה בשבועיים הקרובים,
עד אשר "התוכנית הכלכלית" תועלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. חברי המזכירות קיבלו דף ועליו
פירוט הנקודות המרכזיות, כפי שהוכן ע"י "צוות התיאום" (נציגי התנועה במערכות הציבוריות
השונות), במאבק כנגד התוכנית המוצעת ע"י משרד האוצר. התרכזות הצוות הייתה בעיקרה על אותם
הנושאים שיש להם נגיעה ישירה לקיבוצים. לחלקם יש השלכה על כלל ההתיישבות בארץ.

הנושא הראשון בסדר הנושאים הוא נושא החינוך. הסיבה לדחיפות בטיפול בו הוא עקב הודעותיה של
שרת החינוך על ביטול המינהל לחינוך התיישבותי. המאבק הפוליטי צפוי להיות קשה. המאבק כאן איננו
רק של התנועה הקיבוצית. יש עוד שותפים רבים לנושא. חשוב לגייסם מהר ולפעול באופן ההחלטי ביותר
לביטול רוע הגזירה. אם יהיה צורך בהשבתת מערכת בתי הספר ומוסדות החינוך של המינהל לחינוך
התיישבותי, התנועה תצטרף אליה ברצון. המאבק בנושא זה חייב להיות "על כול הקופה".

בין יתר הנושאים שנמנו ע"י המזכירים, כחלק ממאבק התנועה ב"תוכנית הכלכלית", היו: הנושא
המוניציפלי (איחוד מועצות/רשויות); הנושאים החקלאיים (רובו כבר טופל במסגרת ה"לובי החקלאי");
תעשייה ומסחר; בריאות וסיעוד.

המזכירים סיכמו את הדיווח בהודיעם כי גם מזכירות התנועה הקיבוצית על קיבוציה מצטרפים למאבק
נגד "התוכנית הכלכלית" של שר האוצר. במהלך הימים הקרובים יוחלט על הדרכים שימחישו כוונה זו.

3. חובות וזכויות החבר בעבודה - הצעת ועדת חברה
רבקה וילנד, רכזת אגף חברה, פתחה את הדיון וציינה כי היוזמה לטיפול בנושא שעל סדר היום באה
מאביה נבו, רכזת מדור פרט באגף חברה, בעקבות פניות הולכות ומתרבות המגיעות אליה מכול פינות
התנועה הקיבוצית. הפניות מגיעות גם מחברים בקיבוצים המשתייכים לזרם השיתופי וגם מאלה הנמנים
על הקיבוץ המתחדש. מרביתם על רקע של אי-הסכמות ו/או חוסר רגישות וכן גם היעדר "מסמך הנחיות"
כלשהו, המתווה את יחסי העבודה בחצר הקיבוצית, על ענפיה ומפעליה. לאור היוזמה הנ"ל, הוחלט באגף
חברה להתמודד עם הנושא. הדף שהונח על שולחן חברי המזכירות הוא תוצאה של פעילות זו. מדובר
במסמך שהוא כעין קובץ של הנחיות בנושאי יחסי עבודה בין חבר לקיבוצו. העבודה על המסמך הנוכחי
החלה באגף לפני כשנתיים ("צוות נגה בוטנסקי"). הצוות לא השלים את עבודתו ורק לאחרונה, בסיועם
המקצועי של עו"ד אמיר גנז (המח' המשפטית), ושל דפנה קנטור (המח' למשאבי אנוש) הושלמה המלאכה.
הכוונה היא כי לאחר שהמסמך יאושר בכול המקומות הרלוונטיים, הוא יעבור לידיעת מזכירויות וחברי
הקיבוצים.

דפנה קנטור (דפנה), הדגישה בפתח דבריה, כי הניסיון הקיבוצי בשנים האחרונות, להביא לאיזון
ושיווי משקל חדש בין החבר שמחליט על מקום עבודתו לבין ענפי הקיבוץ, שקיבלו אוטונומיה רחבה
בניהול ענייני הענף, לרבות החלטות בדבר כוח האדם שיעבוד בענף, יצרו תופעה חדשה ובלתי מוכרת
בקיבוצים. מצד אחד, הקיבוצים מתייעלים ומדברים "פרנסה", אך מצד שני, בהיעדר יחסי עובד-מעביד
מוסדרים, נוצרה לפתע פרצה מאוד בעייתית. מסתבר כי חלק מן הקיבוצים שעברו ל"ניהול עסקי", לא
השכילו לעגן החלטות פנימיות מתאימות, שיוצרות 'סדר חדש'. מה שמתגלה, במקומן, שצצים ועולים
יותר ויותר עיוותים הבאים לידי ביטוי בפגיעה בפרט, בחבר הקיבוץ, חלקם בדברים שאסור שיקרו כלל
בחצר הקיבוצית.

המסמך צמח, כאמור, בתגובה לבעיות שצצו ועלו מן השטח. הוא בא לומר לקיבוץ כי כול עוד אין יחסי
עובד-מעביד, במובן המקובל והחוקי של המושג, יש לפעול כך, שענייני עבודה בתוך הקיבוץ יתקיימו
ברוח דיני העבודה של המדינה. חלק לא מבוטל מן הקיבוצים כבר עשו זאת, בצמידות לכול השינויים
בתקנוני העבודה שלהם. החידוש כאן הוא בכך שהתנועה נותנת לגיטימציה מלאה למהלך זה ולצורך
להקים מנגנונים מיוחדים, כדי להגן על אוכלוסיות חלשות בקיבוץ (בעיקר לעת פיטורי חברים
ממקומות עבודה בקיבוץ ובמפעליו). כול אלה כלולים במסמך שהונח על שולחן המזכירות.

עו"ד אמיר גנז (המח' המשפטית), הדגיש בפתח דבריו, כי העיקרון הבסיסי שהנחה את הצוות הוא, כי
כול עוד הקיבוץ לא התארגן לכך, יש לראות את המצב כאילו אין יחסי עובד-מעביד בין החבר
לקיבוצו, כפי המצב שהיה קיים בעבר. נכון להיום, הנושא מאוד פרוץ ונזיל. גם אם, לכאורה, לא
קיימים יחסים כאלה, הרי רשאי בית המשפט לפרש זאת אחרת, הכול בהתייחס למקרה הספציפי המונח
לפניו. כך למשל, פיטוריה של אישה בהריון ממקום עבודתה בקיבוץ או במפעל, עשויה להתפרש ע"י
השופט כפגיעה בחוקים המתייחסים ליחסי מעביד-עובד, אף שלכאורה, לא התקיימו כלל יחסים מעין אלה
בתוך המפעל הקיבוצי. עו"ד גנז הבהיר כי במקרים קיצוניים של פגיעה בחבר, אף שהמח' המשפטית אינה
רשאית לייצוגו מול קיבוצו, הרי שהיא שומרת לעצמה את הזכות להציע לחבר לנקוט בהליכים משפטיים
נגד קיבוצו, אם כול הליך אחר לא יסייע.

נגה בוטנסקי (בית השיטה), שעמדה בראש הצוות הראשון שעסק בנושא (ראה לעיל), לקחה גם כן חלק
בדיון. בדבריה היא בחרה להדגיש את הנקודות הבאות:
א. רק לעת האחרונה נוצרה "הבשלות" המתאימה, המאפשרת לדון בנושא בצורה פתוחה וגלויה, גם כאשר
מדובר על "יחסי עובד-מעביד" בתוך חצר הקיבוץ.
ב. יחד עם זאת, עדיין מדובר במושגים מאד "נזילים", שלחלקם אין עדיין שום תוקף משפטי, עפ"י
התקנון הקלאסי של הקיבוץ.
ג. קיימת מידה רבה מאוד של חוסר ידיעה ובורות לגבי הזכויות והחובות, הן מצד "המעסיקים" והן
מצד "המועסקים" בקיבוץ. מה שכול עובד וכול מעביד בישראל יודע כמעט בע"פ, הוא די זר ובלתי ידוע
בתוך העולם הפנים-קיבוצי.
ד. ככול שנדע לטפל בסוגיות הללו בתוך הבית הקיבוצי ובמסגרת התנועה, כך נחסוך לעצמנו הרבה
מאוד הוצאות עבור טיפול בנושא ע"י גורמים חוץ-קיבוציים. קיימת גם סכנה של קיבוע הלכות ותקנות,
ע"י מערכות המשפט והחקיקה החיצוניות העלולות להזיק יותר מאשר להועיל לקיבוצים ולחבריהם.
ה. יש צורך דחוף להתמקצע בכול הנושאים הללו.

חלק מהדוברים התייחסו לכך שההצעה הנוכחית מגיעה לדיון ב"תקופת מעבר", שבה מתרחשים שינויים
עמוקים מאוד בעולם הקיבוצי. אפשר גם שבסופו של דבר, לא ניתן יהיה לברוח עוד ממצב משפטי מוכר
וברור לכול, של יחסי עובד-מעביד בתוך הקיבוץ, כמקובל בכול שאר חלקי החברה הישראלית. לכן,
במידה מסוימת, תקופת המעבר היא נחוצה ובמקומה, לגיבוש הנורמות החדשות, לעומת הנורמות שהיו
קיימות במשך הרבה מאוד שנים בתוככי כול קיבוץ וקיבוץ.

לכן, מבחינה זאת, ההצעה הנוכחית היא במקומה והיא עונה על הצרכים, נכון לעכשיו. היא יכולה
לסייע למערכות משאבי אנוש בקיבוצים, אם גם חברים יהיו מודעים לכך וידעו כי הדבר מקובל
ונורמטיבי. אין מדובר פה במסמך משפטי סגור ומושלם. יחד עם זאת, יש בו חשיבות מרובה בעצם
ההצהרה כי התנועה מוכנה ורוצה להתמודד עם הנושא, במושגים העכשוויים של עולם העבודה ולתקופת
מעבר בלבד. ההצעה גם סוללת את הדרך, בהמשך, למציאת נוסחאות ברורות יותר, לרבות נוסחאות
משפטיות, שיתנו לחבר העובד 'הגנה' מקצועית ומשפטית בשעות העבודה שלו, מפני מגוון בלתי ידוע של
גורמים – בתוך הקיבוץ ומחוצה לו – שמבחינת ההגדרה המשפטית גרידא הם יהיו בבחינת
"מעסיקים" לכול עניין ודבר.

בסה"כ, חוקי העבודה במדינת ישראל הם 'טובים' ונחשבים מן המתקדמים ביותר בעולם המערבי. לכן,
בטווח הקצר או הארוך יהיה צורך להתיישר על פיהם. כול עוד ניתן לפתור בעיות - בתוככי הקיבוץ -
בדרכי פישור וגישור, הרי הם עדיפים על כול דרך אחרת שתוליך את המתדיינים לצורך בפסיקת בתי
הדין לעבודה. ההצעה הזו היא רק צעד אחד בכיוון הנכון, אך יש להשלים אותה בהצעות נוספות.

סוכם:
א. המזכירות הפעילה מאשרת את נוסח ההצעה שהובאה לפניה ע"י אגף החברה.
ב. הנושא יובא לדיון נוסף, בישיבה הבאה של המזכירות הרחבה.
ג. לאחר גמר תהליכי האישור במוסדות הציבוריים, תפעל הנהלת אגף החברה להפיץ את המסמך למזכירי
קיבוצים, מנהלי קהילה, רכזי משק, רכזי משאבי אנוש וכן גם ציבור החברים.
ד. המזכירות הפעילה מודה לחברי הצוות ששקדו על לימוד הנושא והכנת ההצעה שהנחה לפניה.

4. הכנסים האזוריים - דיווח וסיכום
מאשה סאמרס, רכזת אגף הרכזים, דיווחה למזכירות על ארבעת הכנסים האזוריים (במשקי הדרום, במפעלי
העמק, בכרי דשא ובאפעל), שהתקיימו לאחרונה, בריכוז ובהנחיית אגף הרכזים. לדברי הדוברת, הכנסים
היו מעניינים לכול מי שנטל בהם חלק, בעיקר סביב הדיונים שנלוו ל"נייר העמדה" התנועתי. חברים
גילו עניין רב במסמך ורצו להמשיך ולדון בו. גם הדיון ב"תוכנית העבודה התנועתית" זכה למשוב
חיובי של המשתתפים. עם זאת, בסה"כ הגיעו מעט משתתפים (למעט הכנס שנערך ב"כרי דשא").

מאשה סיפרה כי אגף הרכזים, בדיון פנימי, לסיכום לקחי המפגשים, הציע לאמץ את המפגשים האזוריים
– אזור אזור בנפרד, ולא בהכרח חיבור של מספר אזורים יחדיו - כמסגרת קבע לקראת העלאת
נושאים שונים על סדר היום התנועתי. מדובר על כנסים שייערכו בין 3-4 פעמים בשנה, בהשתתפות
מזכירי התנועה.

המזכירים הצטרפו לסיכומה של רכזת האגף, בציינם את חשיבותם של כנסים אלה המחברים בצורה הטובה
ביותר את התנועה ל"שטח". יש בהחלט כוונה לקיים מפגשים מעין אלה לפחות 3 פעמים בשנה, ברמת כול
אזור בנפרד. באשר ל"דף העמדה", הרי שיש כוונה לערוך בו את התיקונים ההכרחיים, לאחר שעברו
"קריאה ראשונה" בכנסי האזורים. בהמשך, ה"דף" יופץ לקיבוצים ולאחר שאלה יקיימו את דיוניהם
עליו, הוא יחזור לסיכום במועצה (או בוועידה).

5. שונות
א. צירופו של צבי (קיטו) חסון למזכירות הרחבה של התנועה - מזכירי התנועה ביקשו לקבל את
אישור המזכירות הפעילה להעלאת מועמדותו של צבי (קיטו) חסון (תל יצחק), יו"ר המזכירות העולמית
של "הנוער הציוני", במועצת התנועה הבאה, כחבר מן המניין (נציג הציבור), במזכירות הרחבה של
התנועה הקיבוצית. המזכירות אישרה את הבקשה.

ב. נוכחות בישיבות המזכירות - מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות הפעילה, כי
נוכחותם עד גמר הישיבה היא חובה. החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת חלק בישיבות אחרות,
המתקיימות בעת קיום ישיבת מזכירות התנועה. במקרים חריגים, נא לתאם ולהודיע מראש על היעדרות
מישיבה או מחלק ממנה.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים