פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 44 - התנועה הקיבוצית - 9.3.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 44 - התנועה הקיבוצית - 9.3.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 44
התנועה הקיבוצית - 9.3.2003
רשם: רן כוחן - 9.3.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; אורי גלעד; ח"כ אבו וילן; גיורא מסד; גידי סיון; עינת נעמן; אורי אשכולי; יואל מרשק;
ענת גרה; מאשה סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; דב אביטל; סלסו גרברז; דניאל
יופה; רוסי וגשל; יונה פריטל; רבקה יקיר; רזי יהל; יגאל צחור.

חסרים:
גברי ברגיל (חו"ל); מוטל ב.; נגה בוטנסקי; ראובן טנא; עו"ד צפריר בן-אור.
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי.
מוזמנים:
עמוס רבין (יקום) – מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית; מאיר (פוגה) שחר – יח' המבקר.
ישב בראש הישיבה:
נתן טל – מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל - מזכיר התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 43 מ-23.2.03
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 43, מה-23 פברואר 2003.

עינת נעמן קבלה על כך כי בדו"ח שמסרה בישיבה הקודמת (מס' 43), על "הקורס למנהיגות צעירה",
נפלו מספר אי-דיוקים. הערותיה נרשמו.

ח"כ אבשלום (אבו) וילן, ביקש להעלות שאילתה: כיצד זה שרק נשים הוזמנו לאירוע הפתיחה של "יום
האישה הבי"ל", שאורגן ע"י היחידה לקידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית.

2. דיווחים - בין ישיבה לישיבה
יום האישה הבינלאומי -
רוסי וגשל, רכזת היחידה לקידום מעמד האישה, פתחה את הדיווחים בהקשר לציון היום הנ"ל. בעקרון,
היא מסכימה על כך שהיום הזה אמור להיות נחגג גם ע"י גברים. היא התנצלה על כי אילוצי תקציב
קשים מנעו אותה מלקיים אירוע רחב יותר. רוסי וגשל הודיעה, כי אירוע השקת "הקו במצוקה", שהיה
אמור להיערך לאחר ישיבת המזכירות, נדחה למועד אחר.
בנושא אחר נמסר על ידה, כי בראשית חודש ינואר נפתח הקורס למנהיגות נשים. בקורס משתתפות כ-20
חברות (וגם חבר אחד), מתוך קבוצת 40 החברות/ים שקיבלו על עצמן, ביוזמת היחידה לקידום מעמד
האישה, לקדם את מעמד הנשים בקיבוציהם.

מים -
מזכיר התנועה דיווח, כי במהלך השבוע פורסם דו"ח ביניים של "ועדת פיינרמן", ועדה שהוקמה במשרד
ראש הממשלה לבדיקת הרפורמה במים: הניסיון לחבר בין עלות מים לשימוש ביתי לבין מים לשימוש
חקלאי והחיבור ביניהם, לרבות מי-קולחין ומים מושבים. הוועדה פרסמה השבוע המלצות ביניים, כדי
שישמע קולה לפני התוכנית הכלכלית החדשה. מחברי הדו"ח מבקשים מהממשלה לעכב בינתיים את החלטותיה
עד שהוועדה תסיים את עבודתה, בסוף חודש אפריל ש.ז. מקריאת דו"ח הביניים ניתן להבין, כי
"ועדת פיינרמן" אכן מקבלת את רוב הטיעונים ששולחן המים הקיבוצי, בריכוזו של שלמה לשם (אורים),
העמיד בפניה. ראשי התנועה פועלים, ככול יכולתם, על מנת שהרפורמה במים לא תיכנס בדלת האחורית,
במסגרת סעיף, לכאורה זניח, בתוכנית החירום הממשלתיתהמתוכננת להתפרסם בימים הקרובים.

קרקע -
נתן טל דיווח למזכירות, כי "צוות הארבעה", שעובד מטעמם של ראשי התנועות (יונתן בשיא,
איצקוביץ, בארי הולצמן ושלום שמחון), הגיע להסכמות על נייר עמדה בנושא: "חלקת המגורים". על
פי לשון ההצעה החדשה מוצע "מבצע היוון", שיהיה מתואם בתאריך ויכלול את אחוזי ההיוון שיתקבלו
כתוצאה מן ההנחה, כפי שהיה נהוג גם בעבר, בעת מבצעים דומים ("מבצע היובל", לדוגמה). מדובר על
כך, כי בתנועה הקיבוצית יקבל כול חוכר (כול בעל משפחה) את הזכות לשיוך בהיוון, בזכויות
המגורים, במחיר אחד וללא תשלומים נוספים. הצעה זו תבוא כהצעה אלטרנטיבית ואטרקטיבית יותר
מתקנה 751. עיקר המאמץ התנועתי מרוכז כיום בכך שתהיינה "הוראות מעבר", בתוך זמן קצר יחסית,
שיאפשרו מעבר מסודר מהצעה 751 (שכבר קבעה "יום קובע" וכבר קבעה את האחוזים שיש לשלם עפ"י
הוותק של כול חבר) להצעה החדשה. כמו כן, שתישמר לקיבוץ הזכות להחליט כי אינו בוחר בדרך זו וכי
מצבו אינו מורע כתוצאה מכך. בכול מקרה, לכשיגיע העניין לכלל סיום, הוא יובא לאישורה של מועצת
התנועה או לוועידתה.

ח"כ אבו וילן הביע חששות מפני "התארגנויות חדשות" – לאו דווקא חיוביות לקיבוצים -
כתוצאה ממפת השרים בממשלה החדשה. להערכתו, נייר ההצעות שהוגש ע"י "צוות הארבעה" הוא בהחלט
"נייר" טוב וכי הוא מהפכני בגישתו, לעומת הגישות ששררו עד כה ולא תמיד הניבו תוצאות חיוביות.
הוא הביע את תקוותו, כי ניתן יהיה להגיע לכלל עמדה משותפת בין כול הזרמים והגישות הקיימות.
את כול הויכוחים יש לסיים קודם לכן, בשולחן התנועתי המשותף ולהופיע כלפי חוץ כמקשה אחת
וכמובילי עמדה ברורה אחת. רק כך יהיה סיכוי להתקדם במהלכים ההולכים ונרקמים עתה ברשויות
השונות.

חלופה לתקנה 7-א' -
בתנועה הוקם צוות תנועתי לבדיקת ניסוח חלופה לנ"ל (תקנה 7-א' - התקנה המאפשרת לקיבוץ המעונין
בכך, להצביע ב"רוב מופחת" על שינוי, לתקופת ניסיון של שנה עד שנתיים). הצוות גיבש "נייר",
האמור להגיע לידי דיון והצבעה במזכירות הרחבה (23/3) ומשם יגיע למועצת התנועה
(27/3). עיקר ההבנות שגובשו הן, שיש לראות בקיבוץ שיש בו רוב לתהליך השינוי (אפילו אם רוב זה
אינו "חוקי"), ככזה המחייב טיפול. מדובר בניסיון להגיע במהלך של מספר חודשים עד שנה להצבעה
נוספת. אם לא מצליחים בהצבעה השנייה להשיג את הרוב הנדרש, יפנו לשתי חלופות, שהמרכזית בהן:
חלופת בוררות מוסכמת ומחייבת, במוערבות של התנועה. מטרת הליך הבוררות הוא לגבש הצעה, שתובא
לדיון בקיבוץ. החלופה השנייה המוצעת היא "מודל שיזורי", לפיה בשנת הניסיון יתקיימו בקיבוץ
שתי מערכות, זו הקיימת וזו המוצעת לשינוי. המהלך הזה אמור להמשך שנה והינו הפיך. בסופו,
תתקיים הצבעה וההחלטה שתתקבל תהיה עפ"י הרוב הנדרש לפי התקנון, באותו קיבוץ.

3. איגוד התעשייה הקיבוצית - דו"ח מצב
(מוזמן: עמוס רבין (יקום), מנכ"ל האיגוד)
אורי אשכולי (כ. גלעדי), יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, פתח את הדיווח. לדבריו, נתוני 2002
נמצאים עדיין בהכנה ובעיבוד, אך על בסיס נתוני 2001 ושנים קודמות וכן על בסיס הנתונים
הידועים, נכון ל-2002, ניתן כבר לסמן בבירור מספר מגמות המאפיינות את התעשייה הקיבוצית.

בסה"כ, מספר מפעלי התעשייה בתנועה הקיבוצית נמצא בירידה. ב-1986 היו בתנועה 416 מפעלים. נכון
לשנת 2001 מספר המפעלים ירד ל-327 מפעלים. מגמת הירידה נמשכת והיא ניכרת גם בנתוני שנת 2002
(שנת הדיווח). בשנת 2002 ייצרו מפעלי הקיבוצים בסך מחזור של 15 מיליארד ש"ח (8.5 מיליארד
– מכירות בארץ והיתרה - מכירות בחו"ל). יחד עם המפעלים האזוריים – מגיע סה"כ
המחזור העסקי של מפעלים אלו לכ-19 מיליארד ש"ח. הענף המוביל כיום, בצמיחה ובכול מדד אחר,
מקרב כלל הענפים, הוא ענף המזון, אף כי כלל הרווחיות של ענפי התעשייה השונים, נמצא בתהליך של
ירידה ושחיקה חמורים (במיוחד ענפי החקלאות).

עמוס רבין, מנכ"ל האיגוד, הרחיב בדבריו על השפעות הסביבה החיצונית על התעשייה הקיבוצית.
המיתון המתמשך בארץ גורם לתחרות קשה ביותר, לירידה בהיקף המכירות וגם להורדת מחירים, שמביאה
לירידה קשה ביותר ברווחיות המפעלים. העלייה המהירה בשערי הדולר והיורו, תורמת אומנם למפעלים
המייצאים לשוק האירופי או לשוק האמריקאי. אך לעומת זאת, מפעלים המייבאים חומרי גלם מהשוק הזה,
אכן קיבלו מכה קשה, בשל עליית המחירים.

במפעלי התעשייה הקיבוצית מועסקים, נכון לסוף 2001, כ-34,000 עובדים. כ-70% מהם הם שכירים.
מספרם של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, נשאר יציב לאורך כול השנים (החל מ-1972). מבחינה
ניהולית, חל שיפור רב והוא מקיף כיום את מרבית המפעלים. אין כמעט מפעל שאין לו דירקטוריון. יש
כיום כ-270 דירקטורים פעילים במועצות המנהלים למיניהן, חלק לא מבוטל מהם הם דירקטורים
חיצוניים, בעלי מעמד וניסיון בתחום הניהול, המשמשים כיו"רים או כחברים מן המניין.

הגורם המקשה ביותר כיום על התפתחות המפעלים הקיבוציים הוא המחסור בהון. הבנקים מחמירים כיום
החמרת יתר עם המפעלים הקיבוציים, לא מעט בשל החיבור בין המפעל לבין הקיבוץ הנמצא ב"הסדר" כזה
או אחר. דברים אלה מקבלים משנה חומרה בשל העובדה כי התעשייה הקיבוצית, באספקט הכלכלי שלה,
היא המרכיב המרכזי בהכנסות המשק ובתזרים המזומנים שלו. דבר זה נכון גם מבחינת מספר המועסקים
(כ-10,000 מועסקים, חברי קיבוץ) וגם ברווחים האמורים להיות מועברים מן המפעל לקופת הקיבוץ.
לכן, לשינויים המתחוללים בסביבה הכלכלית-תעשייתית ישנה השפעה גדולה מאד על מצב הקיבוצים.

בהקשר לכך יש לתת את הדעת על כך, כי בתנועה הקיבוצית, בשנים האחרונות במיוחד, חדלו להקים
מפעלים חדשים. עובדה זו אומרת יותר על מה שקורה בקיבוצים, מאשר על מה שקורה במפעלים. הקיבוצים
אינם מוכנים ליטול על עצמם סיכונים נוספים הכרוכים בהקמת מפעל חדש. תם בקיבוצים עידן הפעיל,
שכול עיסוקו היה לחפש אחר מפעל חדש לקיבוצו. אך עובדה זו אינה נמצאת בהלימה למציאות הקיימת
בסביבה החוץ-קיבוצית. שם דווקא כן מתפתחות יוזמות חדשות של מפעלים ויזמויות. המצב יכול היה
להיות חמור בהרבה אם לא הייתה מתקיימת בהרבה קיבוצים הפרדה בין מה שמכונה "משק" ו"קהילה".
הפרדה זו הצילה לא מעט מפעלים מהתמוטטות, בהיותם מנותקים – משפטית – מחובותיה של
"הקהילה" ומערכותיה. לכן, אין לקדש את המצב הנוכחי ויש בהחלט לפתח, לטפח ולהיערך לזמנים
ולמצבים אחרים, שבהם ניתן יהיה לחדש יוזמות להקמת מפעלים, בשותפות עם גורמים חיצוניים ושותפים
אסטרטגיים.

יש קידום רב שראוי לציון, בכול הנוגע להקמת שותפויות עם גורמי חוץ, מיזוגים והקמת מפעלי
קיבוצים בחו"ל. אם פעם היו שראו בכך "טאבו", הרי כיום הכול מסתכלים על תהליכים אלה בחיוב רב.
השיקול היחידי הוא השיקול הכלכלי: כדאי או לא כדאי. יש כבר מצבים חדשים שבהם קיבוצים החלו
אפילו לפרק שותפויות ומיזוגים. התהליך הוא דינמי ומעניין. תופעה מרנינה נוספת היא גידול מתמיד
במספר המנהלים המקצועיים שהם "תוצרת בית". אין עוד הסתמכות כמעט אובססיבית על ההנחה שרק
מנהלים מבחוץ יכולים לנהל אותנו טוב יותר. על רקע זה, מדאיגה התופעה של מספר לא גדול של
מפעלים, בתוכם גם מפעלי ענק, שהפקידו את מרבית רמת הניהול הבכירה שלהם בידי מנהלים/דירקטורים
חיצוניים.

דוברים אחרים התייחסו לסוגיית המפעלים הקיבוציים, שאין להם עוד זכות קיום. יש קיבוצים שגילו,
להוותם, כי ערך המימוש של מפעלם, לעת מכירה, הוא כמעט אפס. בעולם התחרותי של היום תמה ונעלמה
החשיבה השטחית של ימים עברו, כי לכול קיבוץ חייב להיות לפחות מפעל אחד. נכון להיום, יש לחשוב
על פתרונות אזוריים, או על מפעל חזק ואיתן באזורו, שיספק מאגר של מקומות עבודה לחברי הקיבוצים
בסביבה. לתנועה נועד כאן תפקיד חשוב, הן באפשרות לומר לחברי הקיבוץ כי תם עידן התעשייה
בקיבוצם או לחילופין, לעודד מפעלים קיבוציים מבוססים לקלוט לעבודה חברים מקיבוצים חלשים.

לדעתו של עמוס רבין, לא ניתן לסכם את הדיבור על הנושא, מבלי להתייחס אליו גם באמירה פוליטית.
מה שקורה כיום במדינה יש לו השפעה קשה מאוד על הכלכלה בכלל ועל התעשייה בפרט. היום כבר כול
אחד מבין, כי בלי פתרון מדיני ואופק של שלום או הסדר יציב, לא נגיע לפתרון השאלות הכלכליות
וכי המערכת הכלכלית כולה עלולה לקרוס. הא בהא תליא. יש לכן, לחזור ולומר זאת מעל כול במה
ובכול פורום פוליטי אפשרי. יש מפעלים הנמצאים בחרדה מפני אפשרות של סתימת שווקים או החרמת
התוצרת הישראלית בשווקי חו"ל. התעשייה הישראלית לא תוכל לשרוד לאורך זמן בסביבה שאנו יוצרים
כאן, מסביבנו.

הסיכוי היחידי של התעשייה הקיבוצית להתפתח, על אף תנאי אי-הבהירות של הסביבה, הוא לנסות
ולפתח את הנישות המיוחדות שבהן יש לקיבוץ ולמפעל הקיים בו יתרון יחסי. בשנים האחרונות זיהה
איגוד התעשייה צורך לשדרג חלק מהמפעלים בקיבוצים וגם הקצה אדם במשרה מלאה, שהיה אמור לחבר
בין "הזדמנויות" ויזמויות שונות מחוץ לקיבוץ, עם התעשיות השונות בקיבוצים. נכון להיום, פעילות
זו לא צלחה ולא הניבה שום פירות, שראוי לדווח עליהן. החשש מסיכונים כלכליים, העלולים להביא
להתמוטטות הקיבוץ היא רבה יותר כיום מכול תקופה אחרת בעבר.

נתן טל, מזכיר התנועה, התייחס בסיכום דבריו למספר היבטים שחלקם עלו בדיון שהתקיים. מדאיגה
אותו התופעה של אי-כניסת אנשים צעירים למערכות התעשייה בקיבוצים. הם אינם רואים בכך אלטרנטיבה
אטרקטיבית מספיקה, מבחינה תעסוקתית. מעורבותם בחיי התעשייה הקיבוצית "הישנה" נמצאת בנסיגה
גדולה. הבנים מחפשים כיום מקצועות "חופשיים" או מקצועות שאינם תלויים במפעל של היישוב עצמו.
מסתבר ש"הסביבה" מציעה כיום אפשרויות הרבה יותר מפתות. למרות משברי ההי-טק של ראשית המאה
הנוכחית, עדיין הכיוון הכללי צפוי שילך לכיוון זה ולאו דווקא לכיוון של התעשיות הישנות או
לתעשיות LOW TECK. חברי קיבוצים, בוודאי שהצעירים שמביניהם, לא ירצו לעבוד ב"רצפת הייצור" של
המפעל הקיבוצי. תעשיות עתירות HIGH TECK לא יוכלו להתפתח אך ורק בחצר הקיבוצית, אלא במסגרות
של שותפויות אזוריות בלבד. גם התמריצים וההטבות הממשלתיות ב"אזורי העדיפות" הלאומיים לא ילכו
בעתיד לקיבוץ היחיד, ויינתנו רק לפיתוח ברמת האזור. על אף כול זאת יש גם לזכור, כי דווקא
בקיבוצים המצליחים, כמעט בכולם, הערובה להצלחתם היא מפעל מצליח במרכזם. יש כאן משוואה
מעניינת, שקיבוץ מצליח = מפעל מצליח.

על איגוד התעשייה הקיבוצית מוטלת כיום המשימה לזהות את הכשלים, מצד אחד, ואת היתרונות, מצד
שני. עליו לנסות ולעודד קיבוצים לשותפויות בכול הרמות. רמת הידע שנצברה באיגוד במשך השנים,
בהחלט מעמידה אותו במצב, כמי שיכול לסייע לקיבוצים להיחלץ ממצוקתם הכוללת בכלל והתעשייתית,
בפרט. על האיגוד לנסות ולשנות את המציאות הקיימת: להפוך את הגרפים היורדים לגרפים עולים.

חשיבות הנושא התעשייתי בתנועה הקיבוצית ומרכזיותו בכלכלת הקיבוצים, ראויה שתעלה, מדי פעם,
לדיווח ולדיון על שולחן המזכירות הפעילה. הכוונה היא גם לתת גיבוי למהלכים הנעשים במגמה לשנות
את המציאות ולהתמודד עמה.

4. ארגון המעסיקים - איגוד התעשייה הקיבוצית
אורי אשכולי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, דיווח למזכירות כי לפני כחודש הצטרף האיגוד
ל"התאחדות התעשיינים". באופן מעשי התקיימו הקשרים בין שני הארגונים במשך שנים רבות, אולם רק
לאחרונה – כאמור – קיבל עניין ההצטרפות גם את הגושפנקא הפורמלית שלו.

בשנות השבעים הגיעו הממשלה, המעסיקים וההסתדרות לשורה של הסכמים קיבוציים. בין היתר, הוחלט אז
כי כול מפעל תעשייתי, גם אם אינו חבר בהתאחדות התעשיינים, יהיה חייב לשלם להתאחדות חצי אחוז
מעלות שכר עובדיו, בתוקף היות ההתאחדות "גוף יציג" המטפלת בכלל המפעלים בארץ. מפעלי התנועה
הקיבוצית קיבלו אז "פטור" ולא שילמו את המס הנ"ל. בשנת 1998 הוקמה ועדה ממשלתית לבדיקה
מחודשת של העניין. הוועדה המליצה לבטל את הפטור שניתן בזמנו לקיבוצים. בעקבות זאת עלה הרעיון
להקים "ארגון מעסיקים" נפרד, במסגרת "האיגוד". מדובר בהקמת יישות משפטית נפרדת, אשר בכול
מקרה, עלויות תפעולה יהוו חיסכון משמעותי ביותר למפעלי הקיבוצים, בהשוואה להוצאות הכרוכות
בהצטרפות לכול "גוף יציג" אחר. מעבר לחיסכון הכספי הניכר, אפשר שבעתיד תיווצרנה גם יוזמות
לשינויי חקיקה, בכול הנוגע למפעלים הקיבוציים. היישות המשפטית החדשה, בהיותה "גוף יציג", תוכל
לקדם את הפעילות החקיקתית הזו. הכוונה היא להקנות, בגוף החדש, ייצוג משמעותי למנהלי מפעלים
קיבוציים, בנוסף לנציגי התנועות ונציגי "איגוד התעשייה הקיבוצית". בהכנת החומר לקחו חלק גם
עו"ד חגי מירום וכן גם היועצת המשפטית של האיגוד. חומר בכתב נשלח לכול הנהלות הקיבוצים
ולהנהלות המפעלים.

נכון לעכשיו ובמסגרת הסכם ל-3 שנים בלבד, מאז ההצטרפות להתאחדות התעשיינים, נקבע כי המפעלים
הקיבוציים ישלמו תשלום מופחת, בהשוואה למפעלים שאינם במגזר הקיבוצי. עם זאת, קיים חשש כי בתום
3 השנים, לא תחודש הזכות לתשלום מס מופחת, ואז הקיבוצים יאלצו לשלם את מלוא הסכום הנדרש
(כאמור לעיל, מחצית האחוז מכלל עלות שכר העובדים). הקמת הגוף היציג הקיבוצי, כבר עתה, תאפשר
בבוא העת, לחסוך מהעלויות הנ"ל. זאת ועוד. הסכמים קיבוציים ו"צווי הרחבה" אינם חלים אך ורק
על התעשייה. הם חלים על כול נושאי המסחר, החקלאות, המלאכה וכיו"ב. לכן, הכוונה היא ש"ארגון
המעסיקים" המוצע, ייתן הגנה לכול הפעילות הקיבוצית, שמעסיקה עובדים תמורת שכר והתקיימות של
יחסי עובד-מעביד (חברים ושכירים).

לשם קידום המהלך הנ"ל נדרשת תחילה הקמת "אגודה שיתופית חקלאית" (אגש"ח), שאליה תצטרף התנועה
הקיבוצית כחברה מייסדת. כול הצטרפות לאגש"ח טעונה אישור המזכירות. לפיכך, נושא זה נמצא היום
על סדר יומה. מטרות האגודה החדשה הופצו לעיון ולידיעת חברי המזכירות הפעילה וכן הוקראו פעם
נוספת, ע"י יו"ר האיגוד, לקראת תום הדיון בסעיף זה.

סוכם:

המזכירות מאשרת ,עקרונית, הצטרפותה כחברה מייסדת ל"ארגון המעסיקים" אם וכאשר יוקם בפועל, ע"י
"איגוד התעשייה הקיבוצית".

5. מח' משאבי אנוש ועבודה - תגובת רכזת אגף חברה לדו"ח מבקרת התנועה
(בהשתתפות: פוגה)
רבקה וילנד, רכזת אגף חברה, מסרה כי הדיון בדו"ח המבקר התקיים ב-19 בנובמבר, לאחר שדו"ח
הביקורת התקבל ביוני 2002. שני רכזי הפעילות המבוקרת סיימו את עבודתם בתנועה. בישיבה בחודש
נובמבר צוין הניסיון המוצלח בהטמעת נושא: הפרדת משק מקהילה, שבו מיקד אלדד שלם (מעברות), חלק
לא מבוטל מפעילותו בתנועה. הניסיון מלמד, כי במקום שבו האזור עצמו נרתם לקידום הנושא, נוצרת
תנופה ונעשית עבודה משמעותית. בנוסף לכך, צוין בדיון הנ"ל, כי היכן שהתנועה נרתמת גם כן
לקידום פרוייקט, היא מצליחה להגיע לקיבוצים רבים. אין ספק, שנושא "משק" ו"קהילה" קיבל עוצמת
תנופה רבה וחדירה למספר לא מבוטל של קיבוצים הן מכוח עבודתו של אלדד, אך גם משום העידוד
התנועתי הרחב שניתן לפעילות זו. יש בהחלט לתת את הדעת על מתכון כזה להצלחת פרויקטים תנועתיים
נוספים.

נושא "משאבי אנוש" היה עיקר עבודתו של אריק כהן (נחשונים). מעורבותו של אריק בקידום הנושא
בקיבוצים הייתה מורגשת מאוד. בדיון שהתקיים בזמנו באגף ניתן היה להתרשם, כי מסתמן צמצום
בדרישה לנושא זה בקיבוצים. עם זאת, בראייה כוללת ניתן לקבוע חד-משמעית, כי מהות הנושא חדרה
לכמעט כול הקיבוצים והפכה לכלי עבודה הכרחי בניהול כוח העבודה של הקיבוץ המודרני –
המסורתי ו/או המשתנה - הן בצד המשקי והן בצד הקהילתי.

עליזה בורנשטיין, מבקרת התנועה, תמכה בדברי רכזת האגף. הדו"ח בעיקרו הוא חיובי ביותר. עם
זאת, היא הביעה תרעומת על פרק הזמן הארוך מאז הגשת דו"ח הביקורת ע"י יחידת מבקר התנועה ועד
שהעניין הובא לסיכום, במזכירות הפעילה. על אף הרו"ח החיובית שהשתמעה מדו"ח המבקרת, היא ביקשה
בכ"ז לציין מספר נקודות הראויות לשיפור. נקודות אלה מופיעות בנספח לפרוטוקול זה.

סוכם:

א. המזכירות מאשרת ומאמצת את עיקרי המלצות המבקרת, כפי שנידונו באגף החברה וכן מאמצת, כסיכום,
את תגובת רכזת אגף החברה.

ב. המזכירות מודה למבקרת על העבודה הרבה שהושקעה בהכנת הדו"ח.

6. שונות
מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות הפעילה, כי נוכחותם עד גמר הישיבה היא חובה.
החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת חלק בישיבות אחרות, המתקיימות בעת קיום ישיבת מזכירות
התנועה. במקרים חריגים, נא לתאם ולהודיע מראש על היעדרות מישיבה או מחלק ממנה.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים