פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 13 - התנועה הקיבוצית - 16.2.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 13 - התנועה הקיבוצית - 16.2.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 13
התנועה הקיבוצית - 16.2.2003
רשם: רן כוחן - 16.2.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל (שפיים); עפר אדר (געתון); מנו אלון (עין שמר); הנרי אלקסלסי (בית זרע); יעקב בכר
(מענית); יוסי בן-שאול (מעברות); אורי גלעד (ג. השלושה); סלסו גרברז (רמות מנשה); אמנון
גרינברג (יטבתה); דוד דרומולביץ' (רמת רחל); פסח האוספטר (רביד); רבקה וילנד (ניר דוד); ח"כ
אבשלום (אבו) וילן (נגבה); יגאל וילפנד (עין השופט); דגי חבויניק (זיקים); ראובן טנא (מבוא
חמה); דניאל יופה (רמת יוחנן); רן כוחן (צרעה); עמרי כנען (גן שמואל); סול לביא (אלמוג);
גיורא מסד (עין המפרץ); יואל מרשק (ג. השלושה); ח"כ אורית נוקד (שפיים); עידית ניב (קריית
ענבים); עינת נעמן (מזרע); עינת סאלם (ברקאי); מאשה סאמרס (רמת השופט); יהודית סולומון (מעין
צבי); גידי סיון (גן שמואל); יונה פריטל (מעלה החמישה); יאיר צור (עין המפרץ); יגאל צחור
(רביבים); נבות ציזלינג (עין חרוד מאוחד); מיכה שגיא (בית השיטה).

חסרים:
גברי ברגיל (בחו"ל); מנו אלון (עין שמר); אורי אשכולי (כ. גלעדי); מוטל בוגומולסקי (מסילות);
נגה בוטנסקי (בית השיטה); איתן ברושי (גבת); אבישי גרוסמן (עין שמר); רוסי וגשל (מצר); רבקה
יקיר (תל יוסף); שלמה לשם (אורים); ענת מאור (נגבה); אסיה מרגוליס (נגבה); יוסי ניסן
(כיסופים); נפתלי סיון (אור נר); אמוץ פלג (חולדה); שריטה סינה (כפר הנשיא); ניתאי קרן
(רבדים); דני רוזוליו (כברי); איז'ו רוזנבלום (ניר אליהו); יעקי רימון (כפר בלום); יניב שגיא
(עין השופט).

משקיפים:
עו"ד מיכי דרורי (געש); עו"ד אמיר גנז (מעברות); עליזה בורנשטיין (עין השלושה).
ישב בראש הישיבה:
עמרי כנען (גן שמואל).
מיקום הישיבה:
בית אמות משפט.
מאשרים:
נתן טל - מזכיר התנועה.
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה מס' 12
המזכירות הרחבה אישרה את סדר היום וכן אישרה, ללא הערות, את פרוטוקול ישיבה מס' 12, מיום 20
אוק', 2002. המזכירות בירכה את ענת גרה (אפיקים) על הצטרפותה למזכירות התנועה.

2. בין ישיבה לישיבה - דיווח מזכירים
הבחירות לכנסת ה-16 -
בין ישיבה לישיבה התקיימו הבחירות הכלליות לכנסת ה-16. שתי המפלגות המרכזיות הקשורות לתנועה
הקיבוצית – "העבודה" ומר"צ, ספגו מכה אלקטורלית קשה. אף שמערכת הבחירות הקיבוצית לא
הייתה משותפת, היא התנהלה בחברות רבה וללא דחיקת רגלי התנועה האחת מפני השניה. בזכות מערכת
ארגונית יעילה ומשומנת וכן גם הזדהות אידיאולוגית עם מפלגות האם, הגענו, בתנועה הקיבוצית,
לאחוז ההצבעה גבוה, אם כי הוא לא הגיע לשיאיו כבשנים קודמות. תופעה מדאיגה וטעונה בירור
וליבון היא הצבעת הצעירים בתנועה הקיבוצית עבור "עלה ירוק" (למעלה מ-3%, פי שלושה משיעור
התמיכה במפלגה זו, ברמה הארצית). עדיין מוקדם לדבר על היערכויות פוליטיות חדשות, אך אפשר
שיהיה מקום לדון בהן בעתיד הלא-רחוק, במסגרת תנועה קיבוצית המתאחדת והולכת. דרישה לכך ותביעה
לחיבור הכוחות ולהגברת שיתוף הפעולה בין מפלגות מרכז-שמאל, נשמעת מכיוונים שונים ברחבי התנועה
הקיבוצית.

כנסים אזוריים -
החל משבוע זה יתקיימו שורה של כנסים אזוריים האמורים לכסות את כול קיבוצי התנועה הקיבוצית.
שני הכנסים הראשונים יתקיימו, האחד – ב"משקי הדרום" והשני ב"מפעלי העמק". בכנסים אלו
ישתתפו פעילי התנועה ובעלי תפקידים מרכזיים בקיבוץ. מטרת הכנסים הללו היא לקיים דיון על
תוכנית העבודה של התנועה וכן דיון עומק על "נייר העמדה", שחובר ע"י חברי מזכירות התנועה
והמתייחס ל"מרחב" האפשרי שבו ניתן לקיים קיבוץ. השאיפה היא כי דיונים מעין אלה – בנוסח
כזה או אחר – יתקיימו בהמשך גם בקיבוצים עצמם. השלב המסכם יהיה במתכונת של מועצת תנועה,
שתדון בנושא ותנסה להגיע להסכמה רחבה ומקובלת על "גבולות הקיבוץ" – המרווח שבתוכו יכול
להתקיים קיבוץ, למרות השוני הקיים בהתנהלויות השונות של הקיבוצים, נכון לעת הזו. האחריות
הארגונית והתכנית לקיום הכנסים האזוריים היא על אגף הרכזים בתנועה.

הוועדה הציבורית לסיווג (הגדרת) הקיבוץ – דו"ח התקדמות -
הוועדה מתקרבת לסוף עבודתה. במהלך השבוע הקרוב תתכנסנה שתי תת-ועדות, לסיכום הנושאים שבהם היו
אמורות לדון ולהגיש הצעות: האחת, בנושא "הסיווג". השנייה, בנושא "שיוך הדירות". העובדה, שלשתי
תת-הוועדות הוגשו גם "ניירות עמדה", שעליהן חתומים חברי קיבוצים, העומדות מול הצעות מזכירות
התנועה איננה מקילה על המצב, בלשון המעטה, ונותנת פתח רב-אפשרויות לכול הגורמים החוץ-קיבוציים
המעוניינים לסכסך בין נציגי התנועה לבין מי שמופיע בשם עמדות קיבוציות אחרות. שני הנושאים
הנ"ל אמורים להיחתך במהלך השבוע הקרוב. אגב, הוועדה תיתן, כנראה, את דעתה להצעות הנוגעות
לקיבוץ ושעלו לאחרונה על הפרק : האחת, התייחסות לקיבוצים חדלי הפירעון; השנייה, התייחסות
לסוגיית החריגים בקיבוץ.

קרקעות -
מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) החליט בימים אלה על שורה של החלטות, בהמשך להחלטות קודמות של ממ"י,
שבוטלו ע"י בית המשפט העליון, בעקבות בג"ץ "הקשת המזרחית" (717 – "שטח התעסוקה";
727 – השטח החקלאי וייעודו; 737 – הרחבות קהילתיות). החלטות ממ"י מלפני שבוע,
עוסקות ב"הרחבות הקהילתיות" וב"שטח התעסוקה". לתנועה הקיבוצית אין שום סיבה לשמוח על החלטות
אלו. הן גם מרחיקות לכת, בחריפותן ובפרשנותן, בהשוואה להצעות המופיעות ב"דו"ח מילגרום".
לדוגמה, הצעות ממ"י, בהקשר ל"הרחבות הקהילתיות", מעמידות בספק רב את עצם נכונותם של למעלה
מ-150 קיבוצים שעברו כבר את שלב "ועדת הפרוגרמות", להמשיך במהלך זה, שהיה אמור להתמודד עם
סוגיית הדמוגרפיה השלילית של קיבוצים רבים. יש כוונה ברורה שלא להסכים ולא לקבל את "הפרשנות"
החדשה של ממ"י ולהתמודד על שינוי ההחלטות שהתקבלו לאחרונה, בעיקר בהתייחסות המקשיחה של ממ"י
כלפי קיבוצי הפריפריה. המאבק העיקרי הצפוי כיום בפני נציגי התנועה הוא המאבק על "שטח
המגורים".

יעקב בכר (מענית) - ביקש את רשות הדיבור, בהתייחס לטיפול המטה ההתיישבותי לסוגיית הקרקעות.
לדעתו, הטיפול של "המטה" בכול הנושא היה לוקה ולא מקצועי. יענק'לה בכר סבור, כי אין כיום נושא
חשוב יותר מאשר נושא הקרקעות ולכן, מזכירות התנועה הייתה צריכה לדון רק בו ולא בסדר היום, כפי
שהונח על שולחן המזכירות, בישיבתה הנוכחית. הוא אינו מאמין עוד ביכולת של התנועה הקיבוצית
להגיע לאיזשהו הסכם חיובי עם ממ"י. התנועה הפסידה את המערכה ומינהל מקרקעי ישראל ימשיך הלאה,
להסתער גם על הקרקעות הנמצאות בתחומי "הקו הכחול". הוא מציע לעשות בעניין זה היפוך מגמה,
להתגבש כמטה קיבוצי חזק ולצאת להשגת מטרותיו, גם אם יהיה צורך להפעיל לשם כך הפגנות ו/או
ביטויי מחאה קיצוניים אחרים. זהו מאבק של חיים וקיום לקיבוצים רבים ואם נפסיד אותו, התפוררות
המערכת הקיבוצית תהיה מהירה. הוא קרא לשני מזכירי התנועה להוביל מהלך של "היפוך מגמה", באופן
המאבק מול רשויות המדינה בכלל ומול ממ"י בפרט. מאבק זה, לדעתו, יזכה לתמיכה מסיבית של חברי
הקיבוצים, המודעים כיום יותר מאי-פעם בעבר למצב "האין-כלום" שלהם. הצעתו של יעקב בכר: לכונן
"מטה מאבק", להקצות למטה זה את מרב האנרגיות, התקציבים והמשאבים ולהפסיק כול מו"מ עם הגורמים
הממשלתיים, עד שיבינו כי הפעם המאבק הוא באמת רציני ואמיתי וכי התנועה הקיבוצית לא תסכים לשום
ניסיון נוסף של "חציית גבול" – תרתי משמע. אסור לבחול בשום שיטת מאבק, שכן מדובר בעצם
קיומה ויכולת הישרדותה של התנועה הקיבוצית.

הנרי אלקסלסי (בית זרע) - הציע אף הוא לקיים דיון דחוף בנושא הקרקעות והשחיקה במעמדה של
התנועה הקיבוצית. דיון כזה חייב להתקיים במזכירות הרחבה. לדבריו, חברי המזכירות הפעילה אינם
מדווחים מספיק על הנושאים המרכזיים, וכתוצאה מכך, מתקשים גם במתן תשובות אמינות לחברי קיבוצים
המבקשים תשובות והסברים על נושאים שבסדר יומה של התנועה.

יואל מרשק (גבעת השלושה) - פנה אל יו"ר הישיבה וביקש שלא לאפשר במזכירות התנועה דיבורים
מתלהמים, מן הנוסח שנשמעו במהלך הישיבה.

נתן טל, מזכיר התנועה - סיכם את הדיון בדיווח בנושא האמור. לדבריו, הוא מסכים עם הרבה
מהדברים שנשמעו קודם לכן ע"י יענקל'ה בכר. הסיטואציה הנוכחית בנושא הקרקעות, היא בכיוון
חד-סטרי: לקחת מן המתיישבים גם את אותן הזכויות שיש לכול שאר אזרחי המדינה. כמו כלפי כול גוף
שנחלש, כול מיני גורמים עוינים אינם חדלים לחפש דרכים ע"מ "לזנב בנו". התנועה הקיבוצית חייבת
להתמודד עם מציאות זו, לרבות אופי המשך השותפות ב"מטה הבין-קיבוצי" שהוקם לתאם מהלכים משותפים
בכול נושאי הקרקעות. מסתבר כי גם במטה חל תהליך של התפרקות החישוקים, כאשר התברר כי קיימים לא
מעט אינטרסים מנוגדים בין השותפים. אפשר ש"נרדמנו קצת בשמירה" ואפשר שלא גילינו את הנחישות
הראויה והנחוצה לעת הזו. כרגע פועל בתנועה גוף שנקרא "המטה לעיגון הזכויות" וחברים בו: מזכירי
התנועה, ראשי אגף הכלכלה, נציגי המח' המשפטית, הח"כים. הכוונה היא למצב מחדש "התנהלות
פוליטית" מול הכנסת החדשה, מול הממשלה שתוקם בקרוב וכן מול גורמים נוספים, כמו ממ"י למשל.

3 . דיווח הצוות לביטחון סוציאלי ואישור נוסח הצעה: הסדר פנסיה בין חבר לא מבוטח לקיבוצו
אלדד שלם (מעברות) - שעמד בראש צוות ההיגוי לנושא הביטחון הסוציאלי של חבר הקיבוץ, פתח את
הדיון בסקירה קצרה על עבודת "הצוות" ועל תהליכי העבודה שהביאו, בסופו של דבר, להפקת אוגדן
מסמכי הייסוד, בנושא: הביטחון הסוציאלי האישי של חבר הקיבוץ ("בדרך למעשים"). החוברת נשלחה
לשורה של בעלי תפקידים מרכזיים בקיבוץ. יש רק לקוות כי הם יעשו בו שימוש ואף ייעזרו בו, בעיקר
באותם המקומות שבהם עדיין לא הגיעו לביצוע נאות וסביר של פנסיית החבר.

עו"ד אמיר גנז (מעברות) - סיפר כי הנושא, כפי שהוא עומד כאן לדיון, "החל להתבשל" מרגע ש"צוות
ההיגוי" שעסק בכך, החליט להציע לקיבוצים להניח הצדה את העיסוק (הכמעט בלתי פתיר, לגבי
קיבוצים רבים) בסוגיית הגירעון האקטוארי ולהתחיל מיידית בהפרשה חודשית, מכאן ואילך, לביטחון
הסוציאלי לחבר. ההצעה העומדת לאישור המזכירות הרחבה אינה אמורה לסייע לקיבוצים שכבר פיתחו
מערכת ענפה של ביטוח פנסיוני לחבר. לעומת זאת, היא באה לשרת אוכלוסייה קיבוצית אחרת –
בעיקר חדלי הביטוח – ולהציע לקיבוצים ליצור הסכם כתוב בין כול אחד מחברי הקיבוץ לבין
קיבוצו. אין מדובר בהסכם תקנוני, שניתן לשנותו בקלות באסיפה או במועצת הקיבוץ, ברוב כזה או
אחר. מדובר בהסכם דו-צדדי בין החבר לקיבוצו, שבו הקיבוץ מתחייב לרמת מינימום של פנסיה זו
התחייבות של הקיבוץ לדאוג לאותה שכבת חברים שלא יספיקו לצבור "שנות פנסיה" מספיקות לצורך קבלת
תשלומי פנסיה, ברמה שניתן יהיה להתקיים ממנה. הצעה למסגרת התכנית של ההסכם האמור מופיעה
בחוברת, בעמ' 39-41.

דניאל יופה (רמת יוחנן) - שיבח את הוצאת החוברת ומקווה כי תימצא בקיבוצים הסבלנות לעיין בה
וללמוד את תכניה. לדעתו, יש נושא אחד שלא טופל בצורה יסודית ובראייה לעתיד. מדובר בנושא:
מחויבות הקיבוצים ויצירת ביטוי חוזי למתן פנסיה לחבר. בדיעבד, יש להצטער צער רב על כך שבהסדר
הקיבוצים הראשון, כול נושא הפנסיה לא נכלל כלל בשיקולי ההסדר. בפועל, קיימת כיום שכבה גדולה
של קיבוצים העומדים – בנושא זה – לנוכח שוקת שבורה: מטען גדול של חוב והיעדר
פתרון הנוגע להבטחת עתידו הסוציאלי של החבר. לדעתו, יש להסדיר את הנושא ברמה תקנונית, כדי
להבטיח את החבר בפני כול מצב של "הסדר נושים", שהקיבוץ עלול להיקלע אליו ביום מן הימים. יש
להגיע למצב שבו לעניין הפנסיה תהיה עדיפות בוכל הסדר מעין זה, וכי חבר הקיבוץ לא ייפגע מפני
תביעות כלשהן של נושים חיצוניים. לדעתו של דניאל יופה, כול הנושא הזה חסר בהצגת הדברים
הנוכחית ולכן צריך לעבוד עליו בהמשך.

הנרי אלקסלסי (בית זרע) - הודה לכול מי שטרח על הכנתה של החוברת. לדעתו, על הקיבוצים לעלות
כיום מדרגה גבוהה יותר: להטיל על חברי הכנסת של התנועה הקיבוצית את המלאכה להתחבר לכול יתר
המפלגות בכנסת ויחד להעביר "חוק פנסיה ממלכתי". ראוי גם, לדבריו, שהתנועה הקיבוצית תפעל להקמת
"לובי" פרלמנטרי בעניין זה. ללא החוק המוצע, קרוב ל-60% מכלל חברי התנועה הקיבוצית יישארו
ללא פנסיה. על המזכירים להתחיל ולגלגל את העניין הזה, שחשיבותו לחברי הקיבוצים היא קריטית
ביותר.

עפר אדר (געתון) - אינו פוטר מקבלי החלטות בקיבוצים, כיום, מן השאלה שהם חייבים לשאול את
עצמם: היכן עומדים חברי הקיבוץ, אם וכאשר עלול לקרות הגרוע מכול, והקיבוץ יעמוד בפני פירוק.
בראייה זו הוא רואה את ההצעה המוגשת לאישור כבלתי מספקת וכנעדרת מספר אספקטים חשובים. לדעתו,
על התנועה לעמוד על כך, כי תתקבל הסכמת מוסדות המדינה והבנקים לכך, כי חובו של הקיבוץ לחבר
אינו נופל בערכו מחובותיו של הקיבוץ לנושים אחרים. יש גם לכלול, כסעיף ברור במאזן הקיבוץ, את
החוב האקטוארי לחבר. נושא אחר החסר, לדעתו, בהצעה הוא: מה קורה לחברים הוותיקים לעת פירוק
הקיבוץ. נושא נוסף נוגע לאובדן כושר עבודה וכושר השתכרות, או נכות הנובעת מסיבות שונות.

נתן טל, מזכיר התנועה - קבל על כך כי התנועה הקיבוצית נכנסה מאוחר מדי לטיפול בנושא זה.
סוגיה מעין זו אינה ניתנת לפתרון במספר שנים לפיכך גם הגירעון האקטוארי הענק, הרובץ לפתחם של
קיבוצים כה רבים. מבין כול הבעיות המעיקות, זו הבעיה הקשה ביותר לטיפול. זהו גם הנושא המרכזי
העולה בכול אחד מביקורי צוות ההיגוי של המזכירות בקיבוצים. יש לכוון את מהלך הדברים כך שחבר
הקיבוץ יהפוך ל"נושה מועדף", בכול מקרה שבו יעמוד הקיבוץ במצב של חדל פירעון. במצב של היום,
נכון לגבי כמעט כול קיבוצי התנועה, חבר הקיבוץ הוא האחרון ברשימת הנושים וספק רב אם יזכה
לפיצוי כלשהו לעת פירוק כפוי מבחוץ של הקיבוץ. בסופו של דבר, יהיה גם צורך בחקיקה בעניין זה,
על מנת להבטיח שלא ייווצרו מצבים בהם חבר הקיבוץ הוותיק ימצא עצמו חשוף למחסור ולעוני. מאחר
והתנועה הקיבוצית אינה יכולה להישאר אדישה למצבים מעין אלה, הוחלט גם להקים "קרן תנועתית"
למצבי קטסטרופה בלבד.

הנרי אלקסלסי (בית זרע) - הציע כי התנועה תפנה לאלדד שלם ותציע לו להמשיך ולהשתתף במסגרת
דיוני הצוות הבכיר שעוסק בנושא. העניין טופל עוד קודם לפנייתו של הנר. אלדד הבטיח להושיט כול
העזרה המקצועית הנדרשת, מתוך כוונה לשמר את מאגר הידע שצבר במשך השנים, לרשות התנועה ולרשות
העניין עצמו.

יונה פריטל (מעלה החמישה) - רכזת מח' החינוך בתנועה הקיבוצית, סבורה כי אין מספיק בחוברת, מה
גם שהיא לכשעצמה לא תוכל להוות תמריץ להפרשה לפנסיה בקיבוץ הנמצא במשבר כלכלי מתמשך. היא
מציעה כי התנועה תציע והקיבוץ יאמץ משהו יותר ממשי, שמגדיר את ההתחייבות למתן פנסיה באופן
המפורש והתקנוני ביותר.

יעקב בכר (מענית) - מציע אף הוא כי התנועה היא זו שתוביל את הנושא, בכך שהיא תתחיל להפריש
פנסיה לפעילי התנועה. בדרך זו תעביר התנועה מסר לקיבוציה, בבחינת: "נאה דורש ונאה מקיים".

ח"כ אבשלום (אבו) וילן (נגבה) - הבהיר ליעקב בכר כי הצעתו אינה מעשית משום שמשכורות הפעילים
ממומנים ע"י הקיבוצים. לכן, הפרשת פנסיה לפעילי התנועה פרושה גם הגדלת נטל המס על הקיבוצים או
לחילופין, להקטין עוד יותר את היצע שירותיה של התנועה לקיבוציה.

עו"ד אמיר גנז (מעברות) - חבר במח' המשפטית, אינו מציע להתייחס אל "תקנון", כתרופה לכול דבר.
לדעת המח' המשפטית, הסכם דו-צדדי, כדוגמת ההסכם המוצע בחוברת, "הסכם בין החבר לקיבוצו", יש לו
כוח – במקרים מסוימים – רב יותר מאשר לתקנון. את האחרון ניתן לשנות בקלות יחסית,
מה שלא כן במקרה של הסכם ספציפי בכתב, בין החבר לקיבוצו. הדבר נכון במיוחד לגבי אוכלוסיות
חלשות בקיבוץ.

יו"ר הישיבה העמיד את הצעת "ההסכם" להצבעה. הנוסח המלא מופיע בעמ' 39-41 בחוברת - מצ"ב כנספח
לפרוטוקול וכבסיס להתאמות הנדרשות להיעשות ע"י כול קיבוץ שירצה להשתמש ב"תבנית החוזה" המוצע.

הוחלט:

ללא מתנגדים אושר נוסח ההצעה כפי שהיא מופיעה בחוברת.

4. זכויות פנסיוניות של חבר שעבר מקיבוץ לקיבוץ (עד לשנת 1993)
בעבר הרחוק, לא ראו את המעבר מקיבוץ לקיבוץ כעזיבה. הדבר נתפס כאירוע תנועתי פנימי. בכללי
העזיבה עד 1993 נקבע, שלא יראו במעבר מקיבוץ לקיבוץ עזיבה ולא ישולמו דמי העזיבה ולא כספי
קופות גמל. בבוא היום, אם החבר יעזוב את הקיבוץ הקולט, ישלם קיבוץ האם את מלוא דמי העזיבה,
עפ"י הוותק שנצבר לו בעת היותו חבר באותו קיבוץ. ההתחשבנות תהיה בין הקיבוצים, אך דמי העזיבה
המלאים וכן כספי הגמל שנצברו לזכותו, ישולמו ע"י הקיבוץ האחרון שבו היה הוא חבר. לגבי מי שלא
יעזוב את התנועה הקיבוצית ויישאר בקיבוצו, לא נקבע בזמנו דבר.

משנת 1993, בתק"ם ומ-1994 בקיבוץ הארצי, ישנם כבר כללי עזיבה חדשים שקובעים, כי מעבר מקיבוץ
לקיבוץ הוא בבחינת עזיבה לכול דבר וכי ינהגו בעניין זה לפי הנחיות התנועה. שתי התנועות פרסמו
הנחיות זהות שלפיהן, באם החבר יעביר את דמי העזיבה שלו מהקיבוץ הקודם לקיבוץ הקולט, הוא יקבל
את דמי העזיבה מהקיבוץ הקולט לפי הוותק המוצהר. באם לא יעביר את דמי העזיבה, הרי ינהג בו
הקיבוץ הקולט כמקובל בו בעניינים דומים. השאלה שהתעוררה היא מה צריך ומה אמור לקרות כיום,
בקיבוצים בהם מתחוללים תהליכי שינוי שונים, במקרה של חברים שלא עזבו, אלא נשארו בקיבוץ. עפ"י
הנחיות התנועה, התנועות ראו במעבר מקיבוץ לקיבוץ המשך לחיי הקיבוץ והחבר עבר עם הוותק המלא
שלו, נכנס לשיכוני קבע עפ"י הוותק המלא שלו.

לאחר שנים, כאשר החלו לדאוג לנושא הפנסיה, התעוררה השאלה: מה עושים כאשר קיבוץ מתחיל לפתוח
קרנות פנסיה לחבריו ועומד בפני חבר, שחי את החלק הקצר של חייו בקיבוץ הקולט ואת מרבית חייו
ב"קיבוץ האם", שאותו, כאמור, הוא עזב בגין סיבה אחת או אחרת.

ההצעה שהוכנה ע"י המח' המשפטית של התנועה, בנויה על שני נדבכים: ראשית, היחסים בין החבר
לקיבוצו. על פי ההמלצה, הקיבוץ בו חי כיום החבר, יהיה אחראי להעניק לו את הביטחון הפנסיוני,
כפי שהוא נותן אותו לכול חבריו. בנדבך השני, מציעה ההצעה כי התנועה הקיבוצית, תכריז ברבים,
בהמלצה גורפת, כי הקיבוץ שממנו עבר החבר יעביר לקיבוץ הקולט את החוב הפנסיוני בגין אותו חבר,
הכול כאמור לפי כללי העזיבה. יש מקום לאמירה תנועתית ברורה בעניין זה , אף שצריך להיות ברור,
כי לא ניתן לכפות אותה, משפטית, על הקיבוץ/ים הקודם/ים בו/בהם שהה אותו חבר טרם הגעתו לקיבוץ
הקולט, בו הוא חי מאז ועד עתה (על פי נוסח ההחלטות התנועתיות שהיו קיימות בתנועה הקיבוצית עד
1993). אגב, מדובר בעיקר בחברים שהיו בני למעלה מ-30, בעת המעבר לקיבוץ הקולט.

להערכת רבקה וילנד, רכזת אגף חברה, מדובר במספרים לא מבוטלים של אנשים – יחידים וזוגות
– עברו מקיבוץ לקיבוץ, לאחר שנות חיים רבות בקיבוץ האם שלהם. מתברר כי לא ניתן לטאטא את
הסוגייה האמורה אל מתחת לשטיח. שהרי, בכול מקרה שהקיבוץ הקולט עומד על זכויותיו, בהקשר האמור,
הרי שאם הבעיה לא תמצא את פתרונה בין הקיבוצים הנוגעים לדבר, היא תגיע לערכאות משפטיות או
למנגנוני פישור למיניהם. לכן עדיף כי התנועה תנקוט עמדה ברורה וחד-משמעית בעניין זה. אפשר שלא
יהיה בכך פתרון ל-100 אחוז של המקרים, אבל לחלק ודאי שכן.

אמנון גרינברג (יטבתה) - דיווח על מספר פניות שהגיעו אליו מחברי יטבתה לשעבר, שעברו לקיבוצים
אחרים שעברו הליכי שינוי. פנייתם של אותם חברים הייתה לסיוע מצד קיבוצם הראשון, יטבתה. החוברת
בה מצויה התייחסות לעניין שבנדון, הגיעה אל אמנון רק לאחרונה (חוברת חדשה). בהמשך לאמור בה,
קיימה מזכירות יטבתה ישיבה מיוחדת, שבה הוחלט כי יטבתה תשלם "דמי עזיבה" לכול מי שעזב אותה
לפני שנת 1993, ועבר לקיבוץ אחר.

מזכירי התנועה סיכמו את הדיון ופנו אל חברי המזכירות הרחבה, לאשר את הצעת המח' המשפטית,
כלשונה. לא ניתן שקיבוץ יפקיר חבר, רק משום שזה היה במשך תקופה חבר בקיבוץ אחר. על הקיבוץ
שקלט את החבר להבטיח לו כול מה שקיים וכי יקבל את כול צרכיו, ללא אפליה מול חבריו, בני גילו
בקיבוץ.

לכן, יש להתייחס גם לסוג החברים הזה כמי שרשאים וזכאים ל"דמי עזיבה", החל מרגע עזיבתם את
קיבוצם הראשוני ומעברם לקיבוץ הקולט. המזכירים חלקו שבחים לקיבוץ יטבתה על החלטתו לפתור את
הסוגיה. המזכירים הודיעו כי הנושא יובא לאישור מועצת התנועה הקיבוצית.

הוחלט:

א. ברוב גדול התקבלה הצעת המח' המשפטית.
ב. בשל החשיבות הציבורית הרבה הצפונה בה, יעשה כול מאמץ, על מנת להביא את הנושא בהקדם לדיון
ולאישור מועצת התנועה הקיבוצית.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים