פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 43 - התנועה הקיבוצית - 23.2.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 43 - התנועה הקיבוצית - 23.2.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 43
התנועה הקיבוצית - 23.2.2003
רשם: רן כוחן - 23.2.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; ח"כ אבו וילן; גיורא מסד; גידי סיון; עינת נעמן; אורי אשכולי; יואל
מרשק; מוטל ב.; מאשה סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; דב אביטל; סלסו גרברז; נגה
בוטנסקי; רוסי וגשל; יונה פריטל; רבקה יקיר.

חסרים:
אורי גלעד; ענת גרה; דניאל יופה; ראובן טנא; יגאל צחור; עו"ד מיכי דרורי; עו"ד צפריר בן-אור.
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עפר קול.
מוזמנים:
פסח האוספטר; ליאת רובינשטיין; אפרת זינגר; שני אורן (הנוע"ל); יניב שגיא; צביקה נויפלד
(השוה"צ); אבנר גלעדי (הצופים); מולי אקשטיין (אגף המשימות); נטע טבנקין (מח' חינוך, חינוך
לא-פורמלי בתנועה הקיבוצית).

ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל – מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 41
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 41, מה-2 פברואר, 2003.
2. תשלומי קצבאות סיעוד בקיבוצים
(בהשתתפות: יעקב גדיש (ק. יבנה); טללי קאנץ (רוחמה); כרמלית רשף (אלונים)
המזכירים פתחו את הדיון בהסבירם, כי במשך שנים רבות פעל נושא קצבאות הסיעוד ישירות מול
הקיבוצים, בהסדר מיוחד ובשונה מן ההסדרים הנוגעים לשאר אזרחי ישראל. כמו גם בנושאים אחרים,
גם בנושא זה המדינה אינה מעוניינת עוד להמשיך בהסדר המיוחד מול הקיבוצים. לפניית מח' הבריאות
בתנועה וכן בבדיקות שנעשו ע"י מזכירי התנועה וחיים (ג'ומס) אורון, שהתבקש ע"י המזכירים ומח'
הבריאות לבדוק את הנושא, הסתבר חד-משמעית, כי לא ניתן יהיה להמשיך עוד בסידור שהיה קיים
שנים רבות, וכי יש צורך דחוף להיערך מחדש, בכול הנוגע לתשלומי קצבאות הסיעוד לחברים נזקקים
בקיבוצים. עם זאת, התנועה קיבלה 6 חודשי דחייה, שבמהלכן יהיה עליה להתארגן למצב החדש. בעקבות
זאת, נעשתה פנייה ליענקל'ה גדיש (קבוצת יבנה), לקבל על עצמו את המשך הטיפול בנושא. הנ"ל למד
את הנושא והכין הצעת טיוטה לחוזה אפשרי, שעקרונותיו הכללים מובאים היום לאישור המזכירות.

כרמלית רשף (אלונים) - חברת מח' הבריאות של התנועה, סקרה בקצרה את המצב שהיה קיים עד כה, בו
התאפשר לכול קיבוץ לשמש כחברה בזעיר אנפין, לנושא הפעלת חוק קצבאות סיעוד. עד לפני כשנתיים
(החל מ-1988), התנהלו ההסדרים הקיימים על מי מנוחות. בשנתיים האחרונות גבר הלחץ על הקיבוצים
ועל התנועה לשנות את ההסדרים ולהיצמד לאמור בלשון החוק, החל על כול החברות העוסקות במתן
שירותי סיעוד לאזרחי המדינה הנזקקים. נכון להיום, ישנם כ-170 קיבוצים הנותנים שירותי סיעוד
באופן עצמי (מלא או חלקי). ישנם כ-1,200 מטופלים בתוך המערכת וכ-500 איש, מטפלות ומטפלים.
סה"כ ההיקף הכספי של האמור לעיל - כ-30 מיליון ש"ח.

יענקל'ה גדיש (ק. יבנה) - המשיך והסביר כי אין מדובר בעניין זה בגמלה כספית, אלא בתשלום בגין
שעות טיפול מוקצות מראש. עפ"י הדרישה החדשה, מדובר על יחסי עובד-מעביד בין החברה, נותנת
השירות הסיעודי, לבין המטופל. הכוונה היא ליצור קשר אחריות של "אחד-על-אחד", וכול הקריטריונים
לקבלה וכן גם ההכשרה המקצועית וכיו"ב, יהיו אחידים לכול נותני השירותים.

הצעתו של יענקל'ה גדיש מבוססת על בדיקה ולימוד הנושא בשורה של קיבוצים, בצפון, במרכז ובדרום
וכן בהמשך לשיחות רבות שקיים עם מטפלים, מטופלים ואחרים, הנוגעים לעניין זה. מסתבר, בבדיקה
עפ"י מדגם, כי בתנועה הקיבוצית כ-28% מהמטפלים הם חברי קיבוצים, כ-12% הם עובדים זרים וכ-60%
הם שכירים המגיעים מן הסביבה (ערים; עיירות פיתוח וכו'). ההצעה מדברת על הקמת מערכת שיהיה בה
שיתוף פעולה (JOINT VENTURE) בין התנועה לבין גורם מקצועי בתחום הסיעוד, חברה שתהפוך ליישות
משפטית, הרשאית לקיים, כדת וכדין, יחסי "עובד-מעביד". החברה הנ"ל תוכל לתת שירותי סיעוד
לאנשים החיים בקיבוצים (לאו דווקא חברים בלבד). החברות האפשריות להתקשרות מסוג זה הן: חברת
"עמל" הנמצאת בבעלות של 50% משקי "גרנות" והיתרה, בידי מספר שותפים פרטיים. חברות גדולות
אחרות הן "מטב" ו"מסד" (אזור חיפה בלבד).

המזכירים סיכמו את הנושא. נכון לעתה, עדיין לא קיימת טיוטה סופית וגם לא נקבעה עדיין שום חברה
עמה ניתן להתקשר לעניין האמור. העניין עצמו הוא אטרקטיבי והרבה חברות מעוניינות בנתח המטופלים
הקיימים כבר היום בתנועה הקיבוצית. המזכירות נדרשת, בשלב זה, לאשר רק את המתווה הכללי וכן את
עצם קידום הטיפול בנושא, לאור המציאות החדשה. כאשר יגיע שלב כתיבת הטיוטה הסופית של החוזה,
היא תובא שנית לדיון ולאישור מזכירות התנועה. מדובר בהקמת חברה משותפת של הקיבוצים –
התנועה וכן חברה חיצונית המתמחה בנושא. כול העיסוק מול אלפי המטופלים ומאות המטפלים וכן
העיסוק בגבייה ובתשלומי השכר, ייעשו ע"י החברה מקצועית, כאשר השליטה הניהולית היא בידי התנועה
הקיבוצית, וכול זאת - בחלוקת רווחים ידועה ומוסכמת בין שני הצדדים. אישור נדרש נוסף הוא הסכמת
המזכירות לכך שיענקל'ה גדיש, יחד עם הצוות שיפעל לידו, ימשיך לעסוק בעניין האמור ובכול ההכנות
הנדרשות לחתימה על החוזים.

סוכם:

א. המזכירות הפעילה מאשרת את הצעת מח' הבריאות והמזכירים, להקמת חברה משותפת לתנועה הקיבוצית
ולחברת "עמל", ליישום "חוק הסיעוד" בקיבוצים.

ב. המזכירות מסמיכה את יעקב גדיש להשלים את המו"מ לבניית החברה החדשה.

ג. צוות שיכלול את המזכירים, טללי וכרמלית (מח' בריאות), אורי גלעד, דב אביטל (האגף לכלכלה)
וכן הגזברים, ילווה את עבודת יעקב גדיש, עד לגיבוש ההסכם הסופי.

ד. בסיום הטיפול בהקמת החברה, יוצג הנושא פעם נוספת למזכירות התנועה.

3. פעילות תנועות הנוער בקיבוצים
כזכור, לפני מספר חודשים קיימה המזכירות דיון כולל ונרחב בנושא: תנועות הנוער", במסגרת סקירת
פעילות אגף המשימות. בהמשך לדיון זה, התקבלה הערתה של מבקרת התנועה על כך, שהמזכירות הפעילה
סיכמה באותו דיון, לקיים דיון נוסף ונפרד בנושא: פעילות תנועות הנוער בקיבוצים, אך, נכון
למועד כתיבת מכתבה, עדיין לא קיימה אותו. הדיון היום, לכן, אמור להיות המשך לדיון שהתקיים אז,
ובצמוד לנושאו הממוקד והספציפי, כאמור לעיל.

פסח האוספטר (רביד), מזכ"ל הנוע"ל - ביקש להקדים מספר מילים לדיון שעל סדר היום. דבריו,
שנאמרו על דעת כול תנועות הנוער הציוניות, התייחסו לכרסום המתמיד והגובר במעמדן ותקציביהן של
תנועות הנוער הציוניות בישראל. הכללתם במפקד תנועות הנוער 2002-3 של ארגוני הנוער החרדיים
גרמה לכך שהנתח היחסי של תנועות הנוער הציוניות נמצא בירידה מתמדת (במפקד 1997 היו ארגוני
הנוער החרדים 8% מכלל הנוער שנכלל במסגרת תנועות הנוער למיניהן. מספר זה צפוי לגדול ולהגיע
ל-24% - סך של 90 אלף תלמידים מארגוני הנוער החרדיים - במפקד הנוכחי). כתוצאה מכך, תקציב
תנועות הנוער הציוניות ירד מ-40 מיליון ש"ח ב-2002 ל-23 מיליון ש"ח ב-2003. גם מצב חדש זה וכן
גם בשל העדפה ממלכתית בלתי סבירה לתנועת "הצופים", עלולות כול יתר תנועות הנוער הציוניות
להגיע לשבר מוחלט ואפשר גם שהדבר יהיה כרוך בהפסקת פעילותן של כמה מהן. פסח האוספטר קרא
למזכירי התנועה לפעול בעניין זה כדי למנוע את רוע הגזירות.

יואל מרשק (גבעת השלושה) - רכז אגף המשימות, מסר סקירה קצרה על פעילות תנועות הנוער בקיבוצים.
לדבריו, עיקר הפעילות בכ-240 מקיבוצי התנועה בהן מתקיימת גם פעילות של תנועות נוער, היא
בגילאי 12-18, בהתפלגות הבאה: כ-40% השתתפות עד גיל 17. גילאי 18 נשארים בעיקר "המורעלים".
הפעילויות נעשות ברובן בקן הקיבוצי. היכן שלא ניתן לקיים פעילות מקומית, בגלל מיעוט חניכים,
מתבצעת פעולת ההדרכה ברמה האזורית. מפעלים משותפים מתקיימים ברמה הארצית. "תפוקת" פעילות
תנועות הנוער הקיבוצים, ככול שניתן בכלל למדוד אותה, באה לידי ביטוי מפורש בהשתלבות בגרעיני
נח"ל וכן גם ביציאה במספרים משמעותיים לשנת שירות, על גווניה השונים. אגף המשימות מייחס
חשיבות רבה מאוד לעבודת תנועות הנוער בקיבוצים ואף הקצה פעיל האגף (מולי אקשטיין), ללוות את
הפעילות הזאת.

בעיקרו של דבר, פעילות הקן הקיבוצי היא יקרה מאוד (משאבים כספיים ואנושיים/הדרכה), בהשוואה
לפעילות קני תנועות נוער במגזר העירוני. עצם פיזורם הרב של הקיבוצים מסביר חלק ניכר מעובדה
זו. על אף זאת, ככלל, השאיפה היא ששום קיבוץ לא יישאר ללא הדרכה לצעיריו, ע"י אחת מתנועות
הנוער.

חלק מהדוברים חזרו והדגישו את הבלבול הקיים כיום במסרים של הקיבוצים, לנוכח מצבי "השינוי"
השונים שלהם. לדבריהם, תנועות הנוער בקיבוצים פועלות בתוככי קהילות, שסוגיית הערכים שלהם
כיום היא "עמומה", מבולבלת ורחוקה מלהיות חד-משמעית. מצב כזה עומד ממש בסתירה לאופי הפעולה של
אנשים צעירים ותנועות נוער, המחפשים כול העת את התשובות "המוחלטות" ומציירים תמונת עולם
חד-ערכית. אמירה זו יכולה לנסות ולהסביר מדוע אופי הפעילות של תנועת הנוער כלפי הקיבוץ, היא
בעדיפות ל"קיבוץ השיתופי" ולאו דווקא לקיבוץ "המשתנה". מבחינת הנוער, הקיבוץ השיתופי מציג את
"החלופה המוחלטת" לחיי העיר, בעוד שהקיבוץ המשתנה מציג את הפשרה ואת ההשלמה עם המצב הקיים.

סיכום:

א. המזכירות, באמצעות נציגיה, תיזום שורת מהלכים שיבואו להבטיח את תקציבי המדינה לתנועות
הנוער וכן להגדלת מכסת משרתי שנת השירות. מזכירות התנועה רואה בדאגה רבה את המהלכים המתבצעים
במשרד החינוך, שמימושם עלול לגרום לפגיעה אנושה ביכולת תנועות הנוער הציוניות לתפקד
ולהתקיים. כאמור, מזכירות התנועה תפעל ככול שנדרש, על מנת להבטיח כי לא תהיה פגיעה בתקציבי
תנועות הנוער הציוניות ממוסדות המדינה.

ב. המזכירות רואה בעבודת תנועות הנוער בקיבוצים חשיבות רבה ופונה לתנועות הנוער להעמיק את
עבודתם בה.

ג. המזכירים ורכזת מח' החינוך יצטרפו לדיונים של אגף המשימות עם פורום ראשי המועצות
האזוריות, בדרישה להשגת תנאים וחלוקת משאבים שוויונית בין התנועות הנוער הפועלות בכול מועצה
ומועצה.

ד. בביקורי צוות ההיגוי בקיבוצים יועלה גם נושא יצירת חיבורים בין מוסדות הקיבוץ לתנועת הנוער
הפועלת בקיבוץ, על מנת להבטיח את הצלחת עבודתה.

4. קורס מנהיגות צעירה (מחזור ב') - דיווח: עינת נעמן
עינת נעמן (המח' לצעירים) - מסרה למזכירות הפעילה דיווח קצר על הקורס הנ"ל, בתום ששת המפגשים
הראשונים שהתקיימו, עד כה (מתוך 17 מפגשים מתוכננים). בקורס נוטלים חלק 16 צעירים. שש מהן
חברות. המשתתפים הגיעו לקורס מקיבוצים שחלקם משתייכים ל"קיבוצים השיתופיים" וחלקם ל"קיבוצים
המשתנים" . מימון הקורס: מרביתו מהסוכנות היהודית וחלקו מ"קרן הרצפלד" וכן דמי השתתפות
עצמיים.

אחד מהלקחים הבולטים של הקורס הראשון היה מיעוט המגעים עם פעילי התנועה וכפועל יוצא מכך
– גם עם עבודת התנועה. הלקח יושם היטב בתוכנית הקורס של השנה הזו. במסגרת זו, הקורס
עצמו מתקיים ב"בית התנועה הקיבוצית", ובמהלכו ניתנת לחניכים אפשרות להתלוות לאחד מפעילי
התנועה, ולצפות בפעילותו השוטפת. משתתפי הקורס יועדו גם עם ראשי האגפים וגם עם מזכירי
התנועה. כמו כן, ייערכו גם מפגשים ספציפיים עם מבקרת התנועה, הדובר וכן עם נציגי המח'
המשפטית. אחת לחודש מתקיימת פגישה של משתתפי הקורס הנוכחי עם בוגרי הקורס הקודם. בסה"כ קיימת
שביעות רצון בקרב כול הצדדים. הפיקוח האקדמי על תוכנית הקורס נעשה ע"י: הדסה טרום; ד"ר אודי
מנור; עינת נעמן.

5. שונות
א. נוכחות בישיבות המזכירות הפעילה -
מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות הפעילה כי נוכחותם עד גמר הישיבה היא חובה.
החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת חלק בישיבות אחרות המתקיימות בעת קיום ישיבת מזכירות
התנועה. במקרים חריגים, נא לתאם ולהודיע מראש על היעדרות מישיבה או מחלק ממנה.

ב. הוועדה הציבורית לסיווג הקיבוץ – המשך דיווח -
בהמשך לדיווחי המזכירים על מהלכי הוועדה הנ"ל, מסרו המזכירים כי, להערכתם, עבודת הוועדה נכנסת
ל"ישורת האחרונה" וכי היא תפרסם את המלצותיה בתקופה הקרובה.

ההצעה המתגבשת היא: לכתוב 2 סיווגים חדשים, תחת הכותרות של "קיבוץ שיתופי" ו"קיבוץ
מתחדש", ולציין: "סווגה אגודה שיתופית ע"י רשם האגודות השיתופיות כ"קיבוץ שיתופי" או
"קיבוץ מתחדש", יראו אותה כקיבוץ".

בישיבה הבאה, שתתקיים בעוד כחודש, יסוכם נושאי "הסיווג" ו"שיוך הדירות", זאת מתוך כוונה להגיע
בשני הנושאים הנ"ל להצעה מוסכמת ("פה אחד") של כלל חברי הוועדה.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים