פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 35 של התנועה הקיבוצית - 29.9.2002
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 35 של התנועה הקיבוצית - 29.9.2002

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 35 של התנועה
הקיבוצית - 29.9.2002
משתתפים:
נתן טל; סלסו גרברז; עינת נעמן; רוסי וגשל; הדסה ולנסי; יואל מרשק; ראובן טנא; אורי גלעד; מוטל ב.; מאשה
סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; גידי סיון; יגאל סלע; אורי אשכולי; יגאל צחור; יונה פריטל.

חסרים:
גברי בר-גיל (חו"ל); גיורא מסד; ח"כ אבו וילן (חו"ל); נגה בוטנסקי; דב אביטל (התנצל); דניאל יופה;
רבקה יקיר.

משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי; עו"ד צפריר בן-אור; עפר קול.
מוזמנים:
ח"כ ענת מאור (נגבה); רינה קרן (כ. מנחם); אורלי רם (מעגן מיכאל); כרמלית רשף (אלונים); יעלה לבבי;
איילת גודארד (בארי); מולי וקשטיין (רמת הכובש).

ישב בראש הישיבה:
נתן טל – מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 34, מה-1 בספטמבר, 2002.
2. ברכות
מזכירי התנועה נוכחו ובירכו, בשמם ובשם מזכירות התנועה, את הקיבוצים הבאים: בית אלפא (חג ה-80); יגור
(חג ה-80); גת (חג ה-60); עינת (חג ה-50).

3. נהלי התערבות – אלימות, הטרדה ותקיפה מינית - היחידה לקידום מעמד האישה
בהמשך לדו"ח שהוכן ע"י צוות, שכלל את הבאים: רוסי וגשל; רינה קרן; הדסה ולנסי; כרמלית רשף; ח"כ אורית
נוקד; עו"ד מיכי דרורי; יונה פריטל קיימה המזכירות דיון נרחב בנושא. להלן עיקרי הנקודות שהועלו במהלך
הדיון:

* במהלך השנה הנוכחית גדל מספר הדיווחים, ברחבי התנועה הקיבוצית, על אירועי אלימות, הטרדה ותקיפה מינית,
זאת בהשוואה לדיווחי השנה הקודמת (2001). עובדה זו מוסברת, בין היתר, בגידול המודעות לדיווחים לרשויות
החוק בכלל המדינה, בהגברת התובנה, כי אסור שיתקיימו עוד "מרתפים חשוכים" וכן גם בהרחבת פעילותה
ומעורבותה של היחידה לקידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית.

* ב-2003 ייחנך "קו חם" לחברות קיבוצים, שירצו להתלונן ו/או לדווח על הטרדה או תקיפה על רקע מיני. בשלב
הראשון יופעל ה"קו" פעמיים בשבוע, בשעות הערב, ע"י קבוצת חברות מתנדבות. המתנדבות יעברו, קודם להפעלת
"הקו החם", הכשרה מיוחדת לנושא האמור. הקו יופעל לתקופת ניסיון של שנה.

* עפ"י הנחות שונות, מספר הנפגעות מאלימות, הטרדה או תקיפה מינית ברחבי התנועה הקיבוצית אינו שונה
בהרבה מן האחוז של כלל הציבור בישראל. עם זאת, מסיבות שונות, שחלקן נעוצות במבנה הסמי-משפחתי של הקיבוץ
מספר הפונות לסיוע הוא קטן בהרבה ממספר הנפגעות בפועל.

* על התנועה הקיבוצית, באמצעות מערכותיה החברתיות השונות, לפעול למען יצירת מודעות ציבורית רחבה לנוכח
קיומן של תופעות אלו. אין להסתיר אותן עוד מתחת לשטיח ויש לפעול למען לגיטימציה מרבית לחשיפת התופעות
הללו ("זה קורה גם אצלנו").

* במקביל, יש לעודד גם את מערכות החינוך והבריאות בקיבוץ ליתר ערנות וכן לפיתוח דרכי התמודדות עם
"המתקיפים", מצד אחד ותמיכה וסיוע ל"קורבנות", מצד שני.

* ככול שניתן לפתח כלים מערכתיים כוללים להתמודדות עם הנושא האחריות הסופית מוטלת על הקהילה בקיבוץ.
לכן, זן זה של נושאים - אסור שיופרט. הוא חייב להיות כול העת מעניינה של הקהילה.

* התנועה הקיבוצית אינה אמורה לקחת על עצמה את הטיפול הפרטני ו/או לעסוק בצד השיקומי של נפגעי התקיפות
ו/או ההטרדה המינית. הקצאת משאבים לנושא צריכה להיעשות אך ורק לצורכי קידום ההדרכה ולפיתוח המודעות
הציבורית-קהילתית לנושא.

* עבודת הצוות לא הסתיימה עם הגשת הדו"ח. על הצוות להמשיך ולהכין "תוכניות התערבות" למצבים שונים. על
אף "חסמים" שונים של מזכירויות קיבוצים יש כיום רמה גבוהה יותר של פתיחות ונכונות בקיבוצים להתמודד עם
סוגיות/תופעות אלימות לסוגיה השונים. לכן חיונ,י כי הצוות ימשיך לפעול ויסייע ל"שטח" להתמודד עם הבעיה.

* אסור לעצום עיניים לנוכח ממדי התופעה ולנוכח ניסיונות ההכחשה של עצם קיומה. יש לעודד נשים לספר
ולחשוף את חוויותיהן הקשות. אכן, יש כבר כאלו שעשו זאת, אך אין זה מספיק. יש גם לחשוב על פתרונות
למקרים, שנשים בקיבוץ רוצות להתלונן, אך אינן מוכנות לעשות זאת בקיבוצן שלהן.

* לעתים, "הקורבן" אינה רוצה בטיפול או בנקמה והטלת עונש על ה"תוקף". לא אחת היא מחפשת "הכרה" בכך,
שנעשה לה משהו, שאסור היה להיעשות. "הכרה" זו חשובה לא פחות מאשר הענשת התוקף. היא מבטאת את נכונות
הקהילה להכיר בעצם קיומה של הבעיה ולא להתכחש לה.

* על אף, שגם גברים נופלים קורבן להטרדה ו/או לאלימות מינית הרי שמרבית המקרים מתחוללים כלפי
ילדות/בנות/נשים. כאן עיקר הבעיה ולכן אסור "למסמסה" בכך, שהיא תוצג כ"משהו", שכולם עלולים להיחשף לו.

* לא בכול מקרה יש לקרוא לסיוע המשטרה ו/או הרשויות. לעתים קרובות בירור או גישור עשויים להתברר
כיעילים יותר וכמועילים יותר. אסור בשום פנים ל"כסות" או "להסתיר" מקרה שהתגלה, אך באותה מידה, לא מוצע
מייד להזדקק לשירותי החוק והמשפט. לא אחת עינויי הדין, שעוברת "הקורבן" עד לסיום הליכי "הצדק", לכאורה,
יכולים לקחת גם מספר שנים.

נתן טל, מזכיר התנועה, סיכם את הדיון, בהדגישו את אי-ההשלמה עם קיומן של תופעות אלימות, הטרדה ותקיפה
מינית. חשיבותו הייחודית של הדיון בנושא היא בעצם ההודעה הפומבית, כי התנועה הקיבוצית שוללת, מכול וכול,
את הסתרתה ו/או הכחשתה של התופעה וכי היא מוכנה לקחת חלק במסע הארוך אל "הלילה השחור" של קורבנות
האלימות והתקיפה. כאמור במהלכו של הדיון נתן חזר ועמד על אחריות קהילת הקיבוץ להתמודד עם הצדדיים
הפרטניים, לרבות מימון הטיפול.

סוכם:
א. המזכירות מאשרת, עקרונית, את המלצות הצוות, בכפוף לשינויים ולשיפורים הנדרשים בהן לאור ההערות הרבות,
שנשמעו במהלך הדיון.

ב. המזכירות מטילה על הצוות להמשיך ולפעול במתכונת, שפעל עד כה, במטרה להכין "תוכניות התערבות" בנוסף
להצהרת הכוונות, כפי שהשתמעה מתוך הדו"ח, שהונח על שולחן המזכירות.

ג. המזכירות רואה בחיוב רב המשך לדיון במזכירות הפעילה בקיום דיונים בנושאי הדו"ח, במזכירויות הקיבוצים
ובמפגשים אזוריים, בתיאום עם אגף הרכזים של התנועה.

ד. רוסי וגשל, רכזת היחידה לקידום מעמד האישה, תמסור, במהלך 2003, דו"ח למזכירות על קידום הפעולות
בתחומים בהן נוגע הדו"ח.

ה. המזכירות מודה לרוסי וכן לכול יתר חברי הצוות על נכונותם לקחת חלק בדיוני הצוות, להכין את הדו"ח
הממצה ולהציע למזכירות שורה ארוכה של המלצות ישימות לפעולה.

4. דיווח על "שנת שירות" ופריסת גרעיני הנח"ל – אגף המשימות
יואל מרשק, איילת גודארד ומולי וקשטיין (אגף משימות) הציגו לפני חברי המזכירות את פריסת בני הקיבוץ ובני
העיר בתנועות הנוער היוצאים לשנת שירות, לפי ההתפלגות למשימות השונות. נכון לשנת הפעילות תשס"ג
(2002-3), מתוך 1,400 בוגרי י"ב היוצאים לשנת שירות 591 הם בני קיבוץ (כ-50%). כול אלה יוצאים ל-66
יעדים של שנת השירות, עפ"י ההתפלגות הבאה: 23% - פנימיות; 22% - הדרכה בתנועות הנוער; 15% - כפרי נוער;
11% - משימות בהתיישבות; 7% - "ירוקים" (איכות הסביבה); 2% - מרכזי קליטה לעולים; 20% - פרוייקטים
נוספים.

"שנת השירות" נפתחת בספטמבר, סמוך לפתיחת שנה"ל החדשה. עפ"י מטרותיה שנת השירות אמורה לבטא פעילות
התנדבותית למען הקהילה; התמודדות עם חיי קבוצה (קומונה); מפגש עם אוכלוסיות שונות, לרוב שאינן מוכרות;
למידה עצמית ועיסוק בתחומי חינוך וקהילה. הנחת העבודה של העוסקים בתחום זה היא, כי עיקר פעילות הנוער,
במשך שנת השירות, היא בתחומי העבודה החינוכית בקרב החברה הישראלית בכלל וכי מדובר באקט של בחירה חופשית,
שיש בו לקיחת אחריות אישית, מעורבות בחברה הישראלית, בתכני המאבק על צדק חברתי וביסוס ההתיישבות
בפריפריה. לדעת אגף המשימות, זו שנת החינוך הערכית ביותר, שמגדילה את הסיכוי כי בנינו יבחרו בחברה
שיתופית-משימתית, קרי: קיבוץ. עפ"י סקרים שנעשו יש יותר בוגרי "שנת שירות" בקורסי קצינים ובתפקידים
מרכזיים בקיבוץ היחיד מאשר אלו, שלא חוו את חווית שנת השירות.

בנוסף לעמדה זו הוצגה עמדה הרואה יעד מרכזי של שנת השירות וכן גם גרעיני הנח"ל, בהחייאת הקיבוץ
ובצמיחתו. קביעה זו אינה באה לערער על חשיבותן של יתר המשימות או לגרוע מגודל תרומתם של בני הקיבוץ במשך
תקופת פעילותם בשנת השירות ובנח"ל. היא באה להציג אותה כמשימה ראשונית ומרכזית, עם דגשים התיישבותיים.
לדעת מזכיר התנועה יש למזכירות הצדקה מלאה להעמיד תביעה/דרישה זו על סדר היום, לאחר שנים רבות כול-כך
של ניסיונות שונים והשקעת משאבים.

מאחר ונושא זה נמסר כדיווח בלבד לא התקבלו בסופו החלטות. סוכם להמשיך ולקיים את הדיון על המטרות
והכיוונים הן של שנת השירות והן של גרעיני הנח"ל.

5. פסיקת הבג"ץ בנושא הקרקעות – כנסים אזוריים
מאשה סאמרס, רכזת אגף רכזים, מסרה, כי ביום שני, 14/10, יתקיימו 4 כנסים אזוריים ("כרי דשא"; קיבוץ
יגור; אפעל; משקי הדרום). כנסים אלה ייוחדו לנושא הנ"ל וייקחו בהם חלק מזכירי התנועה, ח"כים ונציגי המח'
המשפטית.
בהקשר לכך דיווח נתן טל, מזכיר התנועה, על הכוונה להקים גוף מקצועי בתחומי קרקעות, אשר ייאגם בתוכו את
אנשי התנועה המתמחים בנדון. על הרכב הגוף וכן על המודל הארגוני על פיו יעבוד יימסר דיווח מלא באחת
הישיבות הקרובות של מזכירות התנועה.

להודעה מפורטת על הכנסים
6. עובדים זרים – שהייה בקיבוץ
מזכיר התנועה מסר על פנייה שנעשתה אליו ע"י גורמים ממלכתיים העוסקים בסוגיית העובדים הזרים, הלא-חוקיים,
וסילוקם מן הארץ. לדבריו, מדובר באפשרות של שהיית עובדים זרים לפרק זמן קצר, טרם יציאתם מן הארץ.
הקיבוצים, שירצו להצטרף לפרויקט זה יקבלו תשלום עבור שהיית העובדים הזרים. מספר קיבוצים נענו כבר לפנייה
והודיעו על נכונותם להצטרף לפרוייקט האמור.
מזכיר התנועה סיכם, כי הנושא כולו נמצא עדיין בשלבי בירור. עם קבלת מכלול הפרטים הוא יובא לדיון
במזכירות התנועה הקיבוצית.

7. שונות
א. ביום שלישי, 1/10, יתקיים באפעל יום עיון לפעילי התנועה. פעילות זו מאורגנת ע"י בינ"ה. הנושא המרכזי
על סדר היום: "בין אדם למקום".

ב. ישיבת המזכירות הפעילה הבאה תתקיים ביום ראשון, 13/10, בחדר הישיבות. סדר יום יישלח בנפרד.


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים