פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 7 של התנועה הקיבוצית - 3.2.2002
פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 7 של התנועה הקיבוצית - 3.2.2002

ישיבת מזכירות רחבה מס' 7 של התנועה
הקיבוצית - 3.2.2002
רשם: רן כוחן - 3.2.2002
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
על סדר היום:
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה קודמת
2. דיווח המזכירים בין ישיבה לישיבה
3) "תקרת הזכוכית" – תוכנית אסטרטגית לקידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית
4. פעילות התנועה הקיבוצית בחו"ל
5 "תיאוריית הקונספירציה" – עמדת "מרכז רבין" / "אמנת כינרת" - בהשתתפות:
פרופ' יולי תמיר
משתתפים:
נתן טל; גברי בר-גיל; עפר אדר (געתון); שיבולת אידלמן (ראש הנקרה); מנו אלון (עין
שמר); הנרי אלקסלסי (בית זרע); אורי אשכולי (כפר גלעדי); שרול בן-יעקב (דגניה א');
יוסי בן-שאול (מעברות); יעקב בכר (מענית); סלסו גרברז (רמות מנשה); אמנון גרינברג
(יטבתה); אברי דביר (יד מרדכי); פסח האוספטר (רביד); רוסי וגשל (מצר); הדסה ולנסי
(משמר השרון); רן כוחן (צרעה); עמרי כנען (גן שמואל); ח"כ ענת מאור (נגבה); ניר
מאיר (ק. שילר); עידית ניב (קרית ענבים); יוסי ניסן (כיסופים); עינת נעמן (מזרע);
מאשה סאמרס (רמת השופט); שריטה סינה (כפר הנשיא); יגאל סלע (מחניים); אמוץ פלג
(חולדה); יונה פריטל (מעלה החמישה); יגאל צחור (רביבים); איז'ו רוזנבלום (ניר
אליהו); דני רוזוליו (כברי); איריס שובל (כפר חרוב); יניב שגיא (עין השופט); מיכה
שגיא (בית השיטה).

משקיפים:
אורית נוקד (שפיים); עליזה בורנשטיין (עין השלושה); עפר קול.
חסרים:
ח"כ אבשלום (אבו) וילן; מוטל בוגומולסקי (מסילות); נגה בוטנסקי (בית השיטה); איתן
ברושי (גבת); רננה גומא (ניר עוז); אורי גלעד (ג. השלושה); אבישי גרוסמן (עין שמר);
עלי דור (הזורע); דוד דרומולביץ' (רמת רחל); מיכי דרורי (געש); ניר זמיר (להב);
חיים חכים (רמת השופט); ציפי ידידיה (גבולות); רבקה יקיר (תל יוסף); סול לביא
(אלמוג); שלמה לשם (אורים); גיורא מסד (עין המפרץ); יהודה מרלא (עין החורש); יואל
מרשק (ג. השלושה); נפתלי סיון (אור הנר); חמי סל (עין שמר); עליזה עמיר (ברעם);
נבות ציזלינג (עין חרוד מ.); נעמיקה ציון (מגוון); ניתאי קרן (רבדים); יעקי רימון
(כפר בלום);

מוזמנים קבועים:
ארנון קלדניצקי (אפיקים); אתי שלם (גנוסר) - חסרים.
מוזמנים לישיבה הנוכחית:
עדית חגי (עין השופט); אסתר מורדוך (גזית); דב אביטל (מצר); ענת גרא (אפיקים);
סילביו חוסקוביץ' (נתיב הל"ה); פרופ' יולי תמיר – "מרכז רבין"

ישב בראש הישיבה:
עמרי כנען (גן שמואל)
מיקום הישיבה:
ב"בית אמות משפט"
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה קודמת
המזכירות הרחבה אישרה בהצבעה את סדר היום וכן אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 6.
2. דיווח המזכירים בין ישיבה לישיבה
הקיצוץ במים -
המזכירים דיווחו, כי ברוב של 14 בעד ו-6 נגד הצביעה הממשלה על תמיכה בהצעתו של שר
החקלאות, שלום שמחון, על כך שקיצוץ המים לחקלאות לא יהיה מעבר ל-50% מגובה המכסה של
השנה הקודמת.

פעילות בקרב הנכים -
המזכירים דיווחו, כי הרבה גופים הקשורים לתנועה הקיבוצית מושיטים סיוע, סעד ותמיכה
בשביתתם מול משרדי הממשלה. גם תנועות הנוער, באמצעות אגף המשימות, מפגינים נוכחות
ועזרה נחוצה. המזכירים ביקשו להודות לכל מי שעוסק בנושא הזה.

חנוכת חדר מחשבים בביה"ס "שבח-מופת" -
לזכרם של תלמידי ביה"ס, שנהרגו בעת "פיגוע הדולפינריום". גיוס הכספים לרכישת
המחשבים נעשתה בעיקרה ע"י "הקרן ההומניטרית", בניהולו של הנרי אלקסלסי (בית זרע).

תגובת המזכירות ל"מכתב הסרבנות של הקצינים" -
המזכירים דיווחו למזכירות הרחבה על ההחלטה שנפלה מוקדם יותר, באותו היום, בנושא
הנ"ל, בעת ישיבת המזכירות הפעילה של התנועה הקיבוצית. גם אם המזכירות מבינה את
מצוקות הקצינים היא מבקשת לפסול, בכל צורה שהיא, את דרך הסרבנות. המזכירות סבורה,
כי פריצת סדק קטן, בעניין זה, עלולה למוטט קיר שלם. עם כל האמפטיה לתחושותיהם של
הקצינים המזכירות אינה יכולה לקבל את הסרבנות כביטוי לכאבים ולתסכולים למיניהם. גם
מי שרוצה להיאבק בכיבוש אסור לו שיראה בסרבנות "מכשיר" לניהול המאבק הזה. מזכירי
התנועה יפנו מכתב לכל בני הקיבוצים המשרתים בצה"ל, שבה תובע עמדה נחרצת של התנועה
נגד הסרבנות.

"משימת הנהגת התנועה" -
הדף שנוסח ע"י משתתפי סדנת המזכירות האחרונה כמה שאמור להוות את משימת הנהגת התנועה
הוצג בפני חברי המזכירות הרחבה. להלן נוסחו:

משימת הנהגת התנועה הקיבוצית:
- הנהגת התנועה הקיבוצית מחויבת לעתיד הקיבוצים, לחבריהם ולמעורבות בחברה הישראלית.
- לשם הגשמת מטרה זו תפעל ההנהגה תוך שותפות, אינטגריטי, הקשבה והעצמה המושתתים על
חברות, מקצועיות, אחריות ומצוינות.
- ערכים אלה יופעלו, תוך גילוי מנהיגות ומחויבות למטרות התנועה.

3) "תקרת הזכוכית" – תוכנית אסטרטגית לקידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית
רוסי וגשל (מצר), רכזת היחידה לקידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית, פתחה את הדיון
וביקשה, כי חברי המזכירות הרחבה יאשרו ויאמצו את המלצות הדו"ח המוגש ע"י צוות "תקרת
הזכוכית", כתוכנית אסטרטגית לקידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית.

הדו"ח כולל עקרונות וכלים ויש בו שלוש רמות התייחסות ליישום: הראשונה, התנועה
הקיבוצית. השנייה, הקיבוץ. הרמה השלישית היא התא המשפחתי. רוסי ביקשה, כי הדיון
הפעם במזכירות יתמקד בעיקר ברמה הראשונה לעיל. הצוות רואה בתנועה הקיבוצית מנוף
מרכזי לחולל שינוי. כך גם לגבי כל פעיל ופעיל היכול להפוך ל"סוכן שינוי". בשנה זו
(2002), היחידה לקידום מעמד האישה תעבוד עם מועצות אזוריות וקיבוצים. כל פעילי
התנועה יתבקשו לתמוך במהלך הזה.

יונתן אלתר (אשדות יעקב א.), חבר בצוות, הדגיש, כי לא עוד ניתן להתעלם בחברה
מודרנית מכך ש-50% מאוכלוסיית התבל מורכבת מנשים. יש להמשיך ולפעול בנחישות ולאורך
זמן, כדי לעשות ולשנות התנהגויות של חברה, שהיא בעיקרה חברה פטריארכלית; כמעט הכל
נעשה ע"י גברים, למען גברים, בלו"ז של גברים, תוך התעלמות מכוונת – יותר או
פחות - מן המחצית השנייה של האוכלוסייה, הנשים. יונתן סקר את עבודת הצוות, עד
לניסוח החוברת המסכמת, וציין את האווירה הטובה ששררה בו ואת המעורבות של אנשי
תנועה, אנשי מקצוע בתחום וגם פוליטיקאים. כל אלה תרמו להצלחת העבודה המשותפת.

ח"כ ענת מאור (נגבה) סקרה בתמצית את הספרות הענפה והעשייה הרבה מאוד הנעשית כיום
בעולם הרחב בנושא קידום נשים ושוויון בין המינים. בקהילה האירופית הרעיון המוביל
כיום הוא: כיצד לשלב את שוויון המינים כנושא מרכזי בכל פעילות ובכל נושא שעוסקים בו
במסגרת פעילויות הקהילה. אין מדובר עוד בארגוני נשים או בנושאים, שהם רק מעניינם של
ארגוני נשים מיליטנטיות. כיום נושאים אלה הם "הזרם המרכזי", שממנו שואבת כל
הפעילות הזו את הלגיטימיות שלה.

ענת מאור ממליצה לנקוט בגישה דומה לגישה האירופית הנוכחית ולבחון גם בתנועה
הקיבוצית תחום תחום, אגף אגף – כיצד הוא יכול לתרום לשוויון המינים. נושא
זה, לדעתה, צריך להפוך בתנועה הקיבוצית ליעד ולאתגר לשנים הבאות. יש להימנע מהגישה
הפטרנליסטית המקובלת ובמקום זאת לנקוט בפעילות מכוונת, אקטיבית ויזומה של קידום
נשים לחזית תפקידי המפתח בקיבוץ, במפעלים האזוריים, במועצה האזורית, בחינוך,
בהשכלה, במוסדות הממשל וכיו"ב.

עידית חגי (עין השופט), אחת מחברות הצוות, שניסח את ההמלצות, סקרה בהרחבה את המלצות
הצוות, כפי שנרשמו בחומר הרקע, שחולק לחברי המזכירות. ההמלצות מתייחסות לשלש הרמות
אותן ציינה רוסי וגשל בפתח דבריה. עידית קראה מהן את אלו העוסקות ברמה הראשונה,
התנועתית, אף כי מבחינתה היא רואה את עיקר חשיבות ההמלצות בהגעתן לקיבוצים וביכולת
לרכז בהם מאמץ משותף ומתמשך ליישומן של המלצות הצוות.

שריטה סינה (כפר הנשיא) הזכירה לחברי המזכירות את הדרך הארוכה מאוד שעבר נושא קידום
מעמד האישה מראשית שנות ה-80, כאשר הדסה ולנסי (היום, רכזת אגף חברה), עמדה אז
בראשו ועד היום. ההבדל בין שתי התקופות הוא עצום. היא ציינה, כי עם המעבר לשכר,
בחלק לא מבוטל של קיבוצי התנועה, החלה להתפתח תחרות על תפקידים בעלי שכר גבוה יחסית
(מזכירים, לדוגמה). אם לא תחול מודעות רבה לנושא האמור בהחלט יכול להיווצר מצב, שבו
נשים יידחקו הצדה, לשולי התעסוקות. על הנשים להתגבר, לדבריה של שריטה, על הנטייה
לתת לאחרים להתקדם על חשבונן של נשים. לכן, יש להבטיח, כי "הנשים לא יברחו לנו".
הנשים מסוגלות למלא את אותן הפונקציות, שגברים ממלאים היום. גם לנשים יש חשיבה
כלכלית, שאינה פחותה מזו של הגברים. על הנשים, לדעתה, לעמוד כל העת על המשמר, כדי
לשמר את ההישגים שהושגו וכדי להבטיח שילובן של נשים בתפקידים בכירים שונים ובכל
הרמות.

הדסה ולנסי (משמר השרון), רכזת אגף חברה, הביעה את התקווה, כי המלצות הצוות אכן
יגיעו לכלל יישום ומימוש וכי הדו"ח לא יהפוך לעוד מסמך – אחד מני רבים
– שייזרק, לאחר הדיון בו, לאחת ממגירות התנועה. היא גם הביעה את המשאלה, כי
ראשי האגפים בתנועה ייקחו אחריות על ביצוע ההמלצות הרשומות בדו"ח.

אסתר מורדוך (גזית), חברה אף היא בצוות "תקרת הזכוכית", סיפרה, כי לעיתים קרובות
היא נתקלת בתגובה מתסכלת של נשים בנוסח של :"אז מה כבר ניתן לעשות, כדי לשנות את
המצב הקיים…". כאילו זהו "המצב הטבעי". לכן, את עבודת הצוות היא רואה כדוגמה
מוחשית, כיצד בתהליכים נכונים, עם נחישות והתמדה ניתן לראות כבר תוצאות בכל הנוגע
להטמעת הנושא בקרב פעילי התנועה. אסתר ציינה בפני משתתפי הישיבה, כי, נכון להיום,
מקובל בעולם המערבי לראות כאחד ממדדי ההצלחה של חברות בתהליכי שינוי את רמת ועומק
קידום הנשים בחברות אלו. הדבר נכון לגבי מדינות "העולם השלישי" וכך נמדדת גם
מדיניות של התקדמות גם באירופה. ראוי שנושא זה ייבדק כיום גם בקיבוצים העוברים
מהלכי שינוי מפליגים בתוכם. זו הזדמנות טובה לשוב ולחזור אל החזון הקיבוצי בראשיתו,
שהעלה על נס את שוויון המינים.

הנרי אלקסלסי (בית זרע) בירך את המזכירות על שבחרה להעלות את הנושא על סדר היום
התנועתי. הנרי סבור, כי, ככלל, יש לקבוע, כי בכל מוסדות התנועה, ללא יוצא מן הכלל,
יהיו לפחות 40% נשים. כך גם בדירקטוריונים ובתאגידים הכלכליים של התנועה. הוא הציע
גם להעלות את המעמד של המחלקה מרמת "מחלקה" לרמת "אגף", על כל המשתמע מכך. הנרי
סיים את דבריו בהבעת תקווה, כי המזכיר הבא של התנועה הקיבוצית תהיה מזכירה-אישה.

ניר מאיר (קבוצת שילר), רכז מח' משק בתנועה הקיבוצית, משוכנע, כי בסה"כ ניתן כיום
להבחין בכל שדרות הקיבוץ בהרבה יותר נשים, ברמות השכלה גבוהות, התופסות תפקידי מפתח
ופיקוד הן בקיבוץ והן מחוצה לו. הוא רואה תהליך זה בחיוב רב וקורא לנשים להמשיך
ולהילחם על מקומן המרכזי במערכות הקיבוציות.

דני רוזוליו (כברי) רואה את כל הנושא כתהליך של "שינוי תרבותי", שמכיר בלגיטימציה
של "האחר", של "השונה" ושל דפוסי התנהגות, שלולא התנועות הפמיניסטיות הם לא היו
מגיעים כלל לתודעה של המערכות הדומיננטיות, הגבריות בד"כ, בחברות/המדינות השונות.
כל הנושא שעל סדר היום הוא חלק בלתי נפרד מתהליך השינוי ובכך הוא מהווה מרכיב
וציון דרך חשוב מאוד בתהליך זה.

יונה פריטל (מעלה החמישה), רכזת מח' החינוך בתנועה הקיבוצית, רואה את אחת מכוונות
הדו"ח ליצור מחויבות של כל אחד מפעילי התנועה להמשך העברת "המסר" הנובע מהדו"ח,
מההמלצות ומהדיון כאן. יונה אינה סבורה, כי הדו"ח בא להבליט עוד יותר את האחוז
הנמוך של חברות קיבוצים, שכבר עשו את "פריצת הדרך" ומימשו את הפוטנציאלים שלהם "בכל
מזג אוויר" ובדרך זו או אחרת. לדעתה, עיקרו של הדו"ח הוא בהנחה ובאמונה, כי ניתן
להגיע להעצמת הפעילות של הרבה יותר נשים בתנועה הקיבוצית. יותר ויותר נשים כיום
מעיזות לומר: לא רק חינוך". הן מעוניינות כיום לעבוד במסגרות פתוחות ואלה גם זמינות
יותר עבורן. יונה רוצה לראות בחיזוק המנגנונים הקהילתיים, אשר יאפשרו לנשים לפרוץ
קדימה גם ביישובים קטנים, כל זאת, על מנת להגיע למקומות טובים יותר.

אורית נוקד (שפיים), רכזת המח' המשפטית בתנועה הקיבוצית וחברה בצוות, שיבחה את
התהליך, שהתקיים בדרך של הגעת הצוות לשורה של מסקנות המוסכמות על כל חברי הצוות.
היא גם קראה לעוד הרבה נשים בקיבוצים להרחיב את מעגלי פעילותן ולעסוק בנושאים
מרכזיים הן ברמת הקיבוץ, הן באזור והן בתנועה. מבחן ההצלחה של הצוות יהיה במידת
היישום ובקצב המימוש של הדו"ח וההמלצות.

דב אביטל (מצר), מנכ"ל איגוד התעשייה קיבוצית, רואה את נושא היזמויות והפיתוח העסקי
כאחד הנושאים בהם לא קיימים שום חסמים ולכן הוא מצפה לראות הרבה יותר נשים נכנסות
למעורבות פעילה יותר בתחומים אלו. איגוד התעשייה הקיבוצית, כבר לקח על עצמו לעסוק
בקידום תחומי הפעילות הללו, ברמת הקיבוץ בעיקר.

יוסי בן שאול (מעברות), רכז האגף למטה וכ"א בתנועה הקיבוצית, תומך בעקרונות ההצעה
ומקווה גם, כי למכרז הצפוי על תפקיד רכז ועדת משק בתנועה הקיבוצית תבוא להתמודד גם
אישה. בינתיים, רק גברים הגישו מועמדותם לתפקיד.

יוסי ניסן (כיסופים) דוחה את הטענה כאילו "השינוי" הוא זה שפוגע בקידום האישה. יוסי
מציע להסתכל על הקיבוצים טרם השינוי ולאחריו ולהשוות את מצבה של החברה/אישה אז
ועכשיו. התנאים הנוצרים כיום, בחברה המודרנית והפתוחה, הם אלה שיאפשרו לאישה להתקדם
ולשפר את יכולה וכישוריה.

מאשה סאמרס (רמת השופט), רכזת אגף רכזים בתנועה הקיבוצית, סבורה, כי כל אישה שתגיע
לכל מערכת צריכה להיות ראויה לתפקיד, אחראית ובעלת סמכות. היא נגד מצב, שבו יש לקדם
עובד רק משום שהיא אישה. נשים יכולות לשמש בכל התפקידים, לא פחות מאשר גברים.

שיבולת אידלמן (ראש הנקרה) מצפה מאוד, כי החלטות התנועה אכן יחלחלו אל תוך הקיבוץ
וכי הקיבוץ מצדו יעביר משוב חוזר לתנועה. היא רואה בחיוב את התהליך, שבו החל הדיון
ברמת המזכירות הפעילה, עבר משם אל המזכירות הרחבה וממליצה, כי הוא יגיע גם כן לדיון
במועצת התנועה.

המזכירים סיכמו את הדיון הארוך והממצה. לדעתם, עצם העלאת הנושא לדיון היא ביטוי
למחויבות של מזכירי התנועה להופכו לנושא מרכזי בעבודת התנועה. מבחינה זאת, האיחוד
בין התנועות מהווה "מאיץ" חיובי לקידום נושא זה ולאיגום המשאבים והמאמצים הנדרשים
למימושו. קול ממוקד אחד ותוכנית כוללת אחת עדיפים על מספר רב של קולות ותוכניות
מפוזרות וחסרות מיקוד.

המסמך שהונח על שולחן המזכירות הוא, בעיקרו של דבר, מסמך של הצהרת כוונות. להצהרה
זו חשיבות משל עצמה. היבט נוסף, שיש לשים אליו לב הוא התהליך. לתהליך, לכשעצמו, יש
השפעה רבה מאוד על התוצאה הסופית: תחילתו של התהליך בהחלטות ועידת האיחוד. בעקבותיו
הוקמה היחידה לקידום מעמד האישה. יחידה זו הקימה את הצוות, שעסק זמן רב בלימוד
ובגיבוש ההמלצות. גם הדיון במזכירות אינו בבחינת סיכום המהלך. הוא רק שלב אחד
בתהליך. יש להמשיכו הלאה ולוודא, כי ההמלצות תהיינה מיושמות גם ברמת התנועה וגם
ברמת הקיבוצים. אין ספק, כי בשינוי המתחולל כיום בקיבוצים רבים יש סיכוי ואתגר
לכולם, אך בעיקר לנשים. השינוי בדרכי החשיבה וההתנהגות מאפשרים כיום המון הזדמנויות
חדשות לנשים, שמסיבות שונות לא נחשפו בפניהן בעבר. ככל שתהליכים אלה יתפתחו ויותר
נשים יצאו ללמוד ולעסוק במגוון הרחב ביותר של המקצועות החופשיים כן גם יהפוך שילובן
המלא של נשים במערכות ניהול חברתיות וכלכליות לדבר המובן מאליו. הוא יתבצע בטבעיות
ולא בהכרח כתוצאה של החלטות אדמיניסטרטיביות או "העדפה מתקנת".

המזכירים הציעו לחברי המזכירות הרחבה:
א. לברך על עצם הפקת החוברת וכן להודות לרוסי וגשל ולצוות "תקרת הזכוכית" על העבודה
הרבה, שהושקעה בהכנתה.
ב. לאשר את תוכנה של החוברת, על כל פרקיה, ולפעול ליישום ההמלצות הכלולות בתוכה.

המזכירות אישרה – פה אחד – את האמור לעיל.

4. פעילות התנועה הקיבוצית בחו"ל
יגאל סלע (מחניים), רכז מח' חו"ל בתק"ם, פתח את הדיון בכך שציין לשבח את המעורבות,
הזיקה והתמיכה במשאבים ובכ"א, שניתנה כל השנים להנהגה העולמית של תנועת "השומר
הצעיר" בתפוצות ע"י כל גורמים המרכזיים של "הקיבוץ הארצי".

התק"ם, לעומת זאת, השקיע את משאביו במספר מישורים, לא רק בתנועת נוער אחת. אומנם
תנועת הנוער המרכזית של התק"ם היא: "הבונים-דרור", אך יחד עם זאת, מקיימים קשר
והוצאת שליחים ל"חלוץ למרחב"; לקק"ל; לתנועה הקונסרבטיבית והרפורמית. המח' גם עוסקת
באיתור, מיון והכשרה של השליחים השונים (חלקם יוצא לשליחות בחו"ל ב"כובעים" שונים).
מימון השליחות, בכל מקרה, אינו נופל על כתפי התקציב התנועתי. לא תתבצע שליחות
כלשהי, טרם שנקבעו לה המקורות החיצוניים למימונה.

גולת הכותרת של פעילות החוץ של התנועה הקיבוצית היא מערכת האולפנים המתקיימת
בקיבוצי כל התנועות. הגעת צעירים מחו"ל לתקופת שהייה ולימודי עברית באולפן קיבוצי
משפיעה לעתים גם על החלטתם להמשיך ולהישאר בישראל. נכון להיום, משרד החינוך מנסה
לקצץ בחלק השתתפותו בתוכנית זו בכך שיפסיק את המימון לשכר המורים המלמדים באולפן.
יגאל הביע את התקווה, כי בעזרת לחץ תנועתי ומעורבות ח"כי התנועה הקיבוצית בכנסת
יהיה ניתן לצמצם את הנזק העלול להיגרם לתוכנית יפה זו ואולי אף לחסל את האפשרות
להמשך קיומה.

האינתיפדה הנוכחית פגעה קשה בפעילות של מח' חו"ל המתקיימת בארץ. מספר הנרשמים
לתוכניות השונות המוצעות ע"י המחלקה (ראה חוברת) נמצא בירידה, לאור חששם של הורים
רבים לשלוח את ילדיהם בתקופה זו לישראל.

סלביו חוסקוביץ' (נתיב הל"ה), מזכיר עולמי של "הבונים-דרור", סיפר, כי תנועתו פועלת
כיום ב-18 מדינות ומפעילה 22 שליחים. למעשה, זו תנועת הנוער הגדולה ביותר מקרב
תנועות הנוער הלא-דתיות. שלושת הנושאים העומדים במרכז פעילות התנועה הם:
א. עלייה.
ב. הבאת המסר היהודי-פלורליסטי כחלופה למסרים הדתיים-חרדיים בקהילה היהודית.
ג. סיוע לחיזוק מערכות חינוכיות יהודיות, בעיקר בדרום אמריקה.

המסר של התנועה הקיבוצית, שמועבר לכל הקהילות: האפשרות לחיות כיהודים, להכין את
בוגרי תנועות הנוער לקראת עלייתם לארץ ואם יחליטו שלא לעלות ארצה לכל הפחות, שיהיו
המנהיגים של הקהילות היהודיות בארצות מוצאם. נכון להיום, שוהים בארץ כ-150 בוגרי
תנועה, שהגיעו לכאן לתקופת לימודים והיכרות עם הקיבוץ, למרות המצב הקשה.

סלסו גרברז (רמות מנשה), מזכיר ההנהגה העולמית של "השומר הצעיר", הזכיר לחברים,, כי
היסטורית, הקיבוץ הארצי קם ונולד מתוך תנועת הנוער השומר הצעיר. תנועת הנוער קדמה
להקמת התנועה הקיבוצית. גם היום, אם יש לקיבוץ הארצי השפעה כלשהי בקהילות העולם
היהודי בחו"ל הרי זה תודות לתנועת הנוער. כתנועה, השוה"צ פועל כיום ב-19 מדינות,
לאו דווקא במדינות שבהן קיימת פעילות של "הבונים-דרור". היכן שיש פעילות של שתי
התנועות יש היום לא מעט עבודה משותפת. לעתיד הנראה לעין אין כוונה לאחד את התנועות
חוץ ממקומות, שבהם לא קיים שום היגיון לקיומן של שתי תנועות נוער. באשר לעתיד,
בעיקר סביב אי-הבהירות של הסוכנות היהודית לגבי המשך פעילותם של השליחים, יצטרך
להתקיים דיון נפרד בנושא: איזו סוג של שליחות, מיהו השליח, כמה ניתן להוציא על כל
שליחות וכיו"ב. תנועת הנוער בחו"ל עדיין משמשת מעין נובע של בוגרים העולים ארצה
ומשלימים קיבוצים (ראה: רמות מנשה, ניר יצחק, גזית ואחרים). מעבר לפעילות הנ"ל,
קיימת גם הפעילות בקהילות, במרכזי "צוותא" בבואנוס איירס, בפריז ובארה"ב. יש להזכיר
גם, כי כל שליח תנועתי, שיוצא מהארץ לחו"ל, הוא גם שליח של מר"צ וגם של השוה"צ.

גברי בר-גיל, מזכיר התנועה ולשעבר שליח מרכזי של הקבה"א בארה"ב, חזר והדגיש את
חשיבותה של הפעילות התנועתית בחו"ל. זהו ביטוי מפורש למעורבות הקיבוצית כיום בחברה
הישראלית והיהודית, על אף העול הכספי, שהוא מטיל במיוחד על פעילות הקיבוץ הארצי
בחו"ל. מדובר, בין היתר, במאבק על אופי הקהילה לנוכח המעבר של קהילות יהודיות רבות
לכיוונים של הקצנה דתית וחרדית. יש לנו אינטרס להשפיע על אופיין של קהילות אלו,
לפחות במרכזיות שבה, ולהציע להן חלופה ציונית, יהודית-פלורליסטית וחילונית. יש לכך
חשיבות רבה מאוד. נושא נוסף המדגיש את הצורך בפעילות התנועתית בחו"ל - המאבק על
דמותה של ישראל בקרב הקהילות היהודיות בעולם. יש לנו עניין להיות חלק מהדיאלוג הזה
ולהשפיע, יחד עם הקהילות היהודיות בחו"ל, על אופייה ודמותה החברתית, התרבותית
והרוחנית של מדינת ישראל.

ח"כ ענת מאור (נגבה), גם היא שליחה בעבר, בירכה את כל העושים במלאכה. רואה את עבודת
התנועה בחו"ל כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מחיזוק "השמאל" הישראלי והיהודי. בנושא אחר
היא ביקשה לחזק את הפעילות בקרב בני יורדים ולקרבם לתנועות הנוער בחו"ל. היא קבלה
על מיעוט התהודה הפוליטית והציבורית, שיש לעבודת התנועות בחו"ל ולכן נראה לעתים, כי
פעולה זאת נעשית, לכאורה, בחשאי. היא קראה ליגאל סלע ולסלסו גרברז לעשות יותר מאמץ
בקביעת "חלוקת עבודה" וקביעת גזרות פעולה מתואמות בין התנועות הציוניות של התק"ם
והקבה"א, שפועלות בחו"ל.

יונתן אלתר (אשדות יעקב א.) העלה את השאלה: מדוע התנועות הן אלו, שצריכות לממן את
הפעילות הרחבה בחו"ל, כאשר קיבוצים רבים עוסקים כיום בשאלות של הישרדות עצמית.
לדעתו, זו צריכה להיות פעילות המכוסה כולה ואך ורק מתקציבי הסוכנות היהודית. הוא גם
מטיל ספק בנחיצותו של מדור השליחים התנועתי ובצורך לקיים מערכת מיון כפולה - גם
תנועתית וגם זאת של הסוכנות.

ענת גרא (אפיקים), רכזת מדור שליחות בתק"ם, רואה בשליח התנועתי-קיבוצי שליח בעל
ערכים ואיכויות המשרתים את המטרות העקרוניות, שעליהן הרחיבו קודם מזכירי התנועה.
לפיכך, היא אינה רואה חובה לגייס ולהכשיר שליחים תנועתיים במקום לגייס סתם שליחים,
מתוך המאגר הכללי של הסוכנות היהודית, כמשתמע לכאורה מהערותיו של יונתן אלתר.

יניב שגיא (עין השופט), רכז השומר הצעיר בישראל, מצפה, כי יוכל להיות גורם משפיע
בכל אחד ממעגלי הזהות שלו. הפעילות התנועתית-ציונית בחו"ל נתפסת, על ידו, כאחד מן
המעגלים הללו. יניב רואה מקום לחזור ולהדגיש, כי תחת כנפיה של התנועה הקיבוצית
פועלות תנועות נוער שונות, בארץ ובחו"ל. יש צורך לעשות הכל, על מנת ליצור חיבורים,
שיתופי פעולה, זרימה משותפת וכיו"ב לא רק בין התנועות בחו"ל, אלא גם בינן לבין
התנועות הישראליות.

יוסי ניסן (כיסופים, רואה את המשימה המרכזית של פעילות התנועות בחו"ל בכך שהן
אמורות לדאוג להפצת החינוך היהודי בקהילות. עצם העובדה, שמתקיימת פעילות של בני
נוער יהודיים בחו"ל יוצרת "מעגלי השפעה" בקהילות, שהן מעל ומעבר ל"הגשמה" האישית
ולעלייה. לדוגמא, כמעט כל המנהיגות הציונית של הקהילה היהודית בארגנטינה היא פועל
יוצא של יחידים, כולם בוגרי תנועות הנוער הציוניות, שלא הגשימו ולא עלו ארצה. עם
זאת, הם ממלאים כיום תפקיד מכריע בשמירת גחלת הזהות והחינוך היהודי בקהילה זו. אם
שליחי התנועה הקיבוצית, לאורך השנים, לא היו מעורבים פעילים בתהליכים אלו ספק אם
איזשהו גורם סוכנותי אחר היה עושה את העבודה הזו במקומם.

המזכירים סיכמו את הנושא. לדבריהם, בהקשר של הנושא שעל הפרק, המאבק כיום הוא על נפש
הדורות האחרונים של הקיום היהודי בחו"ל, כדי שיוכלו לשמר צביון יהודי חילוני
פלורליסטי ולא חרדי-אורטודוקסי. הפעילות הרבה והרחבה של תנועות הנוער בחו"ל אמורה
לתת לנוער היהודי – ואפשר שגם להוריהם – תחושה ברורה, כי מדינת ישראל
תהיה תמיד "נמל הבית" שלהם, בכל מצב ובכל מזג אוויר. הם ציינו בחיוב את האווירה
החיובית והחברית המתקיימת בין שני ראשי הפעילות התנועתית בחו"ל - סלסו ויגאל.

הוחלט:
א. המזכירות מודה ליגאל סלע ולסלסו גרברז על הסקירה המקיפה, על הכנת החומר המפורט
בכתב ועל איכות הדיון, שהתעורר בעקבות הצגת הפעילות התנועתית בחו"ל.
ב. מזכירי התנועה, יחד עם יגאל וסלסו, יציעו דרכים, על מנת להביא לידיעת מרב חברי
התנועה הקיבוצית את מגוון פעולות התנועה בחו"ל.

5 "תיאוריית הקונספירציה" – עמדת "מרכז רבין" / "אמנת כינרת" - בהשתתפות:
פרופ' יולי תמיר

בעקבות פרסומים שונים בעיתונות בדבר "תיאוריית הקונספירציה", בהתייחס לרציחתו של
יצחק רבין, ראש הממשלה המנוח, פנתה יולי תמיר, בתוקף תפקידה כיו"ר "מרכז רבין",
למזכירי התנועה וביקשה מהם להציג עמדת "המרכז" בפני חברי המזכירות הרחבה של התנועה
הקיבוצית.

פרופ' תמיר הביעה דאגה רבה מפני התפוצה הרבה שלה זוכה לאחרונה "תיאוריית
הקונספירציה", כביכול. היא רווחת באינטרנט ומעוררת סביבה גם דיונים ושאלות נוספות
בנוסח, כמו למשל: "רצח רבין – טוב או רע" או "האם צריך לרצוח ראש ממשלה?".
לדעתה, יש בכך ניסיון ברור להטות את הוויכוח הציבורי מהדיון האמיתי על האווירה
החברתית-פוליטית, ששררה בארץ טרם רצח רוה"מ ולהעבירו למסלול ויכוח שונה לחלוטין,
שבו ניתן – כביכול – לדון באופן לגיטימי גם באפשרויות אחרות, שקריות
והזויות, ככל שיהיו.

פרופ' תמיר ביקשה, בשמה, בשם "מרכז רבין" ובשם משפ' רבין, שלא לתת לכך יד ולא לתת
במה ולא להזמין להרצאות לקיבוצים את אותה קבוצת דוברים פרובוקטיביים המבקשים להפיץ
שקרים מעין אלו על "קונספירציה", כביכול, שנרקמה ע"י חוגים הקרובים לרבין עצמו, כדי
לרצוח את ראש הממשלה המכהן.

בהזדמנות זו, סיפרה יולי תמיר על המוטיבציה, שעלתה ברקע של הכנת המסמך הנושא את
הכותרת: "אמנת כינרת". לדבריה, "המחנה שלנו" צריך היום להיאחז בכל עמדה ובכל מקום,
שבו הוא יכול להביע את עמדותיו. המטרה: להציג את העמדות הללו מתוך תפיסה ציונית,
דמוקרטית, סוציאליסטית. עם זאת, יש גם צורך רב כיום בחברה הישראלית "להגיע
להבנות". "אמנת כינרת" היא עוד ניסיון אחד, מני כמה, לנסות ולגבש "הסכמה ציונית" על
מספר ערכי יסוד. המטרה היא להביא לדיון הציבורי "טקסטים", שלוקחים את הרעיון הציוני
מימין ומשמאל כאיזושהי תשתית לעשייה חברתית במדינת ישראל. "האמנה" לא באה לחסל את
כל הוויכוחים בנושאים המרכזיים והעקרוניים ביותר. המטרה הייתה למצוא תשתית לוויכוח
ובסיס לדיאלוג.

ב"אמנה" שלושה נושאים מרכזיים:
הראשון - הנושא הדמוקרטי. "מגילת העצמאות" אינה מגדירה את ישראל כמדינה דמוקרטית.
המלה "דמוקרטיה" אף אינה מופיעה במסמך חשוב זה. למנסחי "אמנת כינרת" היה חשוב ליצור
טקסט מוסכם, שבו יופיעו יחד גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית, בכפיפה אחת.

הנושא השני - הגדרה "תרבותית" וחיובית של היהדות, ששם את הנושא היהודי לאו דווקא
בדינים, לא בתורה ולא בהלכה. הכוונה היא, שהוויכוח הציבורי: מהי מדינה יהודית -
יתחיל מהטקסט המוצע ב"אמנה", גם אם לא יסתיים שם.

הנושא השלישי - מעמד המיעוט הערבי. "האמנה" מכירה בזכויות הלשוניות, התרבותיות
והלאומיות של המיעוט הערבי. ה"אמנה" גם מציעה, כי "אופיה היהודי של מדינת ישראל
אסור לו שישמש עילה לאפליה".

כאמור, "האמנה" אמורה לשמש כבסיס לדיונים נוספים. אין בה יומרה לנעול את אפשרויות
הוויכוח. יש בה ניסיון מעניין סביב הנושאים: איך מגדירים את מדינת ישראל; מה
המשמעות של היהדות; מה המשמעות של הדמוקרטיה; מה משמעות היחסים הפרובלמטיים בין
יהודים וערבים.

עקב השעה המאוחרת סוכם לסיים את הישיבה ולמצוא הזדמנות נוספת, על מנת לדון באופן
יסודי ומעמיק יותר ב"אמנת כינרת" וכן במסקנות הצוות הבין-תנועתי, שעובד אף הוא על
הכנת מסמך עקרונות לחיים של דו-קיום בין חילוניים ודתיים.

מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה
לתגובות - פורום אקטואלי
אל מפת אתר הקיבוצים - כל המדורים - כל היישומים
ל ה ד פ ס ה
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים