ישיבת מזכירות רחבה מס' 5 - תק"צ - 9.12.2001
ישיבת מזכירות רחבה מס' 5 - תק"צ - 9.12.2001

ישיבת מזכירות רחבה מס' 5 - תק"צ -
9.12.2001
רשם: רן כוחן - 9.12.2001
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
לאתר התנועה הקיבוצית
על סדר היום:
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 4 מ-23.9.2001.
2. דיווח מזכירי התנועה – בין ישיבה לישיבה.
3. סקירה על המצב בקו התפר.
4. תקציב התנועה הקיבוצית - 2002.
5. שונות.

משתתפים:
נתן טל; גברי בר-גיל; עפר אדר (געתון); שיבולת אידלמן (ראש הנקרה); מנו אלון (עין
שמר); הנרי אלקסלסי (בית זרע); נגה בוטנסקי (בית השיטה); יוסי בן-שאול (מעברות);
יעקב בכר (מענית); אורי גלעד (ג. השלושה); אבישי גרוסמן( עין שמר); מיכי דרורי
(געש); אברי דביר (יד מרדכי); פסח האוספטר (רביד); רוסי וגשל (מצר); הדסה ולנסי
(משמר השרון); ציפי ידידיה (גבולות); רבקה יקיר (תל יוסף); עמרי כנען (גן שמואל);
סול לביא (אלמוג); שלמה לשם (אורים); ניר מאיר (ק. שילר); גיורא מסד (עין המפרץ);
יהודה מרלא (עין החורש); יואל מרשק (ג. השלושה); עידית ניב (קרית ענבים); יוסי ניסן
(כיסופים); עינת נעמן (מזרע); מאשה סאמרס (רמת השופט); נפתלי סיון (אור הנר); שריטה
סינה (כפר הנשיא); אמוץ פלג (חולדה); יונה פריטל (מעלה החמישה); נבות ציזלינג (עין
חרוד מ.); נעמיקה ציון (מגוון); יעקי רימון (כפר בלום); מיכה שגיא (בית השיטה).

משקיפים:
אורית נוקד (שפיים); עליזה בורנשטיין (עין השלושה); עפר קול.
חסרים:
ח"כ אבשלום (אבו) וילן; מוטל בוגומולסקי (מסילות); שרול בן-יעקב (דגניה א'); איתן
ברושי (גבת); רננה גומא (ניר עוז); סלסו גרברז (רמות מנשה); אמנון גרינברג (יטבתה);
עלי דור (הזורע); דוד דרומולביץ' (רמת רחל); ניר זמיר (להב); חיים חכים (רמת
השופט); רן כוחן (צרעה); ח"כ ענת מאור (נגבה); חמי סל (עין שמר); יגאל סלע
(מחניים); יגאל צחור (רביבים); ניתאי קרן (רבדים); דני רוזוליו (כברי); איז'ו
רוזנבלום (ניר אליהו); יניב שגיא (עין השופט); איריס שובל (כפר חרוב).

מוזמנים קבועים:
ארנון קלדניצקי (אפיקים); אתי שלם (גנוסר); עליזה עמיר (ברעם) - חסרים.
מוזמנים לישיבה זו:
יוסי ורדי ועמיקם סבירסקי – משרד הביטחון.
ישב בראש הישיבה:
עמרי כנען (גן שמואל).
מיקום הישיבה:
ב"בית אמות משפט".
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה קודמת
המזכירות הרחבה אישרה בהצבעה את סדר היום המתוקן, כפי שהובא לפניה, ע"י יו"ר
הישיבה, ובכך הכריעה מול תביעת חבר מזכירות, שדרש לדון בסדר היום המקורי, כפי שנשלח
לחברי המזכירות הרחבה. בהמשך אישרה המזכירות את פרוטוקול ישיבה מס' 4 (23.9.2001).

2. דיווח המזכירים בין ישיבה לישיבה
מינוי ראשי אגפים -
נכון לעכשו ובשלב הזה, גם באגף החברה וגם באגף הכלכלה ימשיכו לכהן 2 רכזים, אחד מכל
תנועה לשעבר. שאיפת היסוד לא השתנתה מעיקרה: להגיע, כמה שיותר מהר, לרכז אחד בכל
אגף. אלא שכרגע התעוררו רגישויות שונות ולא קיימת הסכמה בנושא זה. לכן הסכימו
מזכירי התנועות על תהליך של המשך פעילות משותפת, גם כאשר הם לא מסכימים ביניהם בכל
עניין ועניין. המטרה היא למצוא, מהר ככל שאפשר, פתרונות מוסכמים, שיתבססו על עבודה
משותפת ושיתוף פעולה, לרבות ריכוז האגף לכלכלה.

לבקשת הנרי אלקסלסי (בית זרע) התקיימה בסעיף זה הצבעה בין הודעת המזכירים, כאמור
לעיל, לבין הצעת הנרי, כי הנושא העקרוני, שעל פיו ייקבע אם אגף ינוהל ע"י רכז אחד
או שניים, יובא תחילה לדיון ולקבלת החלטות במזכירות הרחבה ובמועצת התנועה וכי עד
לקיום הדיון המוצע לא יתקיים הדיון על תקציב התנועה. ברוב של 22 בעד הודעת
המזכירים מול 3 בעד הצעת הנרי אלקסלסי הורדה הצעתו של הנרי מסדר היום ואושרה הודעת
המזכירים.

ביקורי צוותי ההיגוי בקיבוצים –
המזכירים מסרו, כי בהמשך לאמור בסעיף הקודם בכוונתם לקדם את איחוד התנועות צעד
נוסף. אי לכך, החל מחודש פברואר/מרץ ש.ז. יחלו הביקורים המשותפים של מזכירות התנועה
בקיבוצים.

3. דיווח – מצב יישובי "מרחב התפר" בהשתתפות: יוסי ורדי, עמיקם סבירסקי
(משהבי"ט); גדעון (ניר עוז); לארי (נחל עוז)

יוסי ורדי, עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, דיווח, כי מאז פרוץ "מאורעות תשס"א"
(האינתיפדה, אוק' 2000) נחשפו היישובים לאורך הקו הירוק למציאות ביטחונית חדשה.
"מרחב התפר" הוא ממערב לקו הירוק וממזרח לגדר המערכת של רצועת עזה ("סובב עזה").
במרחב התפר כלולים כיום 144 יישובים. ההכרה ביישובים אלו היא בעיקר לצורכי הביטחון
השוטף. גם ההיערכות החדשה של כוחות הביטחון, לאורך מרחב התפר, אינה מסוגלת להבטיח
מניעה, סיכול ואיטום מפני חדירות מחבלים, מתאבדים ופח"א לסוגיהם השונים. אין כוונה
להקים גדר רציפה לאורך כל קו התפר. ביהודה ובשומרון המאמץ העיקרי כיום מתמקד ביצירת
מכשולים מסוגים שונים במקומות הרגישים של מרחב התפר. ב"סובב עזה" המצב קצת יותר
טוב מתוך כך, שקיימת גדר אלקטרונית רציפה לאורך כל הצד המזרחי של הרצועה. בשנת 2002
יוקצו כ-40 מיליון ש"ח למרכיבי ביטחון וצרכים נוספים ליישובים, לאורך מרחב התפר.
הסכום האמור רחוק מלתת מענה לכל הצרכים הדחופים. במרחב התפר קיימות כיום 18 רשויות
מוניציפליות, מתוכן 14 מועצות אזוריות ו-4 מועצות מקומיות. הפעילות המערכתית של
משרדי הממשלה השונים היא מול הרשויות הללו ולא מול כל יישוב באופן פרטני. כך ניתן
גם לאגם מקורות סיוע נוספים ולהגביר את האפקטיביות של הטיפול. בשלב זה החליטה
הממשלה על הקמת "ועדת מנכ"לים" לטיפול בבעיות יישובי "מרחב התפר". בחלק מיישובים
אלה אמורים להיבנות בתי מגורים להרחבת יכולת הגידול הדמוגרפי שלהם. יוסי מצפה כי
ב-2002 תעשה "קפיצת מדרגה" בכל הנוגע לקידום אלמנטים של מיגון נוסף ליישובי מרחב
התפר. יוסי ורדי חלק שבחים למבצע ההתנדבות לשירות צבאי לאורך קו התפר, שהיוזמה לו
באה מיואל מרשק, רכז אגף המשימות. הוא הדגיש, כי המבצע זוכה להערכה רבה הן במשרד
הביטחון והן בקרב הקצונה הבכירה בצה"ל, לרבות הרמטכ"ל.

לארי (נחל עוז) הדגיש מספר נקודות בהמשך לדיווח של יוסי ורדי:
א. הצורך בהגדלת/הרחבת השיכון הזמין לגידול ולקליטה, כמרכיב מרכזי בחוסנו החברתי
והכלכלי של היישוב.
ב. הצורך בתגבור מרכיבי הביטחון הפיזי של היישובים (כבישי גישה; גידור; תאורת גדר;
מקלוט וכיו"ב).
ג. גם הגל האחרון של ניסיונות הפיגוע ביישובי קו התפר לא גרם לגל של עזיבות - לא
בקרב החברים ולא בקרב התושבים והסטודנטים, ששכרו חדר/דירה בנחל עוז.

גדעון (ניר עוז) סיפר על בעיות הנובעות מקרבת היישוב אל "מרחב התפר". כמו כל שאר
יישובי הגדר גם שטחי העיבוד החקלאי של ניר עוז מגיעים ממש עד "קו הגדר" וקיימים
קשיים רבים בעיבודם. נכון להיום, אין גם גדר התרעה, כפי שהייתה בעבר, דבר שמקל על
חדירות ועל גניבות של רכוש חקלאי. מרכיב הביטחון החשוב ביותר הוא מרכיב "השרידות
הכלכלית".

יונה פריטל (מעלה החמישה), רכזת המח' לחינוך, העלתה את הצורך בהגברת מרכיבי
הביטחון והאבטחה של מוסדות החינוך ביישובי מרחב התפר. עניין זה נוגע, כפי שציין גם
שמוליק אייל (ניר אליהו) , לא רק לילדי היישוב, אלא גם למשפחות מיישובים עירוניים
סמוכים, שילדיהם מגיעים למוסדות החינוך הללו, בעיקר בקיבוצים.

עמיקם סבירסקי (בית השיטה) סקר את המהלכים, שהביאו להסטת מאמץ ותקציבים מגבול הצפון
(בעקבות נסיגת צה"ל מלבנון) אל כלל יישובי "מרחב התפר", בעיקר לאחר פרוץ אינתיפדת
אוקטובר 2000. הפתרונות כיום הם "נקודתיים", משמע – לכל יישוב או קבוצת
יישובים, עפ"י הצרכים הספציפיים שלהם. בשנת 2002, עיקר הדגש בטיפול יהיה באותם
יישובים, שהוגדרו כ"רגישים במיוחד".

המזכירים סיכמו את הדיון והודו במלים חמות ליוסי ורדי, לעמיקם, לבארי הולצמן
ואחרים, כולם חברי התנועה הקיבוצית, העומדים כיום במרכזי הצמתים של קבלת ההחלטות
לגבי כלל יישובי הפריפריה, בעיקר אלו השוכנים, כאמור, במרחב התפר ולאורך קווי
העימות בגבול הצפוני. נוכחותם בצמתים אלה מאפשרת טיפול מהיר ויעיל, ככל שניתן,
במסגרות התקציביות, בבעיות ביטחוניות ואחרות של היישובים הללו. המזכירים רואים
בהקמה חד-צדדית של חיץ ביטחוני פיזי, בינינו לבין הפלסטינים, צורך הכרחי ודחוף
להורדת רמת החיכוך המסוכנת בין שתי האוכלוסיות ולהגברת הביטחון ליישובים ולתושבים
הנמצאים באזורי החיכוך הללו.

4. תקציב התנועה הקיבוצית - 2002
מזכירי התנועה פתחו את הדיון בסעיף זה במספר הערות מקדימות:

א. התקציב המובא לדיון הוא התקציב המשותף של התק"צ. המקור לתקציב זה הם תקציבי שתי
התנועות לשעבר – התק"ם והקבה"א.

ב. ההערות שייאמרו במהלך הדיון במזכירות הרחבה הנוכחית יילקחו בחשבון לקראת הגשת
התקציב ל"קריאה ראשונה" במועצת התנועה. בהמשך יתקיימו דיונים ב"מרכז התק"ם" ובמועצת
הקבה"א, בתקציבי כ"א מהתנועות בנפרד. רק לאחר השלמת כל הליכי הדיונים, כמפורט לעיל,
יובא התקציב המתוקן ל"קריאה שנייה" במזכירות התנועה ובמועצת התנועה.

ג. עיקר התקציב מיועד לכיסוי ימי הפעילות של פעילי התנועה, שהם לכשעצמם מחוללים את
עבודת התנועה. רק מיעוטו של התקציב מיועד לכיסוי "פעילויות".

ד. התקציב הנוכחי מבטא גם את ראשית ביצוע "התגמול המדורג לפעילים", כפי שהוחלט
עליו במועצת התנועה, במחצית השנה הנוכחית (2001). השפעתו של מרכיב זה על התקציב
הייתה בסד"ג של כ-2 מיליון ש"ח.

ה. התקציב המוגש מסמן גם מגמת הקטנה במספר הפעילים. במהלך שנת 2001 צומצם ב-14 מספר
תקני הפעילים בתק"צ.

ו. התקציב המוגש הוא מאוד "מתוח". לא ניתן כיום לתבוע הורדה נוספת של המס התנועתי.
לכן מוצע לשמור על התקציב ולאמץ אותו במסגרת המוגשת לדיון.

ז. כוונת המזכירים לסיים את כל הליכי הדיונים בתקציב התנועתי לא יאוחר ממחצית חודש
ינואר 2002.

סול לביא (אלמוג) סבורה, כי אין לקצץ בסעיפי הדוברות ויחסי הציבור של התנועה.
חשיבותם של אלה רבה מאוד לנוכח המאבקים הציבוריים המנוהלים ע"י התנועה. בנוסף, סול
הציעה להוציא דו"ח, שיתמצת בקצרה את עיקרי הפעילויות של יחידות התנועה למיניהן.

יעקב בכר (מענית) ביקש להוסיף להצעה המונחת על שולחן המזכירות גם את דו"ח ביצוע
התקציב לשנת 2001 וגם את דו"ח גביית המס התנועתי, על אף שאינם שלמים וסופיים לכל
השנה. יעקב גם הביע הסתייגותו והתנגדותו לרישום תקציב ייעודי נפרד "לזרם השיתופי",
אם כי לא התנגד לעצם ההקצאה ובתנאי שתהיה כלולה במסגרת תקציבי האגף לחברה, למשל. גם
הוא הצטרף לקריאתה של סול לביא להפיץ לחברי המזכירות דו"חות פעילות של יחידות
התנועה (אגפים/מחלקות/מדורים).

עידית ניב (קריית ענבים) הביעה מחאתה על קבלת דפי הצעת התקציב רק ביום קיום הדיון
במזכירות ולא קודם לכן. לא ניתן היה לעשות שום עבודת הכנה לקראת הדיון עצמו. אמוץ
פלג (חולדה) הצטרף לעידית בבקשה לשלוח חומר רקע לחברי המזכירות, זמן מה טרם הישיבה
עצמה. שלמה לשם (אורים) ביקש הבהרות נוספות, בעיקר באשר לכספים האמורים להגיע
מ"תאגידי התנועה".

יונה פריטל (מעלה החמישה), רכזת המח' לחינוך, הסבירה לחברי המזכירות את אופן ההפעלה
ו"איגום המשאבים" של המח' לחינוך, כגורם מקצועי הן ברמה הפוליטית-תנועתית והן ברמת
"השטח" והיכולת לקיים קשר מקצועי רצוף עם מערכות החינוך בקיבוצים, תוך התאמה למצבי
"השינוי" המתרחשים בהם או לחילופין, במענה למצוקות ביטחוניות ואחרות. המח' כיום
מונה כ-35 איש, שרובם "אנשי שטח" (מרביתם בחלקיות משרה). חלקה הארי של פעילות
המחלקה נעשה על בסיס חיוב הקיבוצים בתשלום עבור השירות המקצועי-ספציפי הניתן לו.
יונה ביקשה את תמיכת המזכירות למניעת קיצוצים דרסטיים במח' החינוך, בנוסף על אלה,
שהוטלו עליה בשנת התקציב הקודמת.

מיכה שגיא (בית השיטה) קבל על ההתקפות החוזרות ונשנות על "ברית התנועה הקיבוצית".
לדבריו, פעולות "הברית" מביאות לידי ביטוי את "הנשמה היתירה" של התנועה הקיבוצית.
אף שחלקן של פעילויות אלו הן גירעוניות הן מהוות את "הערך המוסף" לחיינו הקיבוציים
– השחקן; הרקדן; הצייר; הפסל; הנגן; הסופר וכיו"ב. מיכה ציין, כי הוא ייראה
זאת כ"רגע של חולשה ועצב" אם יוחלט לפגוע פגיעה נוספת בכל הללו.

המזכירים השיבו לנאמר עד כה: 650 ש"ח מס תנועתי; אחוז הגבייה בשתי התנועות לשעבר
כ-82%; אם הגבייה הייתה מלאה ניתן היה – לדעתם – לקצץ את המס לכ-500
ש"ח לחבר-תקן; עיקר תקצוב הפעילות התנועתית הוא מהמיסוי. בתקציב התק"ם, לדוג', יש
לצרף לכך כ-2 מיליון ש"ח מרווחי תאגידי התנועה ועוד כמיליון ש"ח מתרומות חיצוניות;
חלק מהוצאות המחלקות גדלו עקב המעבר המתוכנן לתגמול מדורג לפעילים; סוכם להוציא
חוברת, שבה יירשמו, בתמציתיות, פעולות היחידות השונות בתנועה; פעילויות עבור גורמים
חיצוניים, שלא יועברו אליהם התקציבים הנדרשים, ע"י הגוף החיצוני, תופסק פעילותם;
תקציב התנועה הניתן ללהקות האמנותיות הוא כמעט שולי (כ-2 מיליון ש"ח) בהשוואה
לכספים המועברים אליהם ע"י משרד התרבות (10 מיליון ש"ח) וההכנסות העצמיות שלהן (כ-6
מיליון ש"ח);

מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה
לתגובות - פורום אקטואלי
אל מפת אתר הקיבוצים - כל המדורים - כל היישומים
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים