פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית, מס' 4 מ-26.2.2012

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית

יום ראשון ג' אדר תשע"ב, 26.2.2012

(ישיבה 4/2012)

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור, אפרים שפירא, מרקי לוי, אבו וילן, אבי אהרונסון, אודי פלד, איתי מרגלית, גורית שמר, יואל מרשק, מאיה שפיר, סמדר סיני, עמרי כנען, עמיקם אסם, רועי יסוד, רינת גלילי

חסרים: שרת החקלאות אורית נוקד, אילנה קיפר, תמר וולפין, אלון שוסטר, ניר מאיר, סמדר כ"ץ, חגי רזניק, ח"כ שי חרמש.

משקיפים קבועים: אביב לשם, מיכי דרורי, משה תרשיש.

מוזמנים: עופר עיני (יו"ר ההסתדרות) , הנרי אלקסלסי (מרצ-הסתדרות), עמוס רבין (התעשיה הקיבוצית), נועה יפת, חניק מרשק (עבודה), חנוך בארי (קדימה), יואב מרגלית (בטחון), שלומית צימרינג (משאבי אנוש), איתי זידנברג, (שוה"צ), אילן גזית (מחנוע"ל).

 

יו"ר הישיבה - זאב (ולוולה) שור מזכיר התנועה הקיבוצית

 

על סדר היום:

א.      אישור פרוטוקול ישיבת המזכירות 3/2012 מיום 12.2.12.

ב.      מפגש לשיחה משותפת עם עופר עיני יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

 

החלטות

 

א.      פרוטוקול הישיבה מיום 12.2.12 אושר ללא הערות.

ב.      עיקרי הדברים שעלו בשיחה עם עופר עיני:

פתח את הדיון מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, ובדבריו הזכיר את העובדות הבאות:

·         התנועה הקיבוצית ציינה באירועים שונים את מלאת 100 שנות קיבוץ.

·         לאחר משבר כלכלי ודמוגרפי רב שנים הגענו למצב בו רק 2 קיבוצים זקוקים עדיין להשלמת הסדר חובותיהם.

·         עוד לפני כ-9 שנים היו 60% מהקיבוצים במצב של חדלות-פרעון.

·         בשנת 2011 שבו לקיבוצים כ-2000 בנים ויותר והתקבלו לחברות מלאה "בקו הכחול".

·         75% מהקיבוצים הם קיבוצי פריפריה.

·         חלקם של הקיבוצים בחקלאות הישראלית מגיע ל-40% ומועסקים בה 3200 עובדים.

·         חלקם של הקיבוצים בתעשייה הישראלית מגיע ל-10% ומועסקים בה כ-40.000 עובדים.

·         רבים מהקיבוצים פתחו ענפי תיירות ואלה מעסיקים כ-3000 עובדים.

·         התנועה הקיבוצית מתמודדת עם קשיים רבים ושונים שמציב לה מנהל מקרקעי ישראל, כשבהליך קליטת חברים חדשים מתמודדים הקיבוצים עם חוסר נכונות של המדינה להעניק לנקלטים החדשים משכנתאות לבניית בתיהם - אותן משכנתאות שכל אזרח ישראל בכל מקום אחר מקבל אותן כמובן מאליו.

·         לתנועה הקיבוצית קשרים רבי שנים עם ההסתדרות. כיום הפעולה המשותפת באה לידי ביטוי מיוחד בפעילות תנועות הנוער.

בסיום דבריו העניק מזכיר התנועה ליו"ר ההסתדרות ספר על 100 שנות קיבוץ וחתם את דבריו באמירה: "כשיש שורשים זה גדל וצומח".

להלן תמצית דבריהם של המשתתפים הבאים בדיון:

אבו וילן: משחר היווסדה הייתה התנועה הקיבוצית על כל זרמיה מחוברת להסתדרות הכללית. מששינתה ההסתדרות פניה והפכה בעיקר לאיגוד מקצועי התרופפו הקשרים. הקיבוץ הינו חברה של אנשים עובדים. הקשר אל ההסתדרות הוא רעיוני בעיקרו. איננו זקוקים להגנת ההסתדרות המתפקדת כאיגוד מקצועי. המחאה החברתית שהתעוררה בקיץ האחרון הייתה בבחינת איתות לצורך להתמודד על דמות החברה בישראל. על התנועות המאורגנות להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן על בסיס רעיוני וגם אינטרסנטי.

עמוס רבין המאבק כיום הוא על עצם קיומה של התעשיה בארץ. מפעלים יוצאים מישראל וזה לרעתנו מכל בחינה שהיא. הדרישה להגדלת היבוא מחו"ל היא נגד טובתה של ישראל. יש צורך בשיתוף פעולה עם ההסתדרות כדי למנוע פגיעה בתעשיה.

יואל מרשק יש צורך לעודד חברי קיבוצים להצטרף להסתדרות. השינוי בקיבוץ יצר מצב בו חברים מסוימים נזקקים להגנה על זכויותיהם וההסתדרות איננה בתמונה.

סמדר סיני איזו סיבה יש לחבר קיבוץ להיות חבר הסתדרות. אנו עדים לכך שנשק השביתה מופעל בניגוד לטובת הציבור.

עמיקם אסם מהו החזון החברתי של ההסתדרות כיום? מה חלקה של ההסתדרות בעידוד הקואופרציה בישראל? ואיך זה קורה, שלאחר הגעה להסכם כלשהו בנושא עובדי קבלן מתפרסם ברבים, כי עשרות מורים חדשים נשכרו לעבודה כעובדי קבלן ולא כעובדי משרד החינוך - אחרי הכל מורים אינם עובדי ניקיון שגם על זכויותיהם צריך להגן, כמובן.

הנרי אלקסלסי טוב שיחסי התנועה וההסתדרות עומדים על סדר היום. יש לבחון אם לא הגיע הזמן להגדיר את יחסי העבודה בקיבוצים המתחדשים כיחסי "עובד מעסיק". זה בהחלט נושא ראוי לדיון משותף בין ההסתדרות לתק"צ. מציע התארגנות ל"שולחן משותף" להמשך הדיאלוג.

זאב (ולוולה) שור מסכם את החלק הראשון של הדיון בציון העובדה, שעופר עיני מבטא אחריות ציבורית ראויה להערכה באופן בו הוא מטפל בסכסוכי עבודה למיניהם. ובאשר ליחסי העבודה בקיבוץ - יש לזכור כי הקיבוץ הוא אגודה שיתופית בה העובדים הם גם הבעלים ואין מקום למיסוד יחסי "עובד מעסיק" בתוך הקיבוץ.

עיקרי דבריו של עופר עיני

·         נכנסתי להסתדרות ומצאתי גרעון כספי אדיר כשמספר חברי ההסתדרות היה בירידה. בכל ארגוני העובדים בעולם יש ירידה וזו לא פסחה על ההסתדרות בישראל.

·         בעיקרון ההסתדרות היא שילוב בין תנועה חברתית לאיגוד מקצועי.

·         כיום ההסתדרות "במקום אחר" - לאחר ההסדר עם קופת חולים, תזרים המזומנים הוא חיובי, אין כמעט חובות ויש 800 אלף משלמי מסים.

·         בעולם יש הערכה רבה להישגי ההסתדרות אך בארץ - חשוב לדעת - כי הממשלה והמעסיקים חברו יחד כדי להכות בציבור העובדים.

·         אנו חותרים לכך שיחסי העבודה יתנהלו בהידברות, מקדמים חתימה על הסכמים קיבוציים ועומדים על כך שצעדי חקיקה יהיו רק בהסכמה.

·         באשר לפנסיה - חובה להבטיח כי האזרח בישראל יזכה להזדקן בכבוד - וההסתדרות פועלת למען זאת בכל כוחה.

·         ככלל חשוב לזכור - ככל שההסתדרות מתחזקת משתפר מצב העובדים.

·         כאשר השמאל אינו בשלטון ובהסתדרות יש חברים מכל המפלגות החכמה היא לקדם מהלכים לטובת אלה הזקוקים לכך - ואת זה עושה ההסתדרות.

·         וזאת לדעת: קצב התאגדות העובדים גובר. מדו"ח העוני אנו למדים כי 50% מן העניין באים מציבור העובדים. אין עובדים עניים הנמצאים במסגרת הסכם קיבוצי.

·         ובאשר לשיתוף הפעולה בין ההסתדרות לקיבוצים - אני מזכיר בצער, כי דווקא התעשיה הקיבוצית החריגה עצמה מההסכמים הקיבוציים.

 

סיכום הדיון על ידי מזכיר התנועה

אפשר להחזיר עטרה לישנה. בין התנועה הקיבוצית להסתדרות יש קרבה רעיונית . יוקם על כן פורום מצומצם לבניית תכנית לעבודה משותפת ויהיה בכך כדי לבנות סוג של גשר וקשר מחודש בין התנועה להסתדרות.

 

זאב (ולוולה) שור

מזכיר התנועה הקיבוצית

 

העתק: עמיקם אסם (מח' תכנון ומידע)

 

פרוטוקול ישיבת מזכירות מס' 3 מ-26.2.2012
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים