פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית, מס' 3 מ-12.2.2012

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית

יום ראשון י"ט שבט תשע"ב, 12.2.2012

(ישיבה 3/2012)

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור, אפרים שפירא, מרקי לוי, אבו וילן, אבי אהרונסון, אודי פלד, יואל מרשק, מאיה שפיר, ניר מאיר, סמדר כ"ץ, סמדר סיני, עמרי כנען, עמיקם אסם, רינת גלילי.

חסרים: שרת החקלאות אורית נוקד, אילנה קיפר, איתי מרגלית, אלון שוסטר, גורית שמר,חגי רזניק, סמדר כ"ץ, רועי יסוד, ח"כ שי חרמש, תמר וולפין.

משקיפים קבועים: אביב לשם, מיכי דרורי, משה תרשיש.

מוזמנים: ריקי רז, תלמה להב (מח' התרבות), שלומי אילן (קואופרציה)

 

יו"ר הישיבה - זאב (ולוולה) שור מזכיר התנועה הקיבוצית.

 

על סדר היום:

א.      אישור פרוטוקול ישיבת המזכירות 2/2012 מיום 29.1.12.

ב.      דיון ראשון בדרכי היישום האפשריות של סיכומי הועידה בנושא התרבות (בהשתתפות ריקי רז, תלמה להב - מח' התרבות של התנועה הקיבוצית).
תזכורת ההחלטה שהתקבלה בועידה:
התרבות הקיבוצית
יוצרת ובונה את הלכידות החברתית של הקהילה על ידי יצירת תרבות היחד המשלבת בתוכה מסורת מקומית - קיבוצית - ומסורת יהודית ישראלית והומניסטית, המתבסס על טיפוח כוחות היצירה המקומיים ומביאה אותם לידי ביטוי בקיבוץ וגם מחוצה לו.
הקיבוץ ישמור ויטפח
מקומות כינוס (בפנים ובחוץ) לצורך קיומם הסדיר והראוי של החגים המשותפים, אירועי תרבות וטקסים שונים וכן מפגשים חברתיים ותרבותיים של כלל חברי הקיבוץ  ואורחיהם.
התנועה תפעל
למניעת הפרטת התרבות בקיבוצים ותעודד המשך קיומה של תרבות משותפת.
הועידה מטילה על המזכירות
להכין דיון בנושא - "קהילה בונה תרבות - תרבות מגדירה קהילה"

ג.       דיון ראשוני על כיווני הפעולה המתבקשים בעקבות סיכומי הועידה בנושא החינוך.
(פותח אבי אהרונסון - מח' החינוך של התנועה הקיבוצית)
תזכורת ההחלטה שהתקבלה בועידה :
החינוך הקיבוצי מבוסס
על ערכי הליבה הבאים: שוויון ערך האדם, שותפות, ערבות הדדית, נתינה לקהילה, התנהלות דמוקרטית, אחריות הקהילה על כל בניה ובנותיה, זהות ציונית יהודית חופשית - תוך מתן הזמנות שווה לכל ילד.
מרכיב מרכזי במערכת החינוך הקיבוצית
הינו השותפות באחריות בין הקהילה למשפחה.
יש להדק את הקשר ההדדי
בין הקהילה הקיבוצית לבין בית הספר. קשר זה יהיה חלק מהשיח הקיבוצי על אופי החינוך.
החינוך הקיבוצי ימשיך להתמודד
על זהותו הייחודית מול מוסדות המדינה. יכולתנו לעמוד על זהות זו עוברת דרך יכולת הקיבוצים כתנועה להיאבק על החינוך ברוח ערכי הקיבוץ.
מחלקת החינוך התנועתית תייצג
את זהות החינוך הקיבוצי בדיאלוג עם הקיבוצים ועם מוסדות המדינה.

ד.      הוכרזה בעולם כשנת הקואופרציה. שלומי אילן ידווח על התכניות ועל מה קורה בתחום זה.

 

החלטות:

 

א.      פרוטוקול הישיבה מיום 29.1.12 - אושר ללא הערות.

ב.      מזכיר התנועה מסר דו"ח קצר על הישיבה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר קיימה דיון בנושא הפנסיה בקיבוץ.

ג.       יישום החלטות הועידה בנושא התרבות בקיבוץ.
חברי המזכירות קבלו דף עמדה
, שהוכן לקראת הישיבה, ע"י מטה התרבות הקיבוצית ונשא את הכותרת "תרבות בונה קהילה - תפיסת מטה התנועה הקיבוצית".
הדיון עסק בתחום התרבות הקיבוצית -
החל בבחינת התכנים הייחודיים וכלה בציון חשיבותו של תפקיד רכז/ת התרבות, שמן הראוי, כי תפקיד זה יוגדר במסגרת היקף משרה מוסכם שיאפשר ארגון וביצוע פעילות תרבותית ברמה ובהיקף ראויים.
נקודות שעלו בדיון:

·         בטרם קובעים מגמות וכיוונים מן הראוי להתחיל במיפוי המציאות כפי שהיא קיימת היום בקיבוצים בתחום חיי התרבות.

·         חשוב לזכור, כי התנועה הקיבוצית תרמה רבות להתהוות התרבות בחברה הישראלית בכך שיצרה זרם תרבותי עברי אותנטי, שהווה אלטרנטיבה להווי הדתי וגם היהודי-גלותי שהובא לארץ על ידי העליות השונות.

·         הפעילות התרבותית יצרה במשך השנים מסורת-מקומית, קיבוצית - דבר שהיתה ויש לו עד היום חשיבות בעיצוב דמות הקהילה.

·         אין חיי תרבות פעילים וברמה ראויה ללא הקצאת משאבים. ארגון חגים, טקסים, אירועים פנימיים וכלליים מחייבים גם יכולות ארגוניות, גם יצירתיות אך לא פחות מכך אמצעי מימון ברמה שתאפשר שמירה על רמה נאותה.

·         התנועה הקיבוצית, שתרמה לעיצוב פני התרבות במדינה מתמודדת עכשיו עם דמותה של הפעילות התרבותית בחצר הקיבוץ וזאת, היום, בעיקר נוכח ההצטרפות של נקלטים חדשים שלא כולם גדלו על המסורת הקיבוצית והווי הקיבוץ אינו מהווה לגביהם זכרונות ילדות שאליהם הם רוצים לחזור - וזאת גם אם האמירה הרווחת היא, כי הרצון להיקלט בקיבוץ נובע בעיקר מההערכה לחיי התרבות ולמערכת החינוך המתקיימת בתוכו.

ומה שנכון אולי לגבי הנקלטים החדשים לחברות בקיבוץ, נכון יותר כשמדובר בתושבים שבנו ביתם בהרחבה ומציגים לא פעם דרישות בתחום התוכן והסגנון שאינה עולים בקנה אחד עם האופי התרבותי של הקיבוץ.

·         התרבות מחזקת את הקשרים בין החברים ומפתחת את תחושת הקהילתיות, ולזו חשיבות רבה לצורך חיזוקה של האגודה השיתופית ולחיזוק הרצון של החברים לשמור על נכסיהם המשותפים.

·         לתנועה הקיבוצית גופים ומוסדות המטפחים תרבות קיבוצית וכללית - החל במדרשת אורנים, עבור אל יד טבנקין, גבעת חביבה, מכון שטים וכלה בגופי התרבות הכלליים, הזוכים להערכה רבה בציבור הכללי – התזמורת הקאמרית ולהקת המחול הקיבוצית.

גם טיפוח דור המשך בעיקר בתחום המוסיקה יש חשיבות רבה בהבטחת העתיד של הפעילות התרבותית ברחבי התנועה.

·         ברמת התוכן חשוב לזכור כי התנועה הקיבוצית חתרה לבטא בתכני פעילותה התרבותית

זיקה ליהדות חפשית ואף חילונית. נושא זה הינו חשוב כיום ביותר, שכן אנו עדים לעולם חילוני די "מבולבל" המתמודד עם מגמה של דתיות יתר עד כדי התחרדות בציבורים שונים – וקולנו כמעט ולא נשמע.

·         תהליכי ההפרטה פגעו בין השאר בפעילות התרבותית ויש צורך לשוב ולקבוע כי הפעילות התרבותית הינה חלק מ"סל השירותים הקהילתי" ויש לממנה בהתאם.

·         יש להביא בחשבון את העובדה, כי פערים גדולים מדי ברמת החיים, כפי שניתן להבחין בהם בקיבוצים שונים, פוגעים ברצון המשותף לקיים תרבות-יחד קהילתית.

·         יש ליצור קשר בין התרבות לבין תפיסת הערבות ההדדית. מתן אפשרויות והזדמנויות שוות לכלל החברים ליטול חלק בפעילות התרבותית היא אחת מדרכי הקיום של עקרון הערבות ההדדית.

·         בארץ כולה ידוע, כי מי שרוצה לבוא וליטול חלק ולו גם כצופה בלבד בחגים המבטאים את המסורת וההווי בישראל - ימצא זאת בקיבוץ. אנו רוצים, כי זה יימשך וכך גם בוחנת אותנו התקשורת.

·         חיזוק נושא התרבות לא יוכל להתבסס רק על הצהרת כוונות ופרסום "קול קורא" יש להשקיע בפעילי תרבות, שיהיו, שילמדו ושיעשו.

 

סיכום הדיון על ידי מזכיר התנועה:

(1)   זהו דיון ראשון לקראת מועצה שתעסוק בנושא התרבות הקיבוצית.

(2)   בהחלטה לפיה ברצוננו לבחון מחדש את עיצוב דמות הקהילה הקיבוצית בעת הזאת, נושא התרבות נכלל כנושא עיקרי.

(3)   אין ספק, כי המשבר שעברה התנועה הקיבוצית פגע חזק בפעילות התרבותית.

(4)   עכשיו תפקידנו לעורר את הנושא מחדש ולבוא עם אמירות ברורות.

(5)   הקיבוץ גם היום מצליח לחבר בין חגי ישראל לעונות השנה ולכונן אירועי חג בעלי אופי ישראלי מקורי בלי לוותר על ההיבט החקלאי, שאפיין אותנו במשך שנים ועדיין מושך ומסקרן אנשים רבים בקיבוץ וגם מחוצה לו.

(6)   אנו נקיים דיון שני בנושא שיכוון ישירות לקראת מועצה תוך ניצול המומנטום שיצרה הועידה והביא לעיסוק בנושא, שזמן רב לא היה על סדר יומה של התנועה בצורה מובנית ומעמיקה.

 

ד.      יישום החלטות הועידה בנושא החינוך הקיבוצי.
לאחר שאזכר אבי אהרונסון (רכז מח' החינוך) את הנושאים והדילמות שהוצגו בוועידה בהתייחס למפורט להלן:

·         קשר בין הקהילה למשפחה.

·         "הקול ההורי" בתהליך היווצרות מערכת החינוך ועיצוב אופייה.

·         הקשר בין בית הספר והקהילה גם בהתייחס לעובדה, שבתי ספר רבים הפכו להיות בבעלות המועצות האזוריות מה שמכתיב במידה רבה את הרכב אוכלוסיית התלמידים, שאינה עוד רק קיבוצית.

·         הערכות מערכת החינוך בגילאי 3 עד 6 מול המדינה על רקע ההצעה לחינוך חינם מגיל 3 אך במסגרת, שאינה תואמת את האופן בו מתארגן החינוך הקיבוצי בגיל זה מבחינת היחס בין מספר הילדים למספר עובדי החינוך.

 

לסיכום: הציע אבי לקיים ישיבה נוספת בה תציג מחלקת החינוך את תכניותיה.
ההצעה התקבלה.

 

ה.      דיון בעקבות ההכרזה של האו"מ כי שנת 2012 תצוין ותיוחד ברחבי העולם כ"שנת הקואופרציה"

·         שלומי אילן הזכיר את המוטו שבא לבטא את הגישה הקואופרטיבית באמרו "עסקים קואופרטיביים עושים עולם טוב יותר".

·         הובא לידיעת המזכירות, כי אחרי פרק זמן ממושך מאוד יש סיכוי כי נגיע השנה לכך, שחוק האיגוד השיתופי יוגש סוף סוף לאישור.

·         בעקבות פגישה אצל שר התמ"ת כינס רשם האגודות פעילים ומתענינים במגמה לערוך בישראל כנס גדול בנושא הקואופרציה.

·         מסתבר כי בעקבות המחאה החברתית גופים שונים מגלים ענין בהיערכות קואופרטיבית בנושאים שונים - ופגישה של כמה גופים כאלה התקיימה בבית התנועה.

·         פורום שמקדם פעילות קואופרטיבית בריכוזי של רייפי (אורים) ממכון הנגב בוחן רעיונות שונים.

·         הרעיון לגשר בין הרחבות לקיבוצים באמצעות פעילות עסקית קואופרטיבית - לא עלה יפה עד כה.

·         מתבשל רעיון שנולד בקמ"ע ומטרתו לפתח יחד עם משקי דרום פעילות קואופרטיבית של יזמויות אישיות בקיבוצים.

 

בהמשך הדיון הזכיר ניר מאיר, כי הרעיון הקואופרטיבי שבזכותו קמו בישוב ובמדינת ישראל מפעלים חשובים ביותר, אינו נחשב עוד בעיני שלטונות המדינה כמשהו שיש לעודדו ולקדמו ויותר מכך: פעילות קואופרטיבים נתפסת היום כסותרת את חוק ההגבלים העסקיים.
השינוי בקיבוצים גרם גם הוא לנסיגה מסוימת מרעיון הקואופרציה ונראה כי הנושא כולו חייב לעבור בחינה מחודשת ויש צורך להגדיר מחדש את עקרונות הקואופרציה כך שיתאימו למצב העכשווי במדינת ישראל.

הדיון הסתיים בהודעה, כי בפורום שמכנס הרשם לקראת הכנס בנושא הקואופרציה ישתתפו מטעם התנועה שלומי אילן ועמיקם אסם.

 

זאב (ולוולה) שור

מזכיר התנועה הקיבוצית

 

העתק: עמיקם אסם (מח' תכנון ומידע)

 

 

פרוטוקול ישיבת מזכירות מס' 2 מ-29.1.2012
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים