פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית, מס' 2 מ-29.1.2012

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית

יום ראשון ה' שבט תשע"ב, 29.1.2012

(ישיבה 2/2012)

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור, אפרים שפירא, מרקי לוי, אבו וילן, אודי פלד, איתי מרגלית, אלון שוסטר, גורית שמר, יואל מרשק, מאיה שפיר, סמדר סיני, עמרי כנען, עמיקם אסם, רועי יסוד, רינת גלילי, תמר וולפין.

חסרים: שרת החקלאות אורית נוקד, אבי אהרונסון, אילנה קיפר, חגי רזניק, ניר מאיר, סמדר כ"ץ, ח"כ שי חרמש.

משקיפים קבועים: אביב לשם, מיכי דרורי, משה תרשיש.

מוזמנים: חברי צוות הוועידה - ריקי רז (תרבות), איציק שפרן (צמ"ד) יוסי חלבי (גישור ובוררות)

 

יו"ר הישיבה: זאב (ולוולה) שור - מזכיר התנועה הקיבוצית

 

על סדר היום:

1.      אישור פרוטוקול ישיבת המזכירות (1/2012) מיום 1.1.2012.

2.      הצעה לפתרון קרקעי מוסכם במשקים השיתופיים - מצגת.

3.      בחירת צוות קישור בין התנועה לפורום הארגונים החברתיים.
מוצעים:
יואל מרשק (משימות) עמרי כנען (רכזים) עמיקם אסם (תכנון ומידע).

4.      בחירת צוות לבירור ובעקבותיו גם להצגת עמדה בנושא מידת מעורבותה של התנועה - אם בכלל, בהסדרים כספיים עם חברי קיבוץ העובדים במוסדות שיש להם זיקה לתנועה.
מוצעים
: ניר מאיר, גיורא מסד, רבקה וילנד.

5.      שיחה משותפת לסיכום ועידת התנועה (חלק א' - ארגון והתנהלות).

 

החלטות:

 

א.      פרוטוקול המזכירות מיום 1.1.12 - אושר.

ב.      המצגת בנושא "פתרון קרקעי מוסכם במשקים השיתופיים" הוצגה על ידי מיכי דרורי, לוותה בדברי הסבר, עלו ונענו שאלות הבהרה ונמסר כי הצעה זו העומדת לפני דיון משקפת עמדה מוסכמת של כל תנועות ההתיישבות שהנושא נוגע בהן ובזכויות יישוביהן.

ג.       יואל מרשק, עמרי כנען ועמיקם אסם נבחרו בהסכמה כללית לשמש כאנשי הקשר בין התנועה הקיבוצית לבין פורום הארגונים החברתיים.

ד.      ניר מאיר, רבקה וילנד וגיורא מסד נבחרו בהסכמה כללית לשמש כצוות, אשר יבחן את הצורך בהתייחסות תנועתית לכל הקשור בכספים (מעבר לשכר העבודה הקבוע) המועברים לחברים העובדים במוסדות שיש להם זיקה כלשהי לתנועה הקיבוצית.

ה.      התקיימה שיחה בה נסקרה מהיבטים שונים ועידת התנועה שנערכה באפעל ב-12.1.12.

  • עיקרי הדברים שעלו בשיחה (בלי ציון שמות הדוברים):
  • הייתה ועידה מוצלחת מבחינת ההכנות, ההתארגנות, ההתנהלות והאווירה הכללית.
  • מגיעות מלות הערכה לצוות.
  • הוועידה אורגנה בכוחות מקומיים מה שהשפיע גם על היכולת לעמוד בתקציב.
  • הוקצבו לוועידה 70 אלף שקל שלא מתקציבה השוטף של התנועה, אלא מיתרת הכסף שנשארה מאירועי המאה. בפועל הגיעה ההוצאה ל-78 אלף ₪ (עדיין ללא "מעורבות" של תקציב התנועה).
  • נראה, כי דברי שלמה מעוז על הקיבוצים והמושבים "שודדי הקרקעות" כביכול הגבירו את הענין הציבורי בוועידה.
  • בלטה העובדה, שמרבית הצירים היו מקרב השכבה המבוגרת. חסרו צעירים.
  • רוב הצירים - 2/3 - היו גברים, רק 1/3 היו חברות.
  • השתתפו בוועידה 300 צירים מ-150 קיבוצים. 100 קיבוצים לא שלחו צירים לוועידה (מתוכם 50 קיבוצים שנציגיהם נעדרים בקביעות מכל המועצות). יש ליצור קשר עם הקיבוצים, שאינם משתתפים באירועי התנועה (נמסר: כבר סוכם לכתוב לכל הקיבוצים - וזה יקרה בקרוב).
  • בלט חסרונם של מרבית ראשי המועצות האזוריות וראשי הארגונים - להבא יש להזמינם במיוחד ולא להסתפק בהזמנה הנשלחת לכל הצירים.
  • היו מעט מאוד נציגים של תנועות הנוער. בועידת כינרת, שהייתה חגיגית ומיוחדת הייתה השתתפות רבה של תנועות הנוער על תלבושותיהן ודגליהן.
  • קיים קו תפר עדין בין "קיבוץ" לבין "משהו אחר", הבירורים שהתנהלו בקבוצות הדיון עסקו בכך.
  • התחושה הייתה כי הקיבוץ מתקדם לעבר "לא קיבוץ" אך בעובדה, ההיסטוריה אינה בהכרח חד כיוונית ויכולה להיות מגמה של חזרה לעקרונות היסוד גם אם בצורה אחרת.
  • ראוי לבדוק אפשרות לכנס ועידה של אנשים צעירים ובהם נקלטים, כדי לשמוע מהם איך הם רואים את הקיבוץ מתפתח מכאן והלאה.
  • תהליך קבלת ההחלטות היה מוצלח - החל בסיכומים שהגיעו לוועדה המתמדת וכלה בהצגת הסיכומים באמצעות המצגת באולם המליאה עם מתן אפשרות לחברים להעיר ולשפר פה ושם ניסוח כזה או אחר.
  • בקבוצות הדיון השתתפו חברים רבים (כ-50 ויותר ברוב הקבוצות). ייתכן, כי הקצאה של שעה וחצי בלבד לדיון בכל נושא לא הספיקה לצורך בירור מעמיק של השאלות שעמדו על הפרק.
  • תרומה חשובה להצלחת הוועידה הייתה ההתארגנות של "אפעל" - החל בהכנת האולם, מתן הכיתות, לווי צמוד ומתן תשובה מהירה לכל צורך שהתעורר וכמובן ארגון מופתי וגם טעים של הארוחות.
  • כל המנחים העבירו מסר כללי ללא כניסה לפרטים ולפיו היה רצון של החברים לדון בדברים והיה יתרון בכך שהמתדיינים לא היו בהכרח כאלה, שנושאי הדיון מהווים חלק מעיסוקם השוטף או מתחומי התעניינותם המיוחדת. אכן, היה זה שיח חברים.
  • היו ששאלו "מה פתאום ועידה נוספת אחרי זו שכבר התקיימה בכינרת" והתשובה פשוטה: בין ההחלטות שהתקבלו בועידת כינרת הייתה גם החלטה על קיום מושב ב' לצורך דיון, כאשר מושב א' היה בעיקרו טקסי וחגיגי.
  • מן הדברים שעלו בוועידה ונשמעו מפי חברים רבים שהשתתפו בשיחות נראה, כי יהיה צורך לכנס ועידה נוספת בקרוב שהנושא המרכזי שלה יהיה - הסיכומים המאיימים על המשך קיומו של הקיבוץ כקיבוץ.
  • נוכח העובדה, שבקיבוצים רבים הניהול הוא חיצוני ויש גם מנהלים שאינם חברי קיבוץ כך שענייני התנועה הקיבוצית אינם נמצאים על סדר יומם, הופעה של 300 צירים היא דבר שראוי לציון חיובי.
  • מילות הסיכום של מזכיר התנועה: ראשית - תודה לצוות המארגן. בטרם עוסקים בשאלת התוצאות של הוועידה ובהחלטות שהיא קבלה יש לציין את העובדה, כי על הארגון וההתנהלות הגיעו תגובות טובות של חברים מקרב אלה שהשתתפו בוועידה. קיום הוועידה היה בהתאם להחלטה שהתקבלה במושב הראשון והצורך בוועידה שתהיה עניינית ותעסוק בנושאים מוגדרים עלה כבר בישיבות המזכירות לפני הוועידה החגיגית.
  • הדבר החשוב עתה הוא איך מעבירים לקיבוצים את הכיוונים וההחלטות שנתקבלו.

 

ו.        המזכירות רשמה לפניה את הדיווח שנמסר על ידי יוסי חלבי על פעילות המוסד לבוררות ולגישור.

הנקודות המרכזיות בדיווח היו כדלקמן:

חברים במוסד לבוררות כ-100 בוררים ומגשרים חברי קיבוץ ומתוכם 18 עורכי דין.

קיימת מגמת עליה במספר הגישורים אל מול הבוררויות.

לאור השינוי בחוק הבוררות התקיימו דיונים בהנהלת המוסד על האופן בו תשולב הזכות לערעור במהלך הבוררות (כידוע - עד שינוי החוק בוררות הייתה בגדר פסיקה סופית ללא זכות ערעור).

למוסד לגישור ולבוררות יש הכנסות הנגזרות מהתשלום שנגבה מהצדדים המקבלים את השירות.

הנושאים המגיעים לבוררות נגזרים במידה רבה מהשינויים בקיבוץ - שיוכים, קרנות, זכויות שנצברו וכד'. במקביל מעורב המוסד לבוררות ולגישור בנושאים משפחתיים שונים.
תופעה מדאיגה
- עורכי דין שונים ממליצים לקיבוצים להשמיט מהתקנון את חובת הבוררות.

 

זאב (ולוולה) שור

מזכיר התנועה הקיבוצית

 

העתק: עמיקם אסם (מח' תכנון ומידע)

 

 

פרוטוקול ישיבת מזכירות מס' 1 מ-1.1.2012
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים