ראיון: מרקי לוי, מנכ"ל התנועה, על ההכנות לוועידה, תוכנית העבודה ותקציב התנועה
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, dover@tkz.co.il
 

ראיון: מרקי לוי, מנכ"ל התנועה, על ההכנות לוועידה, תוכנית העבודה ותקציב התנועה 

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 16.11.2011

 

מרקי לוי

'ההטלות' מאחורינו, על הפרק אישור תכנית העבודה ותקציב מאוזן. מרקי לוי, מנכ"ל התנועה, על ההכנות לוועידת התנועה

 

בחודש הבא תציג התנועה את תכנית עבודת מחלקותיה ואגפיה ל-2012. לראשונה יוצג לאישור צירי מועצת התנועה תקציב מאוזן שלא נשען על מימוש מקורות. חודש לאחר מכן תתקיים ועידת התנועה הקיבוצית. על הפרק הנושאים "עיצוב דמות הקהילה" ו"מעורבות הקיבוץ בחברה". לקראת שני האירועים קיימתי ראיון עם מנכ"ל התנועה, מרקי לוי, השותף בהגשת התקציב ובקביעת התכנים לוועידה.

 

"אנו מביאים תקציב מאוזן הודות לפתרון משבר 'קיבוצי ההטלות', שיצר לנו גירעון קבוע מאז 2007" מבהיר מרקי, בתשובה לשאלתי על הסיבה לאיזון התקציבי. "למשבר ההטלות, שנסחב עוד מימי הקיבוץ הארצי" הוסיף לוי, "היבטים נוספים מעבר לזה הכלכלי. הימשכותו היוותה איום על קיומה של התנועה כארגון, כפי שהיא פועלת היום, ובמידה מסוימת על שלמותה. לכן היה חשוב כל כך לסיימו".

 

מה הלקח שלך מהפרשה?

הלקח שאני לוקח מהפרשה הוא ש"מריחת" זמן לא סייעה בפתרון אלא הרחיקה אותו, ופגעה באמון בין הצדדים. עוד הוכח שעדיף לפעול על פי עקרון האחריות מאשר על פי עקרון האמונה בצדק מוחלט. ובמילים עממיות, עדיף "להיות חכם ופחות צודק", בעיקר כשמושג הצדק לרוב הנו יחסי ותלוי במשתנים רבים ובמחיר שאתה מוכן לשלם בעדו. בסך הכול אני חושב שבמטה התנועה, ובצד של קיבוצי התק"ם לשעבר, נהגנו באחריות. במקביל גם הליכה לפשרה מצד תאגידי הקיבוץ הארצי ונסיגה מעמדת "אף שעל", סייעו רבות לגייס אמון וקבלת החלטה אחראית.

 

בחזרה לתקציב מאוזן

 

מרקי לוי (63) נולד בקהיר שבמצרים. בהיותו ילד היגר עם הוריו לברזיל, שם הצטרף לקן השומר הצעיר, ממנו עלה עלייה לקיבוץ היעד זיקים. בעבר היה שליח התנועה העולמית והסוכנות היהודית בארגנטינה וצרפת, מזכיר ורכז משק בקיבוצו, ומנהל מפעל התעשייה. לתנועה הגיע לפני כשלוש שנים.

 

ובחזרה לתקציב, המאוזן. לא דבר של מה בכך, והוא תולדה של קיצוץ רחב בהיקף של שישה מיליון ש"ח, לפני שנתיים, במחלקות ובהוצאות התנועה. המהלך השני, שלצערו לקח יותר זמן מהתכנון, הוא הוצאתם לעצמאות ללא סגירה של גופי "ברית התנועה הקיבוצית". "בכך אנו משיגים קיטון הוצאות משמעותי, מכיוון שפעילויות התזמורת הקאמרית ולהקת המחול הקיבוצית יצרו בשנים האחרונות גירעון קבוע" מסביר לוי.

 

מה נותר מהברית?

בדילמה האם לסגור פעילויות או לאפשר להן חיים, בחרנו באפשרות השנייה במבנה בעלות אחר. התזמורת פועלת כגוף מתוקצב, בשיתוף עם עירית נתניה ועצמאית מבחינת פעילותה. התיאטרון פועל כגוף עצמאי ללא תקציב תנועתי. להקת המחול היא עמותה עצמאית, בה יתמכו משנת 2012 כמה גורמים מוניציפאליים בצפון, רעיה שטראוס כפטרון הלהקה, והתנועה. בברית, שתנוהל דרך מטה התנועה, נותרים הגלריה לאמנות ואתר יער הקיבוצים לזכר הנופלים במערכת ישראל.

 

גבול להפרטה

 

בוא נדבר על הוועידה. מה על סדר היום?

בוועידה שתתכנס בינואר יוצבו לדיון שני נושאים - עיצוב דמות הקיבוץ, ומעורבות הקיבוץ בחברה הישראלית. בנושא הראשון, יש לנו יומרה לסמן דווקא היום "גבולות משחק" מהו קיבוץ, מה מחויבותו לחברים, מה מחויבות החברים לקיבוץ ולערבות ההדדית ביניהם, בחינוך, בכלכלה, בתרבות ובאיכות הסביבה. המציאות היא שלמעלה מ-200 קיבוצים מתנהלים כ"קיבוץ מתחדש", עם הפרטות וחלוקת שכר דיפרנציאלי, אך כולם מתמודדים עם רצון והכרח לקיים מרחבי שותפות וערבות הדדית פנימית.

 

מה עמדתך בתהליכים?

האתגר המרכזי לדעתי הוא בניית חברת רווחה מתקדמת גם במציאות הקיבוצית של היום. היא כוללת שילוב של מרכיב סוציאליסטי בחשיבה הניהולית של ממלאי התפקידים, למשל בנושאים של מדיניות המיסוי בקיבוץ, התייחסות לנכסים היצרניים - שמירת בעלות ושליטה או מימוש והנאה מן 'הפירות' כאן ועכשיו, העדפת השתייכות על פני שיוך, קביעת גבולות להפרטה בכל מחיר ועוד. אני רואה את דיוני הועידה, כניסיון לפתיחת דו-שיח ובניית הסכמה רעיונית שתמלא בתוכן את החיים המשותפים של החברים במציאות של היום.

 

יציאה מחוץ לגדר

 

בנושא השני - מעורבות הקיבוץ בחברה הישראלית, מציע מרקי הבחנה בין שניים - "מעורבות" חברים ו"מעורבות" התנועה. "במקרה הראשון", הוא מסביר, "אנו עדים לתופעה רחבה של חברי קיבוצים המעורבים בפעילות התנדבותית מבורכת מעבר לשעות העבודה ומחוץ לגדר קיבוצם. בוועידה נתמקד במקרה השני - מעורבות התנועה כגורם פעיל במרחב הפוליטי-ציבורי הישראלי. בדיונים נברר מהו המשותף, גם משום שאנחנו מודעים לכך שברמה החברתית-כלכלית ובתחום המדיני אין אחדות דעות ברחבי התנועה. ישנן השקפות שונות, ההשתייכות הפוליטית נחלקת בין כמה מפלגות. על עתיד שטחי יהודה ושומרון למשל איננו יכולים לגבש עמדה ברורה לאור הימצאותם של קיבוצים בבקעה, בצפון ים המלח ובגולן. גם בשאלות הכלכליות-חברתיות שהציף גל המחאה בקיץ אני רואה הבדלי עמדות, למשל בשאלה על פיקוח מחירים, ריכוזיות, מדיניות פיסקאלית והיקף ההוצאה הציבורית.

 

אז איך משלבים?

"מתפשרים. כנראה שעל הציר שבין המודל "ליידי די ומאדרה תרזה" (פעילויות צדקה ותמיכה באוכלוסיות חלשות) מחד, למודל "רוזה לוקסמבורג" (שינוי סדרי העדיפויות החברתיים-כלכליים) מאידך, ניאלץ להסתפק במודל הראשון שהוא כשלעצמו מכובד ומעודד יוזמות חברתיות התומכות באוכלוסיות חלשות, ולצדן נמשיך במאבקי הגנה על האינטרסים של המגזר הכפרי, והפריפריה.

 

סרטוני קיבוצים
סיפורי קיבוצים
עיתונות קיבוצית
חדש באתר הקיבוצים
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים