התנועה הגישה התייחסותה לוועדה הציבורית לניהול קרקע חקלאית (ועדת רוטקופף)
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, dover@tkz.co.il
 

התנועה הגישה התייחסותה לוועדה הציבורית לניהול קרקע חקלאית

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 6.4.2011

 

עמדת התנועה גורסת בין היתר הקטנת החיכוך עם המינהל, השוואת זכויות עם החוכר העירוני, עיגון זכות החכירה לדורות והמשך קיום 'משטר' הנחלות

 
בתום עבודה מאומצת הגישה ועדת הקרקעות התנועתית בראשית השבוע את התייחסותה המפורטת ל"קול הקורא" שפרסמה הוועדה הציבורית לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת במקרקעי ישראל.

 
הוועדה הוקמה על ידי ממשלת ישראל בהמשך לישיבתה בדגניה, במלאת 100 שנים לקיבוץ הראשון.

 
בפתח החוברת שהוגשה ליו"ר הוועדה, ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים, כותב זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית: התייחסות התנועה הקיבוצית מתבססת בעיקרה על שני מעגלים, חיצוני ופנימי: האחד - הצורך לשמר את מעמדה המיוחד של החקלאות וההתיישבות הכפרית כחלק מרכזי מהמרקם, המורשת וצרכי הפיתוח והקיום של מדינת ישראל, באמצעות פעילות משולבת של קיום התיישבות וחברה קואופרטיבית כפרית בפריפריה ובמרחב הפתוח; קיום חקלאות בת-קיימא התורמת לסביבה ובעלת תועלות אקולוגיות; קיום ופיתוח מערכות כלכליות וחברתיות משולבות המפיקות תוצרים בעלי ערך לאומי כמו מזון טרי, שמירה על נוף פתוח ומורשת, ביטחון, מימוש הריבונות, פריסת אוכלוסייה בפריפריה וקידום תעסוקה ומפעלים כלכליים באזורים אלה. השני - לאחר ארבעה דורות ו-100 שנות התיישבות והיאחזות עיקשת באדמת הארץ, מעמיקים הצורך והחובה לייצב ולעגן את זכויות המתיישבים והאגודות השיתופיות בנחלותיהם מעבר להסדרים ארעיים, רופפים, קצרי מועד ונתונים לשינויים תדירים על פי גחמות שונות. עיגון זה מן הראוי שיתבסס על החלת עקרון השוויון עם הרפורמות במקרקעי ישראל בעיר ועם עקרון 'הקטנת-החיכוך' המהווה אבן יסוד ברפורמות אלו, לרבות זו שנחקקה באחרונה, אך לא הושלמה.

 
הפרק הראשון על סדר יום הוועדה נקרא "המדיניות הרצויה בעניין מעמד החקלאים והמתיישבים בקרקע חקלאית, באופן שתביא בין השאר לצמצום החיכוך עם רשות מקרקעי ישראל".

 
עמדת התנועה הקיבוצית עומדת על צורך בעיגון פורמאלי של זכות החכירה-לדורות בכל שטחי משבצת הקבע, בחוזה חכירה לדורות ל-196 שנים, שינוסח בשיתוף נציגיהם המוסמכים של המתיישבים וירשם במרשם המקרקעין. זאת ועוד, היעודים והשימושים השונים במסגרת מטרות החכירה בשטח המחנה בקיבוץ וחלקת המגורים כמו גם מרכז המושב יהיו כפופים לחוקי התכנון והבנייה בלבד, ללא מעורבות רמ"י. על שטחים אלה יחולו ההסדרים הכספיים כפי שנעשו במגזר העירוני לגבי חוכרים ותיקים. הקרקע תהיה בחכירה לדורות של האגודה, ולא בבעלותה, אולם החכירה תהיה עם מלוא הזכויות, לרבות אפשרות לאגודה לבצע השכרות, שיוך דירות בהחכרת משנה מהאגודה לחברים, הגדלת ניצול, פיצול, שעבוד וכד', ללא צורך בהסכמת רמ"י ו/או תשלום לרמ"י ו/או חתימת רמ"י. עוד צוין, בשטחים החקלאיים יתאפשר שימוש חקלאי חופשי על ידי המתיישבים ו/או במסגרת האגודה החקלאית ו/או במשותף ע"י מספר אגודות החקלאיות וגם על דרך של עיבוד אזורי באמצעות גופי התיישבות אזוריים. שיתופי פעולה או החכרות משנה לגופים חיצוניים אחרים, יעשו בכפוף למנגנוני חוק ההתיישבות אשר נדרש להתאימם ולעדכנם לתקופתנו.

 
בפרק השני - הקשר בין הקצאת קרקע למגורים ביישובים החקלאיים ובין הקצאת הקרקע החקלאית במסגרת משטר הנחלות, גורסת עמדת התנועה הקיבוצית כי משטר הנחלות מהווה התחייבות חוזית בין המדינה למתיישבים ולאגודות, והנחלות הנן קניינם של המתיישבים ו/או האגודות, לפי העניין. הנחלה המוחכרת לדורות למתיישב ו/או לאגודה כוללת בתוכה את כל השימושים הקשורים למגורי המתיישב ומשפחתו, הפעילות החקלאית והפעילות היזמית הלא-חקלאית. יש לראות בנחלה מקשה אחת, גם אם יעשו הסכמים לגבי שימושים לא חקלאיים כגון פיצול נכסים ביעוד לתעסוקה ו/או ולמגורים, ובלבד שישמר הקשר בין חברי האגודה לנחלותיהם וחובת המגורים במקום. ולסיכום - תכלית הקשר בין המתיישבים חברי האגודה לבין הקרקע החקלאית הנה כאמצעי וכמטרה להבטחת פיזור האוכלוסייה, שמירת הקשר בין המתיישב לאדמתו ומניעת ריכוז הקרקע החקלאית בידי מעטים.

 
בפרק על קביעת שיעור אופטימלי של דמי החכירה לנחלה חקלאית בשטח המחנה ו/ואו שטחי משבצת אחרים המהווים "קרקע עירונית": עמדת התנועה הקיבוצית כי היוון למגורים ולתעסוקה והקניית מלוא הזכויות בתנאים כספיים צריכים לקבל מעמד זהה לאלו שנקבעו במסגרת הרפורמה במגזר העירוני. באשר לשטחים החקלאיים נכתב כי יישמר העיקרון הקובע את דמי החכירה השנתיים כאחוז מסוים מההכנסה הפנויה על בסיס של "חקלאות בעל', תוך שילוב מרכיב הנחות במחיר לישובים בקווי העימות ובאזורי עדיפות לאומית. יש לקחת בחשבון את תרומת החקלאות לתועלות סביבתיות ציבוריות ולהפחית את שווי התועלת מדמי החכירה או לסבסד את החוכרים באופן עקיף.

 
בפרק על בחינת מכסות הקרקע (תקנים) לעיבוד חקלאי עומדת התנועה הקיבוצית על שמירת גודל הנחלה, מספר הנחלות וסה"כ גודל המשבצת. עדכונים, ככל שידרשו, יהיו רק על בסיס בקשת החוכרים ובכפוף לזכויותיהם, ולאור בחינה והמלצת הגופים המקצועיים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ואישור השר הממונה על משרד זה. השלמת שטח המשבצות החסרות, לפי תקן הנחלות המאושר הנוכחי לכל יישוב תיעשה על בסיס מצאי קרקעות זמינות ובתיאום עם מחזיקי אותן קרקעות. בישובים שאיושם לא הושלם ביחס לתקן הנחלות, תקבע תכנית לאיוש הנחלות ע"י התנועה המיישבת ובתיאום ואישור של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. תקבע תקופת מעבר הולמת לצורך אכלוס הנחלות הבלתי מאוישות במושבים וקליטת חברים בקיבוצים. חובת עיבוד הקרקע תמשיך להוות עקרון בסיסי של החכרת מקרקעי ישראל לחקלאות. קרקע חקלאית המוחזקת על ידי ישוב מתוכנן מעל תקן המשבצת הקיים תימסר לישוב המחזיק בה בחוזים לזמן ארוך, בהתאמה לשימושים החקלאיים המתוכננים. קרקע זו תשמש כעתודה להגשמת מטרות לאומיות עפ"י החלטת הממשלה. בישובים בהם עולה מספר בתי-אב על תקן הנחלות המאושר, תתאפשר התאמת התקן למספר הנוכחי של בתי-אב.

 
עמדת התנועה בפרק מספר 5 - זכות ייזום של המחזיק בנחלה או בשטח המשבצת, גורסת כי שמירה על זכות-ייזום ל'מפעל' תהיה בהתאם ל'חוזה חכירה לקיבוץ', כלומר, בכפוף לדיני התכנון והבניה בלבד וכנגד תשלום דמי חכירה בנפרד כנהוג במגזר העירוני לגבי מי שהוא בעל זכויות קיימות במקרקעין. עמדת התנועה גורסת כי בשטחים החקלאיים יתאפשרו שימושי קרקע המיועדים לפעילויות שלהן זיקה לחקלאות כמו למשל: מאגרי מים ומט"ש, אתרי קומפוסט, מתקני תיירות חקלאית, עיבוד ראשוני לתוצרת חקלאית, יקב, בית-בד, משתלה, אורווה וכד' כחלק מה"משק החקלאי" ושרשרת היצור החקלאי, וללא צורך בשינוי יעוד הקרקע ו/או תשלום נוסף/נפרד.

 
נושא פרק 6 הוא יכולת המינוף של הקרקע החקלאית כבטוחה לקבלת אשראי בנקאי לפיתוח החקלאות. עמדת התנועה הקיבוצית תומכת באפשרות לשעבוד קרקע חקלאית כבטוחה לאשראי, אך תוך אפשרות מימוש השעבוד רק לפי מדיניות ההקצאה הקיימת (ללא מכרז ולזכאים שיוגדרו), או לחילופין אפשרות לשעבוד זרם ההכנסות כבטוחה לאשראי כפי שמקובל כיום בחלק מההתארגנויות האזוריות. אין תכלית ותוחלת להמלצות שיתקבלו שלא בתיאום ובהסכמה עם החוכרים.

מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים