המנכ'ל מדבר
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, dover@tkz.co.il
 

המנכ"ל מדבר

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 19.1.2011

 

מרקי לוי

מרקי לוי, מנכ"ל מטה התנועה מתראיין לקראת אישור תכנית העבודה ותקציב התנועה, אינטרסים ("ברומא תהיה רומאי"), קיבוצים בתת-אכלוס ("טיפול נמרץ")

 

בתום שנתיים - חצי קדנציה - בתפקיד מנכ"ל מטה התנועה הקיבוצית, מתראיין מרקי לוי (זיקים). מהמיקרו של התנועה ותכנית העבודה, אל המאקרו - האינטרסים של המגזר הקיבוצי.

 

הראיון נערך לקראת אישור תכנית העבודה התנועתית לשנת 2011, לאחר הצגתה בפני צירי מועצת התנועה בקריאה ראשונה, והגשתה לאחר תיקונים לקריאה שנייה. לדבריו, התכנית מתבססת על כמה צירים מרכזיים, חלקם המשך ישיר לפעילות השוטפת של מחלקות ואגפי התנועה, הפועלים לייצר כלים חדשים ומענה רלוונטי לקיבוצים, ובמקביל לוקחת על עצמה התנועה לטפל בתחומי המאקרו, אשר יעמדו אף הם במרכז העשייה בשנה הקרובה.

 

מה על סדר היום ?

"עיצוב דמות הקיבוץ כקהילה שיתופית המקיימת רמות של ערבות הדדית בין חבריה יקבל משקל גדול השנה. הנושא רחב ויחולק לתת-נושאים, צוותי-משנה שיקיפו עשרות פעילים וחברי קיבוצים שונים יפגשו בחודשים הקרובים לקראת ניסוחו של מסמך מקיף, בו התייחסות למאפייניו הרצויים של דמות הקיבוץ. בכוונתנו לחתום על המסמך עד ועידת התנועה בחודש יוני. אני רואה חשיבות רבה לגיבושו של מסמך משותף ומוסכם בין נציגי זרמים בתוך המגזר הקיבוצי.

 

בנושאי המאקרו אני כולל כמה תחומים המאוחדים תחת הכותרת "יצירת תנאי סף נאותים לצמיחה בקיבוצים". ביניהם פיתוח תשתיות פיזיות בקיבוץ. לנושא זה הקציבה המדינה 100 מיליון ₪ מדי שנה לטובת שדרוג תשתיות פיזיות בישוב הוותיק, ביניהם קיבוצים, ומדובר בהישג תנועתי חשוב שהושג על ידי המזכיר, ולוולה, לאחר מאבק ארוך שניהל. נושא נוסף הוא חידוש בנייה ב'קו הכחול' וצמיחה דמוגרפית, בעזרת טיפול בקבלת משכנתא לבניה גם בקיבוץ, בתנאים המקובלים עבור כלל אזרחי המדינה. ההסכם החדש עם המינהל, שהושג לאחר מאבק תנועתי לביטול הסירוב להיתרי בנייה לקיבוצים, חשוב מאוד לקיבוצים. הדבר מהווה מנוף לקליטה ופיתוח, בימים בהם חוזר הקיבוץ להוות צורת חיים אטרקטיבית עבור משפחות ובני קיבוץ".

 

"תחום נוסף שלקחנו על עצמנו לטיפול", אומר מרקי, "הם קבוצת קיבוצים המוגדרים כנמצאים ב"תת-אכלוס" על פי גורמי המדינה. בתכנית העבודה הוגדר צוות תנועתי, בראשו עומד ולוולה, שנכנס לטיפול נמרץ, בשיתוף הקיבוצים הרלוונטיים, במציאת דרכים להגדלת כמות החברים בהם. לאורך זמן קשה להמשיך להצדיק כלפי המדינה קיומם של קיבוצים עם מספר כה מועט של חברים".

 

מה עמדתך בנושא מאבק לאינטרסים סקטוריאליים ?

"אנחנו לא מתביישים במאבקים סקטוריאליים שאנו מנהלים למען הקיבוצים. אני חושב שזה אחד התפקידים החשובים ביותר שיש לתנועה, ואנו מרגישים שליחות גדולה להוביל קרבות מול גורמי מדינה למען אינטרס הקיבוצים, בדומה לקבוצות אחרות בחברה. ברומא התנהג כרומאי".

 

לאחרונה נשמעה ביקורת שהתנועה מנותקת ממהלך הקיבוץ המתחדש.

"זו טענה לא נכונה, אך אנו ערים לקולות. בכוונתנו לחזק את הקשר בין הקיבוצים למוסדות התנועה, ונעשה זאת באמצעות הנהלות הקיבוצים. אנו עדים להתארגנות של בעלי תפקידים בקיבוצים, המעוניינים ליצור מסגרת התייחסות שתגדיר את אורחות החיים בקיבוץ המתחדש כיצירה חברתית מוצלחת וצומחת, ומהווה דגם חדש לחברת רווחה סולידרית. זו התארגנות חשובה. מיסוד הקשר בין הקיבוצים לתנועה יעשה באמצעות אגף הרכזים המקיים קשר רצוף עם ההנהגות.

 

באופן דומה, גם את הקשר עם תנועות הנוער אנחנו שמים לבדיקה על השולחן. אני סבור שאין להסתפק רק בתקצוב תנועות הנוער על ידנו. בעבר, הקשר מומש דרך מסלול ההגשמה שחיבר בין תנועת הנוער לקיבוץ, וכעת לאחר משבר ההגשמה אנו נדרשים לנסח מחדש את החיבור בינינו, מכיוון שהוא חשוב לנו.

 

מה עמדתך בנושא מעורבות התנועה בתחום הפוליטי ?

במועצה האחרונה עלו קולות שביקשו יותר מעורבות פוליטית לאור המציאות המאיימת על הדמוקרטיה בישראל, ביטויים ומעשי גזענות, פערים חברתיים, היעדר משא ומתן לשלום והמשך הכיבוש ביהודה ושומרון. במציאות בה פועלות שלוש מפלגות על המגרש הקיבוצי, אחת בקואליציה ושתיים באופוזיציה, קיים קושי מובנה בחופש הדיון והפעולה. אני סבור שלא נוכל להמשיך להתעלם מרצונם ודרישתם של חברים רבים וארגונים הקשורים לתנועה, לנקוט עמדה ולפעול בשאלות המרכזיות המעסיקות אותנו כאזרחים במדינה.

 

תכניות יש, אך התקציב קטן והולך.

במועצה הקרובה אנו מביאים הצעת תקציב חצי שנתי, זאת עקב אי-הוודאות בעניין קיבוצי ההטלות ואי-תשלום מיסי התנועה על ידם. אם לא ימצא פתרון לבעיית קיבוצי ההטלות ניאלץ בתוך חודשים ספורים לבנות תקציב חדש, שמשמעותו מציאות תנועתית שונה בתכלית מזו לה הורגלנו בעשור האחרון בתנועה הקיבוצית. יש מידה של אירוניה בכך שדווקא בתקופה שמרבית הקיבוצים יצאו מהמשבר הכלכלי, הארגונים הכלכליים האזוריים פורחים עם הון עצמי של מאות מיליוני שקלים, בגלל משבר ההטלות לא נמצא מקורות להמשיך ולקיים את הפעילות התנועתית כבעבר.

 

ולסיום, איך אתה מסכם את אירועי 100 שנות קיבוץ ?

מאז חודש מרס בשנה שעברה קיימנו מגוון רחב של אירועים במסגרת 100 שנה לקיבוץ. ביצענו כמעט את כל מה שתכננו, בוטל רק מה שחשבנו שלא נצליח לקיים מסיבה תקציבית. אני חש סיפוק רב וגאווה על עשייה רבה ומגוונת, על הכבוד הרב לו זכה הקיבוץ בשנה זו מצד גורמי המדינה הבכירים ביותר, ואף על הכיסוי התקשורתי שזכו האירועים המרכזיים שהפקנו. עמדנו - ולוולה, אפרים שפירא ואני - בהתחייבות שלא לגעת בתקציב התנועה בזכות התגייסות של קיבוצים, הארגונים הכלכליים, של אנשי כלכלה בקיבוצים, חברות מסחריות שתמכו בקיום האירועים, ובעיקר מטה אירועי המאה, ומפיקי האירועים. אנו בודקים אם ניתן כמה אירועים שקיימנו, למשל מבצע אושפיזין בסוכות ומסע אופניים ארצי, למסורת גם בשנים הבאות. ההחלטה תלויה במידת יכולת התנועה והקיבוצים להתגייס, לגייס לכך מקורות ובעיקר לרתום את הציבור הקיבוצי לכך. אני מאמין שזהו אתגר חשוב במסגרת חיזוק גאוות היחידה הקיבוצית, אותה ביקשנו להחזיר בשנה מיוחדת זו - שנת המאה.

  

מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים