מי רוצה להיות אפוטרופוס? - אהדה והתנועה הקיבוצית יצרו תוכנית הכשרה לאפוטרופסים

מי רוצה להיות אפוטרופוס?

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 8.2.2010

גדעון פלס

התנועה ואהדה יצרו תכנית הכשרת אפוטרופסים לאנשים עם צרכים מיוחדים: תוצג באסיפה השנתית של 'אהדה'

 

במוקד האסיפה השנתית (9/3 בסמינר הקיבוצים) של ארגון אהדה - ארגון הורים ובני משפחה לאנשים עם צרכים מיוחדים - תועלה הצעה חדשה בנושא האפוטרופסות בקיבוץ. את ההצעה, חושף השבוע גדעון פלס (מחניים, יו"ר ארגון אהדה). מהות ההצעה, שתוצג על היבטיה המשפטיים, האתיים, והארגוניים, היא הקמת מערך הכשרה של אנשים לשמש אפוטרופוסים בקיבוצם או בקיבוצים אחרים. על פי ההצעה, צוות תנועתי - הכולל עורכי דין מהמחלקה המשפטית ונציגי אגף החברה במטה התנועה הקיבוצית עם אנשי אהדה, יגבש תכנית עבודה להכשרת אפוטרופוסים. בהכשרה תהיה התמקדות בדילמות כגון: האם מוטב שיהיה אפוטרופוס חיצוני שיגיד לקיבוץ כיצד צריך לפעול, מה בין "מטפל", "מקשר" או "נאמן" לאפוטרופוס, כיצד תמומן פעילות האפוטרופוס, האם עדיף אפוטרופוס מאותו קיבוץ או חבר מקיבוץ אחר, ומה מקומם של כלי גישור או בוררות בפתרון סכסוכים ומחלוקות.

 

ראשית, למי נדרש אפוטרופוס?

"מינוי אפוטרופוס נעשה כיום על ידי בית משפט, למי שלדעתו איננו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו. המשמעות היא העברת זכויות החלטה על גופו או על רכושו של אדם א' לאדם ב'. הדבר נכון הן לגבי מי שהם "תלויים בחבר" והן ביחס לחברים, שבשלב כזה או אחר של חייהם נקלעו למצב של אי מסוגלות כזו. רוב האפוטרופוסים ממלאים את התפקיד ללא כל הכשרה בתחום".

 

מה תפקיד ההורים?

"ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, אך היא פוקעת באופן אוטומטי בהגיע הבן לבגרות. אם לאחר גיל 18, נמצא אדם על ידי בית המשפט, כמי שאיננו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו ימונה לו אפוטרופוס. אי מינוי אפוטרופוס למי שנזקק לכך עלול לגרום לפגיעה בזכויותיו. יש לציין שרוב אוכלוסיית אהדה איננה נזקקת לאפוטרופוס ורק מיעוטם של האנשים עם המוגבלות נזקקים למינוי אפוטרופוס".

 

מה ייחודי במקרה הקיבוצי?

במקרים רבים מתמנים כאפוטרופוס ההורים או בני משפחה אחרים. כאשר אין בנמצא מועמד מן המשפחה, ממונה גם מישהו מהקיבוץ (ובהסכמי אהדה הקיבוץ מתחייב לדאוג לכך). במקרים אחרים יכול להתמנות גם מישהו זר, מאחת העמותות העוסקות בכך כדוגמת: אקי"ם אפוטרופסות, הקרן לטיפול בתלויים, עמותת מטב-שפר וכיו"ב, אולם מעבר לתשלום הכרוך בכך, סיטואציה כזו מעוררת בסיס לקונפליקט הנובע מאי הכרת אורחות החיים בקיבוץ והנורמות הנהוגות בו. נושא האפוטרופוסות מציג שורה של דילמות ערכיות ומשפטיות. דילמות כאלה אפשר שתהיינה בין בני המשפחה, בין המשפחה לקיבוץ ובין האפוטרופוס לקיבוץ, סביב שאלות כגון סדרי קדימויות בין אספקת הצרכים העכשווית לבין הבטחת מקורות לעתיד, מה חופש ההחלטה שניתן לחסוי. אנו צופים כי הקונפליקטים הללו ודומיהם רק ילכו וירבו ככל שירבה העיסוק ברכוש, בזכויות הורשה, ובעיקר ככל שמדובר באפוטרופוס לרכוש.

 

תכניתנו היא הכשרה והעשרה של האפוטרופוס בכלים משפטיים ואתיים, ויצירת קאדר של אפוטרופסים מקיבוצים שיראו לנגד עיניהם את טובת החסוי, בין שהוא תלוי בחבר ובין שהוא חבר, אשר במהלך חייו הפך לנזקק לאפוטרופוס. אנו רוצים להזמין ליום העיון הזה את כל מי שהעניין נוגע לו, הן כבעל תפקיד והן כבן משפחה".

 

אלה כותרות ההצעה שתועלה בהתכנסות וביום עיון אודותיה. באותה אסיפה יובא לאישור תקנון אהדה, תכנית עבודה שנתית, ובחירת מוסדותיה.

 

למסמך המחלקה המשפטית: אפוטרופסות בעידן של שינויים באחריות הקיבוץ - לחצו כאן

 

סרטוני קיבוצים
סיפורי קיבוצים
עיתונות קיבוצית
חדש באתר הקיבוצים
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים