מעין זיוון לכרם שלום - ביקורים של צוות ההיגוי התנועתי
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, dover@tkz.co.il

מעין זיוון לכרם שלום

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 2.2.2009

  

צוותי היגוי של מזכירי התנועה ערכו בשבועות האחרונים - נוסף לכנסים בנושא פנסיה וביקורים תכופים בקיבוצי עוטף עזה - ביקורים בקיבוצים עין זיוון, דן, משגב עם, רבדים, נחשון, גן שמואל, ברקאי, דליה, מזרע, ניר יצחק, נירים, כרם שלום, שדה נחום ואפיק.

 

את הביקורים מארגנים ומתאמים הרכזים - מלווי הקיבוצים מטעם התנועה - והביקור כולל סיור בקיבוץ - בענף עסקי מוביל או מפעל תעשייה, ודיון במזכירות הקיבוץ - כולל מצגת מקיפה ובה מסד נתונים על מצבו מבחינה כלכלית, חברתית, דמוגרפיה ומסלולי קליטה, חינוך, בריאות ורווחה, ביטחון סוציאלי ועוד. בדיון עם חברים וממלאי תפקידים נדונים נושאים עמם מתמודד הקיבוץ, ומועלים נושאים בהם נדרשת התערבות התנועה אל מול רשויות המדינה.

יוצאים לדרך:

 

בברקאי בונים

 

בברקאי ביקר ולוולה וצוותו - עמיקם אוסם (צמ"ד), רבקה וילנד (אגף חברה), אבי אהרונסון (חינוך), עמרי כנען ועדי רוזנטל (מלווי קיבוצים), נועה יפת (מנהלת לשכה). הצטרפו אילן שדה ראש מועצת מנשה ואיציק בדר, יו"ר גרנות. מברקאי: שאול דובשני (מזכיר), איתן פרלמן (רכז משק), אריה לויט, אורי בראל, אהרון רוזנבאום. ראשית הביקור באתר השכונה החדשה ובגן האירועים הסמוך, ולאחריו פגישת עבודה בחדר הישיבות. ברקאי הוא קיבוץ מתחדש במודל משולב, תעשייה היא מקור הכנסה עיקרי - פוליאון, חקלאות, והכנסות גם מהשכרת מבנים, מוסך, חנות צעצועים, חינוך, ייעוץ הנדסי ואדריכלי, עבודת חברים וגן אירועים.

בקיבוץ 179 חברים, 90 ילדים וחיילים, ו-54 חברים חדשים שהצטרפו בשנתיים האחרונות במסלול של חברות ובניית הבית בשטח הקיבוץ. התוכנית היא אטרקטיבית והכוונה היא קליטת 12 משפחות בשנה. בנושא זה העלה עמיקם אוסם את שאלת השותפות של הנקלטים החדשים – חברים בעצמאות כלכלית. "השאלה היא מה המגמה לעתיד וכיצד סוג זה של חברות ישפיע על החברים הוותיקים". לדעתו, חשוב לקלוט כשותפים אמיתיים.

איציק בדר: קיבוץ ברקאי מצוי היום במקום אחר לחלוטין מהמקום בו היה לפני מספר שנים – מקום הרבה יותר טוב. אופן הקליטה לעצמאות כלכלית מתאים לברקאי, הסיכון הוא במודל שיוך הדירות ובפערים הצפויים בין רצון החברים הוותיקים לשיוך פנימי לרצון החברים בעצמאות כלכלית לשיוך קנייני. חשוב להנהגת הקיבוץ לגבש עמדה כוללת זהה כלפי כל חברי ברקאי.

אילן שדה אמר כי "האזור שלנו מבוקש בגלל המיקום (קרבה למרכז) ובגלל הסביבה הירוקה. השאלה היא איך להפוך את החברים החדשים לפטריוטים אמיתיים של הקיבוץ ולא רק כתושבים בקיבוץ.

שאול דובשני (מזכיר) אמר כי הוא "לא ישן לילות בגלל הבעיות הצפויות ללוות את הקליטה החדשה... והשאלה כיצד ישתלבו הנקלטים החדשים בקהילת ברקאי. מאמין שהחברים החדשים ישתלבו ויהפכו לפטריוטים ויתרמו לכך שברקאי יהיה בעתיד קיבוץ גדול וחזק. הבנו שהבעיה הדמוגראפית היא הבעיה המרכזית של הקיבוץ ומשהחליטו לרדת מההרחבה הקהילתית הוחלט לפעול בדרך הזאת על מנת לאפשר קליטה בקו הכחול.

ולוולה סיכם: בקיבוץ ברקאי מספר חברים נמוך לקיבוץ במיקום כה נוח. באזור המרכז לא נכון יהיה ללכת לשיוך קנייני ועל כן יש ללכת לשיוך חוזי-פנימי. הכיוון שהקיבוץ פועל בו - מודל משולב וקליטה לחברות - הוא נכון. הוא המליץ כי לאור המשבר העולמי והיחלשות התעשייה הקיבוצית יש להתנהל בזהירות ולהימנע מהשקעות בשנה הקרובה. הוא שיבח את אופן הניהול הזהיר של ברקאי והביע תקווה כי נזכה לראות בביקור הבא משפחות חדשות מאכלסות את מתחם המגורים החדש.

 

חניית ביניים בגן שמואל

 

בגן שמואל, מהגדולים והחסונים שבקיבוצי התנועה, נפגשנו עם עדה (בריאות ורווחה), דדה ובני (ריכוז שירותים), מוטי (מזכיר), ישראל (מזכיר), רינה (מזכירה), אודי (רכז משק) ואילן (גזבר).

הביקור נפתח בסיור מקיף בקיבוץ, סביב גן שמואל. מבנים מראשית הקיבוץ, הסיפורים שמאחורי בנייתם, מבני ציבור, ובנייה חדשה לצעירים. בפגישה בבית אורי אילן הוצג מבנה-על - מוסדות, ועדות, מבנה המשק, מבנה הקהילה ונתונים דמוגרפיים, מבנה התיאגוד של גן שמואל ופעילויות עסקיות עיקריות.

בסקירה הכלכלית נמסר כי הקיבוץ תיאגד, בסוף שנות ה-90, את רוב הפעילויות שלו למעט ענפי החקלאות שבמכסות ייצור. הקיבוץ שותף ב"מג נוי" – שיווק משותף של 5 קיבוצים לשיווק דגי נוי, מחזיק בדוכן גן שמואל, בפארק מסחרי, ועיקר הכנסותיו מ"גן שמואל מזון" (מיזוג עם גניר של קיבוץ גת).

לקיבוץ פרדס גדול - 1250 דונם - המשווק כולו למפעל הקיבוץ, בגד"ש מתבססים על מי שיטפונות מנחל חדרה, אבוקדו, רפת, הודים, ברווזייה, מדגה ודגי הנוי, עסקים קטנים: משרד תכנון, הפקת אירועי ספורט, טריסן – חברת שיווק.

בקיבוץ פועלות עשרות ועדות, מספר משתתפים בדיון ציינו שמספרן גדול מדי ומסרבל, השיתופיות מתבטאת במגוון שירותים לחברים, מסגרות בריאות, רווחה וחינוך, תרבות, דיור וקהילה. הוצאות הקהילה גבוהות מאוד.

בדיון נאמר ששינוי אורחות חיים למודל רשת ביטחון לא עומד על הפרק כרגע, לדברי מזכירי גן שמואל. מנסים למצוא דרכים לשמר את הייחודיות של קיבוץ שיתופי. קליטה: נושא קריטי לעתיד המקום. בפועל - נעצרה הקליטה. גם מכיוון שאין דירות. עוסקים בהעצמת האחריות של החבר – מדובר בקיבוץ שרוב תקציבי הקיום מצויים עדיין בוועדות ופחות אצל החבר. מקווים להעביר הפרטה משמעותית השנייה של הפרטת תקציב שיפוצי הדירות. דאגה קיימת היא לעתודות ניהוליות – מעט מדי חברים צעירים משתלבים במערכת הניהול.

ולוולה אמר כי חבל שלא הוצגו לנו נתונים כלכליים. בגן שמואל גאוות יחידה של קיבוץ גדול וחזק. ממה ששמענו על גן שמואל, אני חש בזרמים תת קרקעיים, אם לא תתנו את הדעת לזרמים הללו סופם שיתפרצו כמו גייזרים. אם טוב לחברים לא צריך לדבר אולי על שינויים, אבל צריך לבצע התאמות, לצד המשך רמת שירותי הרווחה הקיימים, והשקעה בדיור. חשוב לייצר סדנאות חשיבה אזוריות להתחדשות הקיבוץ גם בקיבוץ השיתופי, וחשיבה שתעלה פתרון לקיבוצי ההטלות, אבל לא ייתכן שקיבוץ לא ישלם את מסי התנועה.

אילן שדה, ראש המועצה, אמר כי גן שמואל, על אף היותו קיבוץ שיתופי, פתח את עצמו למערכות אזוריות, פיתח ושימר מערכות אזוריות (בית ספר ומועדון מילוא). מתערבבים עם ילדי האזור.

רבקה וילנד ציינה שגן שמואל הוא "קיבוץ מדהים עם עומק ושורשים. אימפריה עם רוחב יריעה ועם עושר של תחומי עיסוקים גם בתחום החברתי וגם בתחום העסקי. הופתעתי מגובה תקציב הקיום".

איציק בדר התייחסי ואמר שגן שמואל עבורו מעין מגדלור. קיבוץ טוב לחבריו - מדוע שישתנה. מודע לדאגה ואפילו הפנמה ש"העסק כבר לא עובד, קיבוץ, כמו כל דבר אחר, צריך שינוהל על פי תקציב עם התאמה מוחלטת בין מקורות לשימושים. צריך להציב את הדרישות אל מול היכולות הכלכליות של הקיבוץ עם התאמת הוצאות להכנסות. עם זאת, ציין כי חשוב שהקיבוץ ישכיל לבנות הון עצמי לתקופות של משבר.

מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים