יש כתובת - זרקור על פעילותה של דנה גורן, רכזת מחלקת הפרט התנועתית
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, dover@tkz.co.il
דנה גורן

יש כתובת

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 8.1.2009

היא מייעצת ומקדמת פתרון מחלוקות שבין החבר לקיבוצו, בסוגיות של שיוך דירות, פנסיה, מיצוי זכויות, זכויות עובדים, סטאטוס ובעלי צרכים מיוחדים. זרקור על פעילותה של דנה גורן, רכזת מחלקת הפרט התנועתית

 

'השינוי' אומנם הונהג במרבית הקיבוצים, אולם חברים רבים טרם הבינו את דרך יישומם, ולכן מוצאים עצמם בקונפליקט מול מוסדות הקיבוץ, המנסים מצדם לקיים את החלטת החברים". למקום הזה - סיוע בפתרון מחלוקת בין חבר לקיבוצו - נכנסת דנה גורן (עין החורש), רכזת היחידה התנועתית לטיפול בבעיות פרט בקיבוצים.

 

את תפקידה היא מגדירה כ"התערבות, ניסיון לגשר על המחלוקות, להוות אוזן קשבת לשני הצדדים, ולהפגין יצירתיות במציאת פתרונות למחלוקות. מסיכום שהציגה השבוע, עולה כי בשנת 2007 נתקבלו 220 פניות לטיפול, ובשנת 2008 ירד המספר ל-161 פניות חדשות. הסבר לקיטון בפניות היא מסבירה בכך  שירידה מספרית אינה בהכרח ירידה "איכותית" בסוג הפניות ובהיקף הטיפול בהם, ושנמשך  טיפול ב"תיקים" משנים קודמות בהם טרם הושגה פשרה.

 

איך מקבלים אותך בקיבוצים ?

במרבית המקרים שיתוף הפעולה טוב ופורה. יש גם בעלי תפקידים שלא רואים באופן חיובי התערבות חיצונית בעניין פנימי. חשוב לי לציין שיותר ויותר מנהלי קהילה מתקשרים אלי מיוזמתם להתייעץ לגבי טיפול כזה ואחר בחבר הבודד, ולקבל מידע לגבי התמודדות בדברים דומים בקיבוצים אחרים. אני מעריכה כי היחס חיובי גם מכיוון שרואים כי אני נעזרת באנשי מקצוע נוספים - עורכי הדין אמיר גנז ויעקב אברהמי (המחלקה המשפטית) שמייעצים לי בהיבטים משפטיים, יוסי חלבי (המוסד לבוררות וגישור) ליישוב מחלוקות, רכזים אזוריים בהם אני נעזרת, רבקה וילנד, רכזת האגף החברתי, וחברים נוספים בתנועה.         

 

מהם הנושאים העיקריים אליהם את נדרשת ?

ישנה עלייה משמעותית בטיפול בנושא "מיצוי זכויות", בעיקר בתחומי שיוך דירות, נכסים  ופנסיה. יותר חברים רוצים לדעת מהן זכויותיהם בתחומים אלו. תחום הזכות לשיוך דירות עולה ומשגשג, בעיקר לגבי בני זוג של חברים המתגוררים שנים בקיבוץ, אך אינם חברים מן המניין. הסוגיה עולה בדרך כלל במקרה שהחבר מבין בני הזוג נפטר ונדרשת החלטה לגבי הזכויות בדירה. סוגיות נוספות הן דיור לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, חברים ששהו בשנות חופש ונעדרו מהקיבוץ, וכאלה שעברו מקיבוץ לקיבוץ. ישנן לא מעט פניות העוסקות בנושא סטטוס של החבר. יש לא מעט קיבוצים שלא הקפידו לאורך השנים על הגדרות ברורות לגבי סטטוס החבר. למשל, אנשים שיצאו ל"שנות חופש" מהקיבוץ, שהתמשכה, אך מבחינתם - היו כל הזמן חברים וכעת טוענים למלוא הזכויות. או קיבוצים שבחרו שלא להביא חבר לחברות בקלפי והשאירו אותו שנים רבות בסטטוס של "מועמד". יש גם קיבוצים שהמציאו סטטוסים שאינם קיימים בהגדרות האגודה השיתופית וכיום מתחדדים לאור נושא שיוך דירות ונכסים.

 

פנסיה תחילה

 

גם בנושא הפנסיה קיימת חוסר בהירות, והתחשבנות המתבססת על העבר. חברים אשר בעת שהותם מחוץ לקיבוץ לא הפרישו לקרנות פנסיה חזרו לקיבוץ בידיעה שלמרות היעדרותם זכאים לפנסיה מלאה. בכל המקרים הללו נדרשת הכרעה שתיעשה ברגישות ובתבונה.

מגוון הפניות להתערבות נוגע גם לאלמנים ואלמנות צעירים, יחסית, סביב הנושא הכספי. חברים אלו מוצאים עצמם לא פעם ללא קרן ביטוח או פנסיה של בני זוג שנפטרו, ללא "הכנסה שנייה" אך עם כל המחויבות של אחזקת בית ומשפחה. סוגיות נוספות לטיפול הן בקשות להחזרי הוצאות בריאות, רכישת עזרי נכויות, וקצבאות. גם עוזבי קיבוץ מוצאים את דרכם אליי. הם אומנם עזבו, אך הוריהם הקשישים בקיבוץ ומבקשים התערבות עקב היעדר טיפול ראוי, או תנאי חיים שלתחושתם אינם ראויים.

 

ומה באשר לבעלי צרכים מיוחדים ?

בנים בעלי צרכים מיוחדים תופשים נתח נכבד בעבודתה של דנה. הבעיה הגדולה היא לגבי בנים שאינם מאובחנים על ידי ביטוח לאומי - לו קריטריונים נוקשים שלא מכילים את כל קשת החריגויות - ולכן לא מוכרים על ידי המדינה. לקיבוצים יש קושי גדול "להכיר" בהם כחריגים ולתמוך בהם - כלכלית, נפשית, וטיפולית - באמצעות "רשת הביטחון". בקיבוץ קיים חשש אמיתי שבנים אלו "יפלו נטל" על הקהילה לצמיתות ולכן מעדיפים להיות קשוחים בעניין. בנים אלו בדרך כלל מתקשים להתמיד במקומות העבודה, צוברים חובות כספיים, כעסים ותסכולים בשל מצבם, ומהווים נטל על מוסדות הקיבוץ ומשפחותיהם. הטיפול שלי הוא לסייע בהגעה להסדרים בבעיות של התאמות דיור, הסדרים כספיים, ובעיות כלליות של היעדר תקשורת עם הקיבוץ. היעדר טיפול נכון והכרה בכך שלביטוח הלאומי קריטריונים נוקשים שאינם בהכרח מבטאים את כל קשת החריגויות מקשים עוד יותר. אי תפקודו של הבן יוצר מצוקה, ולא תמיד יש התחשבות של הקיבוץ בחריג. ומכאן, הדרך להתמכרויות שונות - אלימות, ולהבדיל אפטיות ורביצה אין סופית בביתם או בבית הוריהם - קצרה. לחץ של מוסדות הקיבוץ לא תמיד מביא לתוצאות המקוות, אלא לתחושות  של ניכור, כעס ותסכול אצל הבן והוריו.

לצערי עדיין יש קיבוצים שמאמינים שניתן "להיפטר" מאנשים אלו ולגרום להם לצאת מהקיבוץ. רק לאחר התגוששות מיותרת מפנימים שיש להגיע להסדרים על מנת ששני הצדדים יוכלו לחיות ביחד בשלום. 

בנושא עבודה ופיטורין אני חשה יותר טיפול בפרט, והגדרות בתחום תקנוני העבודה". עם זאת, היא מציינת להשלמת התמונה, "כתוצאה ממיזוגים, מיכון חדיש, והתייעלויות נפלטו חברים רבים ממקומות העבודה, משום שלצערי קריטריון מרכזי היום למדידה של ענף הינו כלכלי, מה שמוציא ממעגל העבודה חברי קיבוץ, גם כאלה שאך לפני זמן קצר ניהלו ענפים מרכזיים". תחום פניות אחרון אותו היא מציינת הוא הגירושין, בו ניכרים שינויים. בקיבוץ המתחדש כבר לא מובן מאליו שמי שנפרד מבת זוגו זכאי לדיור על חשבון הקיבוץ. יותר ויותר קיבוצים לוקחים כסף עבור הדירה החלופית, וזהו שינוי שחברים טרם הפנימו.

 

לאתר מחלקת פרט

 

סרטוני קיבוצים
סיפורי קיבוצים
עיתונות קיבוצית
חדש
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים