סיור אנשי התנועה בנאות מרדכי ואלרום

סיור אנשי התנועה בנאות מרדכי ואלרום

אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית - 26.8.2008 

 

נאות מרדכי: מבט לעתיד

 

הנעליים נוחות, הפנסיה מסודרת, החובות אופסו, אבל המפעלים וענפי החקלאות בבעלות השותפים. הקיבוץ מתכנן את עתידו, עם בניו

 

ביקור אנשי התנועה בקיבוץ נאות מרדכי, אליו נלוו גם נציגי משקי גליל עליון והמועצה האזורית, החל במפעל לייצור נעליים "טבע נאות", שהיה בעבר בבעלות מלאה של הקיבוץ, וכיום בשליטת קרן ההשקעות שמרוק. המפעל נוסד בשנת 1942 ומייצר נעליים עם מדרך אנטומי ייחודי. התפקוה גבוהה, כמו גם ההשקעה בעיצוב ובשיווק בארץ ובעולם. מועסקים במפעל 200 עובדים, מהם 50 חברי קיבוץ.

 

מכירת השליטה במפעל סידרה את הפנסיה לותיקים, פתח אורי דורמן, יו"ר הקיבוץ את סקירתו. הקיבוץ נוסד בשנת 1946, בידי חניכי תנועות נוער חלוציות מצ’כיה, אוסטריה וגרמניה. מתנהל במודל 'רשת ביטחון' ומתחיל ליישם התנהלות בהתאם לתקנת הסיווג. אוכלוסיית הקיבוץ מונה 506 נפשות, אולם המציאות הדמוגרפית מדאיגה: מספר החברים קטן מ-253 ל-219, ומספר הילדים מ-81 ל-59. כמעט מחצית החברים בגיל פנסיה. נתונים אלו הן הסיבה העיקרית להקמתו של צוות לקליטת בנים וצמיחה דמוגרפית.

 

לעומת זאת, בתחום הכלכלי נוחות יחסית. הוחזרו חובות ההסדר והפנסיה מסודרת, אך לאחר מכירת השליטה במפעלים, וענפי החקלאות שנמצאים בשותפויות, התבררה בעיה - לא נשארו לקיבוץ אמצעי ייצור בבעלות מלאה. בכדי לאתר מקורות הכנסה נוספים עתידיים הוקם צוות מהנהגת הקיבוץ שיגיש הצעות בנושא. בנושא הסוציאלי נמסר כי הקיבוץ פתח קרן מילואים למטרות חברתיות - השקעה בתשתיות, ועזרה הדדית. המקור למנגנון הערבות ההדדית וסבסוד שירותים בחינוך ובבריאות ממומנים כולם בכספי הארנונה וההשכרה שהמפעלים משלמים.

 

שלוש רגליים

 

בדיון אמרה תמי ענבר, מהמטה התנועתי לצמיחה דמוגרפית, כי בקיבוצים רבים כבר השתנתה לטובה המציאות הדמוגרפית והקליטה לחברות תופסת לה מקום מרכזי. לא מספיק לקיים "כנס בנים", יש להתאים מסלול קליטה לרצון הבנים, להתגמש. לשדר רצון לקלוט. היא הציעה את ליווי המטה גם בנאות.

 

עמרם לוטן מלווה הקיבוץ מטעם התנועה (בצוותא עם אורי הדרי) הציע לגבש חבילת קליטה כמו בהגושרים ובחולתה, שתהיה ברורה ומדויקת. בתחום הכלכלי אמר, כי הקיבוץ ידע למקסם את נכסיו לטובת חיסול חובות והסדרת פנסיה, אך לא השאיר מספיק רזרבות להשקעה באמצעי ייצור ותעסוקה חדשים.

 

גברי סיכם באומרו כי בתהליך האסטרטגי הוסדרו דברים חשובים, ויש להגיע להסכמות לגבי העתיד בכדי שהבנים יידעו "לאן הם חוזרים". הצמיחה הדמוגרפית תבטיח את עתיד הקיבוץ, יש לממשה תוך שיתוף מלא של החברים, ואנחנו, התנועה, מציעים את ניסיוננו ליצירת מסלול אפקטיבי.

 

אל רום: תרגום בגוף הסרט

 

רק תבואו: נוף מקסים, שלווה, אין חובות, יש ערבות הדדית. בקיבוץ מצפים לחזרת הבנים ולעדכון מודל אורחות החיים

 

צוות תנועתי, ועמו אנשי משקי גליל עליון, עשה דרכו לאל רום שבצפון רמת הגולן. את הסקירה על הקיבוץ, שמתנהל כשיתופי, פתח עוזי לבנה, מנהל עסקי. אל רום מאוזן מהבחינה הכלכלית, מתבסס על תעשייה, חקלאות (נשירים, ולמרות ירידה משמעותית בהקצבת מים), אולפני תרגום וטלמדיה (ללא רווח משמעותי), עובדי חוץ ויזמויות.

 

פרויקט השכונה הקהילתית לא מתקדם (מיעוט מקומות עבודה), השיווק נתקע. אבל מתחילים הפרטת אנרגיה, ושיוך דירות, ותיקונים במודל 'השינוי' ובתוכנית הפנסיונית. לבנה הסביר כי מודל ההתפרנסות היום נוח מאד לחברים, ולכן יש הרבה מתנגדים לשינויים. במודל הקיים אין כלל התייחסות לנושא הפנסיונרים, לא בתעסוקה ולא בהגדרת רשת הבטחון. התיקונים יגיעו לקלפי בעוד כחודש, ובשלב הבא תיעשה בדיקת היתכנות כלכלית על ידי היועץ החיצוני, טל ישראלי.

 

אין חובות, משוועים לקליטה

 

מניתוח מאזני הקיבוץ עולה כי באוכלוסייה קיים קיטון מ-336 ל-275. כך במספר החברים, המועמדים והילדים. הכלכלה בסדר - הון עצמי גבוה, המממן את כל הרכוש הקבוע. מחזור הכנסות - בעלייה, המשק - מוטה חקלאות עם גידול גם בתעשייה. עובדי החוץ - מביאים את המסה הקריטית לקיום הקיבוץ. הוצאות מחייה לחבר גבוהות מהממוצע התנועתי, כמו היקף הון עצמי לחבר. הקיבוץ נותר ללא חובות, עם תזרים מזומנים חיובי.

 

בדיון לאחר סקירת מערכות הקיבוץ נדון מצבו מבחינה דמוגרפית, הצורך בקליטת משפחות חדשות, צורך במסלולי קליטה אטרקטיביים, תוך הבנת צורכי הבנים והעברת המסר של רצון בקליטתם.

 

ולוולה סיכם: התנועה הקיבוצית לקראת סיום ההסדרים עם כל הקיבוצים. הוא שיבח את ההסדר שנרקם להחזרת 50% מהחוב לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית. בנושא הבוער - צורך בקליטת בנים - יש להכין רעיונות יצירתיים כיצד לשכנע את הבנים, למשל, זכאויות בנייה שהענקתן (לאחר שיותר הפלונטר המשפטי) עשויה להוות תמריץ להיקלט בקיבוץ. הוא המליץ לבדוק צירוף קבוצות צעירים מתנועות הנוער בארץ ומחו"ל.

 

סרטוני קיבוצים
סיפורי קיבוצים

מסמכים אחרונים במדור דוברות של התנועה הקיבוצית

מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים