1 במאי בשער
1 במאי בשער

אנו מקיימים השנה מספר אירועים ארציים ומציעים לכם לציין את החג בקיבוצכם על בסיס מספר הצעות.

ברמה הארצית:

 

יום שישי 2/5

11:30  צעדת חברים ותנועות נוער מבית התנועה הקיבוצית לבית ההסתדרות

12:00  הנפת דגלים, דברי הגופים המשתתפים והפועלים.

 

יום ראשון 4/5

15:00-9:00     סדנאות בבית התנועה הקיבוצית בנושא 1 במאי בארגון "השומר הצעיר"

19:00-15:00   תהלוכת 1 במאי יוצאת מכיכר רבין ועצרת בסיומה – בארגון "הנוע"ל"

חברי קיבוצים, בני הנוער, משרתי שנת השירות והמכינות מוזמנים לקחת חלק בכל האירועים הנ"ל.

 

צרור הצעות לציון החג בקיבוצים:

  1. ארגון פינת החג בחדר אוכל.
  2. קיום דיון בנושא חברה וכלכלה – בשיתוף בעלי תפקידים/מזכירות.
  3. זימון נציגי בוגרי תנועת נוער לשיחה עם בני נוער וחברים.
  4. הענקת שי לחג עבור כל הפועלים (כולל השכירים).
  5. יצירת מהלך הקורא לחברים לחדש את חברותם בהסתדרות הכללית.
  6. הוצאת מכתב ברכה לארגוני הפועלים בהסתדרות דרך העיתון או על כרטיס אישי וחיזוק ידם.
  7. רכזי החג המעונינים בחומרי רקע ותוכן מתבקשים להתקשר לטל' 6925398-03 – עוד היום.

 

"טוב הרבה יותר להעז לעשות דברים אדירים, לזכות בנצחונות גדולים על אף שהם זרועים לכשלונות, מאשר להימנות על הנפשות העלובות שאינן נהנות אף שאינן סובלות הרבה מפני שהן חיות בדמדומים האפורים שאינם יודעים לא נצחונות ולא תבוסות".

(תיאודור רוזוולט)

                                               

        

1 במאי שלי

האחד במאי  הוא "חג הפועלים" והוא נחוג עד ימינו במדינות רבות. הוא נחוג לזכר שביתות עקובות מדם שפרצו  ב-1 במאי 1886  ביזמת פדרציית העובדים האמריקנית (A.F.L) אשר יצאה בדרישה ליום עבודה בן 8 שעות.

 

אירועי השביתה היו קשים במיוחד בעיר שיקגו, ויומים לאחר פריצתה ירו שוטרים לתוך המון המפגינים, הרגו ארבעה מהם ופצעו רבים. העימותים וההרג נמשכו, רבים ממנהיגי הפועלים נאסרו, נשפטו ואף נידונו למוות.

בעקבות אירועים אלה הוחלט בארה"ב לקבוע את האחד במאי כיום זכרון לאירועי אותה שביתה וכ"חג העבודה".

ב – 1889, במלאת מאה שנה למהפכה הצרפתית, התכנס בפאריס האינטרנציונל הסוציאליסטי והחליט לקבוע את האחד במאי כיום סולידריות בינלאומית של כל הפועלים בכל העולם, והדגל אדום נבחר לסמל את מאבק הפועלים על זכויותיהם  וכאות זכרון לדמם של  הפועלים האמריקאים שנשפך באותה שביתה, שהתחוללה שלוש שנים קודם.

באמריקה ובקנדה העבירו את חג העבודה מ-האחד במאי ליום השני הראשון בחודש ספטמבר... אך בעולם כולו, ושנים רבות גם בישראל נחוג האחד במאי ביום סולידריות עם ציבור העובדים בארץ ובעולם.

השנה, לאחר שנים לא מעטות של התעלמות כללית מיום חג זה, אני חש כי בצורך לציינו בקול גדול ובראש חוצות.

לאמיתו של דבר, אני חש כאילו אנו בישראל נמצאים עדיין, מבחינות מסוימות,  במאה הקודמת ודברים, שאולי הלכו והשתנו אט אט לטובה, שבו והשתנו לרעה...

העוני, המחסור והפגיעה בזכויות העובדים  נמשכים  במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי ("עובדי הקבלן") וזאת למרות "הצמיחה הכלכלית" , ולמרות ש"מפלגת העבודה" (!) נוטלת  חלק בשלטון. 

נכון הוא, כי שאלת הפער החברתי מעסיקה ציבורים רחבים, ואפילו התנועה הקיבוצית על קיבוציה השיתופיים והמתחדשים מוצאת עצמה חייבת להתמודד על כך שפער זה–גם אם בממדים קטנים יותר - לא יגיע לחצרו של הקיבוץ, אך עדיין לא התגבשה תנועה ציבורית רחבה, שתתאגד ותצא יחד למאבק בתופעה זו, המשסעת את החברה הישראלית ומקטינה את כוחה.

על כן ביום שישי 2/5 אצעד עם חברי מהקיבוצים ומתנועות הנוער מבית התנועה הקיבוצית לבית ההסתדרות ושם נערוך טקס של הנפת דגלי המעמד (אדום) והלאום (כחול ולבן) ובדברים שאשא לפני המשתתפים בשם התנועה הקיבוצית אציין ללא בושה את הדברים הבאים:

אבטלה ועוני אצל חברי הקיבוצים

זה זמן רב שתחת הסיסמה "החבר אחראי לפרנסתו" איבדנו את הצורך לדאוג למקומות עבודה מפרנסים לחברים, הפסקנו להשקיע בפיתוח ענפים הנותנים מקומות עבודה, הטלנו את האחריות לכך על החבר היחיד.

נכון – אין רעבים בחצר הקיבוץ  אך הנאלצים להסתפק ברמת החיים נמוכה – אם בשל גילם ואם בשל  אי יכולתם למצוא לעצמם עבודה מפרנסת ברמה נאותה -  אינם זוכים, למשל,  במה שמתכוונות להעניק  מערכות החינוך ומערכות הבריאות הרווחה, שנבנו ופותחו "למען החברים" , אלא שבקיבוצים רבים הן הופרטו עד היסוד... ואז – "לכל חבר לפי יכולתו....לשלם".

תהליכי קבלת החלטות בקיבוץ

ב-30 קיבוצים יש ועדים ממונים והחברים נותרו מחוץ למעגלי קבלת ההחלטות – הנוגעות לעניניהם,  יש קיבוצים בהם מתקבלות החלטות שלא בהתאם לתקנון, אך לרבים מן החברים אין כלים ואין משאבים כדי להתמודד מול הממסד הנתמך על ידי עורכי דין, שלא תמיד (וזה בלשון המעטה) רואים את אינטרס החברים כנושא המרכזי של פעילותם.

האם לא מן הראוי היה לאפשר לחברים להסתייע ביעוץ משפטי לצורך בחינתן של "הנחיות משפטיות" המנחות את הממסד הקיבוצי?  (שגם אם אין סיבה לפקפק בכוונותיו עדיין קיימת האפשרות הפשוטה כי הוא...טועה)

המשכורות והשלכותיהן בקיבוצים

למרות צווי בית המשפט מעטים הקיבוצים המפרסמים את משכורות המשמשים בתפקידי ניהול בכירים  בקיבוץ ובעסקיו. אך השמועות על כך מתרוצצות בחצר ולא פעם מעכירות את האווירה ומגבירות את הניכור והשסע הפנים חברתי. יש החוששים להביע עמדה בענין זה פן יבולע להם ואולי ייפגע מקור פרנסתם.

ולא הזכרנו נושא בלתי פתור ומכביד והוא -  התמורה המגיעה לוותיקים על שנות עבודה רבות, ואינה ניתנת להם, כי "לא הפקדנו לפנסיה..."  (ונימוקים נוספים – חלקם מוצדקים, אך את הרגשת העוול אין זה פותר) 

אצלנו במדינה

וכמעט לסיום -  איך אפשר בלי להזכיר את החברה שמסביבנו, זו שיש בינינו לא מעטים המשתוקקים כי נהיה דומים לה... והם מבקשים להנמיך את הגדרות ולהצטרף אל המציאות ה"מפוערת" שמרבים לבקר אותה  וחולמים להיות חלק ממנה.

התקווה

הכל שואלים אז איפה התקווה, במה להיאחז? אני מביט סביבי ורואה אלפי צעירים המשתייכים  לתנועות הנוער ולןקבוצות השיתופיות, אני רואה סטודנטים בקמפוסים, אני רואה בנים ובנות הבוחרים לשרת שרות משמעותי בצה"ל, בוגרי שנת שירות ומכינות, ויודע כי יש תשתית עצומה של אנשים המבקשים חברה אחרת, אלטרנטיבה ראויה  למציאות בה אנו שרויים ואותה אנו רוצים לשנות.

יום האחד במאי יכול להוות מפגש של ציפיות לחברה טובה יותר הזקוקה גם  למנהיגות חדשה שתתמודד ותיקרא תיגר על המציאות של 1 במאי 2008.

 

          חג 1 במאי שמח

               יואל מרשק

          מרכז אגף המשימות

 

 

 






מסמכים אחרונים ממזכירות אגף המשימות של התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים