|
ב-1996 היו בתק"ם 173 יישובים הפזורים בכל הארץ: 63 בגליל, בגולן ובעמקים; 51 במרכז, בבקעה ובדרום; 35 בנגב ובערבה. מספר אוכלוסי התק"ם היה כ-80 אלף נפש, מהם 44.5 אלף חברים ומועמדים ו-21.5 אלף ילדים (יתרם חיילים, צעירים, חברים בחופשה, הורים וזמניים). היקף הייצור התעשייתי הגיע לכ-1.4 מיליארד דולר והייצור החקלאי ליותר מחצי מיליארד דולר. מערכת החינוך הקיפה 68 בתי"ס יסודיים ועל-יסודיים, מרביתם אזוריים ובחלקם משותפים עם קיבוצי הקבה"א והמושבים שבאזורם. במרבית הקיבוצים קיימים בתי פעוטות וגני ילדים.
כמה וכמה מוסדות השכלה, מחקר, תיעוד ואמנות וכן ביטאונים וכתבי-עת מסתייעים בתק"ם ונמצאים בזיקה אליה, מקצתם בשותפות עם הקבה"א. תאגידים כלכליים עצמאיים שונים לשירות הקיבוצים, בתחומי הכספים, המשק והחברה החליפו בעקבות משבר שנות ה-80 חלק ממוסדות התנועה שנתנו בעבר שירותים אלה.
המצע המשותף שנוסח עם האיחוד ממצה את העקרונות שהינחו את שתי התנועות עוד לפני איחודן. תהליך הגיבוש וההתאמה שנוצר במרוצת השנים הביא לביטול הדרגתי של השוני שהיה ביניהן בשנות העיצוב הראשונות. התק"ם הגדירה עצמה כתנועת התיישבות שיתופית אשר כל
קיבוץ בה "מאורגן על יסודות של שיתוף הקניין בייצור ובצריכה, בשוויון ובערבות הדדית, תוך עבודה עצמית - - - מקיים הנהלה עצמית של החברה והמשק על יסודות דמוקרטיים; - - - כל חבר נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו במסגרת אפשרויות הקיבוץ." - - - "המעשה ההתיישבותי [הוא] דרך מרכזית לבנין הארץ, לגאולת האדם והעם ולהגשמת הציונות הסוציאליסטית. - - - הקומונה המתגשמת בישראל מהווה תא עתיד של החברה הסוציאליסטית- -". התק"ם התחייבה להמשיך בחינוך נוער בארץ ובתפוצות ובפעילות מדינית. בשל הגישה השונה לפעילות הפוליטית-מפלגתית שהיתה נהוגה בשתי התנועות, אומץ הנוהג שהיה קיים ב"איחוד", של הפרדת המוסדות המפלגתיים מהתנועתיים, ועם זאת הוחלט כי "בשאלות מפלגתיות ינהג כל יישוב בהתאם לסדרים ולנוהגים הקיימים בו." לקח פילוגי העבר הביא לביטול הקשר הארגוני של התק"ם אל מפלגה פוליטית, נקבע ש"הצטרפות חבר קיבוץ למפלגה נתונה להחלטתו האישית" ויקוימו "חופש הדעה הביטוי והפעילות הציבורית והפוליטית של כל חברי התנועה." התק"ם תסייע למפלגה שחברים בה רובם המכריע של חברי התנועה.
הקמת התק"ם השלימה תהליך שהבשיל תקופה ארוכה שבה אוחדו בתי"ס באזורים, אוחד מחדש סמינר הקיבוצים, חברים מקיבוצי ה"איחוד" השתלבו בפעילות הסמינריונית של הקבה"מ באפעל, הופעל מרכז הדרכה משותף לתנועות הנוער ולבני קיבוצים. באותו הזמן החלו ועדות שונות במזכירויות שתי התנועות לתאם את פעילותן. על ההתקרבות הקלה במידה רבה העובדה ששנים לפני כן התבטל השוני ההיסטורי בגישה למבנה המשק ולאופי התעסוקה, ונפלו המחיצות הפוליטיות עם הקמת מפלגת העבודה, אשר מרבית החברים בשתי התנועות השתייכו אליה.
את הפעילות התנועתית המרכזית מבצעת המזכירות הפעילה שחבריה נבחרים לתקופת כהונה קצובה. המוסד התנועתי הנבחר העליון הוא ועידה שבה מובטח לכל קיבוץ נציג אחד לפחות וייצוג נוסף לפי מספר החברים. הוא הדין במועצה ובמרכז, שהוא המוסד הייצוגי הנבחר המתכנס בתדירות גבוהה ( 6-4פעמים בשנה). במזכירות התנועה פועלות ועדות המסייעות ומנחות בכל תחומי החברה והמשק וכן שורה של תאגידים כלכליים לשירות הקיבוצים.
התנועה אחראית או מסייעת לכמה מערכות קיבוציות ובהן: מפעלי תרבות ואמנות, הוצאת ספרים, עיתונות תקופתית, ארכיונים ומוסדות תיעוד ומחקר, מכוני חינוך וייעוץ, סמינרים להכשרת מורים ומחנכים, מוזיאונים ומוסדות הנצחה - חלקם של התק"ם וחלקם בשיתוף עם התנועות הקיבוציות האחרות, ישירות או במסגרת ברית התנועה הקיבוצית.
כל פעילויות התנועה ממומנות ממסי הקיבוצים החברים. בעבר מומנו חלק מהפעילויות מהכנסות חברות כלכליות שהיו ברשות התנועה. עם משבר שנות ה-80 חוסלה פעילות חברות אלה, שחלקן נהפכו לתאגידים עצמאיים. הפעילות המרכזית צומצמה במידה רבה ותחומים רבים הועברו לאחריות המערכות האזוריות, כחלק מהמעבר ממבנה תנועתי ריכוזי לתנועה שמרכזה מתמקד בעיקר בתאום בין מערכות אזוריות ובייצוג כלפי מוסדות חוץ. שיטת הגיוס של אחוז מסוים מהחברים לפעילות המרכזית ולשליחויות של התנועה, הומרה בתשלום שכר לפעילים, ושוב אין הגיוס לפעילות נמנה עם החובות שהתנועה מטילה על הקיבוצים. גם לאחר צמצום המערכות המרכזיות של התנועה מוסיפה התק"ם לשאת באחריות החינוכית ובמידה מסוימת גם התקציבית לתנועות נוער בארץ ובגולה: הנוע"ל, הצופים, המחנות העולים, הבונים דרור, הנוער-הציוני, יהודה הצעיר וכן מקיימת קשרים עם התנועה הרפורמית.
תהליך השינויים בקיבוצים משפיע על מבנה התנועה ואופיה. אין ספק שהשינויים ישפיעו על אופי התנועה בשנים הקרובות בייחוד נוכח מציאותם של חברים בקיבוצי התנועה הנוטים לאמץ, תוך הסתייגות מסוימת, אורחות חיים ונורמות חברתיות וכלכליות המקובלות בחברה הסובבת. ועידת התק"ם שהתקיימה באמצע 1997 הכירה בזכותו של כל קיבוץ לשנות את אורחות חייו בכיוון של צמצום השיתוף והשוויון בתגמולים, מבלי לפרק את השיתוף בנכסים. דבר זה עתיד לשנות את התק"ם מתנועה חברתית הקוראת תיגר על חלק מנורמות החברה, לארגון פדרטיבי של יישובים המקיימים דמיון מסוים באורחות חייהם ויש להם אינטרסים בסיסיים משותפים. גם ההחלטה ליזום איחוד התנועות הקיבוציות שנתקבלה בוועידה, מכוונת למבנה פדרטיבי.
|
