תרבות ו... ספורט / יוסי ברג

תרבות ו... ספורט

יוסי ברג - משמר השרון

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

לקראת יום הספורט ההולך וקרב היו ספורטאי חברת הילדים במשמר השרון מגבירים את אימוניהם. היה זה אחד הארועים הראשונים שאורגנו על ידי חטיבת הנוער של התנועה הקיבוצית שנוצרה מאיחוד התנועות "חבר הקבוצות" והחלק של קיבוצי מפא'י ב"קיבוץ המאוחד", שנקראה "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

איור מאת יעקב גוטרמן

נקבעו מועמדינו לתחרויות השונות שכללו מכלול מקצועות האתלטיקה הקלה בצד מקצועות ספורט טבלאי. ביום התחרות שנערך בקיבוץ "נווה-ים" שבפאתי חיפה הועמסנו על משאית וכך נסענו בעמידה נשענים על סולמות המכונית אל מקום ההתכנסות מהלך שעתיים תמימות.

 

התחרויות התנהלו במרץ ונציגינו ניגפו כצפוי בפני אנשי גבעת-חיים רבי המוניטין והייחוס הספורטיבי הידוע. שם היה הספורט לנושא מודגש בשגרת החיים כמסורת ארצות מרכז אירופה - משם באו מייסדי הקיבוץ. הללו אף השכילו תוך מתן מקום גבוה בסדר העדיפות שלהם, לבנות לעצמם אולם ספורט.

 

המרוץ היוקרתי ביותר בכל תחרות הוא המרוץ ל-100 מ'. זהו המרוץ המהיר ביותר וניתנת לו תשומת לב מיוחדת. בעת ההכנות לא נמצא בינינו גם אחד שיכול היה לקרוא תגר על הספרינטר רב העלילות עודד בן אור מגבעת חיים, שעצם הזכרת שמו גרמה לחיל ורעדה בקרב המתחרים.

מועצת ה"חטיבה" שלנו התכנסה לישיבה דחופה במטרה לתת תשובה הולמת לבעיה שנוצרה. לפתע הכה יאיר אלרואי על מצחו וקרא, "מצאתי", ועזב בחיפזון את החדר.

 

אביטל היה שקוע בשיחות עם חברים. כמזכיר סניף הנוע'ל במשמר השרון היה הוא טרוד בארגון הנושאים השונים הקשורים בתפקידו, ראה את המפגש הספורטיבי כהזדמנות טובה למצוא במרוכז חברים רבים ולנהל את ענייניו ביעילות. לפתע ניגש אליו יאיר שהיה ידידו והעמיד אותו על חומרת המצב שנוצר בהקשר לריצת 100 המטרים. ראוי אולי לציין שאביטל בעצמו היה קל רגליים אך בו בזמן צנוע ידוע שרחק מחשיפה ציבורית ולא רדף כבוד הנובע מהישגיו. הוא ניסה בכל יכולתו להציע שמות מועמדים חליפיים אך לבסוף נכנע ל"דין התנועה" ולהפצרותיו של יאיר והתרצה. הוא קיפל את מכנסיו הארוכים, אותם לבש חורף וקייץ, שני קיפולים מלמטה, מסרב לנוחות המוצעת לריצה במכנסי ספורט קצרים. כמו כן, שלא כמו המתחרים האחרים שנעלו נעלי ריצה "ספייקס" שבתחתיתן מסמרים מונעי החלקה להגברת המהירות, חלץ את נעליו ועלה אל קו הזינוק יחף כאשר אהב.

 

"למקומות, היכווווון, רוץ!" שאג המזניק וקבוצת הרצים יצאה לדרך. בתחילה נראה עודד גומע בקלות את המסלול מוביל את חבורת האצנים. אביטל שלנו לא שכח את כובד האחריות שנטל על עצמו. נישא על גבי תקוות אנשינו שעודדוהו בקריאותיהם ושמו בו את כל מבטחם, "שרף" ברגל יחפה את המסלול הקשה וזרוע האבנים ובמאמץ אדיר שניכר על פניו המכווצים, הקדים את עודד וזכה במקום הראשון. בהמשך הוריד את שני קפלי מכנסיו, נעל את נעליו ושב אל חבורת הנערים כאילו כלום. היה זה למעשה ההישג היחיד הזכור לי שבו זכינו באותו יום ספורט רחוק והוא הביא לנו גאווה רבה.

 

אך ספורט אצלנו איננו רק ספורט.

 

חיי התרבות בקיבוץ היו מלאי תוכן, הצגות זמרים ושחקנים הוזמנו להופיע בפני החברים בצד מרצים, מלחינים ונגנים. לאחד מלילות השבת הזמין רכז התרבות את שבח ווייס, חידונאי מפורסם ואח"כ ח"כ מטעם מפלגת העבודה, אשר הוזמן להגיש חידונים נושאי פרסים. חדר האוכל הגדול התמלא מפה לפה. במרכז הקיר הארוך של האולם, הוצבה בימה. החידון ובו שאלות בנושאים שונים, החל. מיד עם תחילתו, בלטו שניים שנחשבו לחכמי העדה והתחרו ביניהם על הבכורה, משאירים מאחור את כל השאר. בשלב זה הכריז שבח: "ועכשיו לשאלה האחרונה, מי שיידע יכפיל את נקודותיו". נכון לרגע זה, היה סיכום הנקודות כדלקמן: מקום ראשון ארבעים ושתיים נקודות, מקום שני ארבעים ואחת וחברנו חנוך משתרך הרחק מאחור עם עשרים ושתיים נקודות, את אלו צבר בעיקר בזכות תשובה לשאלתו של החידונאי: "באילו ענפי ספורט זכה ג'סי אוואנס במדליית זהב, באולימפיאדת ברלין בשנת 1936?" היות וזה שטח ההתענינות המוביל שלו, ענה מיד: "ריצה למאה מטר, מאתיים מטר, קפיצה לרוחק ומרוץ שליחים מאה מטר x ארבעה".

 

לא הכל היה אבוד. אם יצליח להכפיל את נקודותיו, יש לחנוך עדיין סיכוי לנצח. הוא שיפר את עמדתו והתיישב מתחת לאפו של שבח ווייס, בשורה הראשונה. מניסיונו ידע שמשם יש סיכוי טוב יותר לתפוס את תשומת ליבו של המנחה. אכן, הקירבה הזאת לבמה הייתה קריטית בנסיבות המקרה. נשאלה השאלה המסכמת: "למה התנ"ך מתחיל באות ב'", חנוך לא היסס, היזניק אצבעו לפנים וירה בצרור מהיר את התשובה: "צורתה של האות ב' כזאת שהיא פתוחה רק בכיוון המשך הקריאה וזאת כדי שאנשים לא ישאלו מה היה לפני כן, לפני בריאת העולם, למעלה ולמטה, אלא רק מה קרה מכאן ואילך, ככתוב בתורה". זאת אכן הייתה התשובה הנכונה.

 

ואז הוכרזו התוצאות: מקום ראשון החבר חנוך עם ארבעים וארבע נקודות, ואחריו היתר. הוא זכה בפרס בעל חשיבות: ספר על תולדות מלחמת היהודים ברומאים של יוספוס פלביוס. הספר נמצא עימו עד היום ולדבריו הוא לומד ממנו שוב ושוב, ומוצא הרבה דברים משותפים בין המצב ששרר בעם לפני חורבן הבית השני לבין המצב כיום.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: