החינוך המשותף במבחן המטפלת / יוסי ברג

החינוך המשותף במבחן המטפלת

יוסי ברג - משמר השרון

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

אחד הדברים המביישים ילד בעיני אחרים הוא הרטבת לילה. הפסקתה נחשבת לציון דרך והרגשה של "להיות גדול". כשהדבר נעשה בקרבתה של אמא, היא היחידה לדעת. כאשר מצב כזה מתמשך בבית הילדים וכולם יודעים על כך מהווה היא מקור לבושה המלווה בכינויי גנאי ולגלוג מצד חברת הילדים האכזרית.

איור מאת יעקב גוטרמן

הייתי כבר בתקופה בה קמתי משנתי "יבש" וגאוותי רבתה. בוקר אחד התעוררתי משנת הלילה ומצאתי כי שמחתי הייתה מוקדמת. מכנסי השינה שלי רוו שתן, רטובים ומעלי ריח אפייני חריף. אבוי לבושה. מה עושים? איך להעלים את העובדות הכואבות? בחשאי צררתי את מכנסי העדות הנוראה ויצאתי, לפני בוא המטפלת, אל מגרש הכדורגל עטור האקליפטוסים שבצפון מערב הקיבוץ. שם, חשבתי, פרוסים על האדמה חשופים לשמש יתייבשו הם כראוי וכך אוכל להשליכם אל ארגז הכביסה ללא הצורך בהתגלות סודי הנורא. כל היום כולו במהלך הלימודים נשאתי תפילה שתזרז התייבשות זו ותמחק את טביעת הקלון. הימים היו ימי חורף בהם השמש רפה, שעות היום מעטות והחשכה ועמה צינתה מופיעות במהירות. שבתי אל מקום הייבוש ולאכזבתי לא היה גבול. המכנסיים העקשניים לא אבו להתייבש משמרים בעקשנות חותמת הרטיבות והריח פרי פעילות הלילה שחלף.

 

מחוסר ברירה עטוף בושה חזרתי אל בית הילדים, הכנסתי את המכנסיים אל ארגז הכביסה צופה בחשש לבאות. אלו לא אחרו לבוא. המטפלת הפעלתנית שלתה את מכנסי מעמקי ארגז הכביסה ובשמחה בטאה את תחושתה. "בואו ילדים, בואו", חתכה קריאתה הצווחנית והצוהלת את דממת הבוקר החמימה בבית הילדים החשוך מעט. "מי עשה פיפי בלילה?" המשיכה ללא לאות מציגה בידיה לראווה את תוצאות כשלוני. "תראו ילדים יוסי הקטן מרטיב, נכון יוסי? ככה לא עושים ילדים גדולים. מה חשבת שלא אמצא את מכנסיך? שום דבר אינו נסתר מעיני"... וכך המשיכה במסע ההשפלה בזובור הבלתי נגמר והמסוייט עבורי.

 

ואני, לא נותר לי אלא להצטנף בפינתי חסרת הפרטיות כל כך, ללא מגן, בונה את חוסר הביטחון העצמי בשיטתיות והתמדה שפורנסה מארועים דומים לאורך כל ילדותי. רק עשרות שנים לאחר מכן מצאתי לו תקומה.

 

לא עברו ימים רבים ושוב המטפלת, הפגינה כישוריה.

 

בבית הילדים הקיבוצי לא הייתה אפליה. כולם השתתפו בכל הפעילויות. כך מצאו עצמן הבנות עוסקות בעיסוקים הנחשבים "גבריים" כגון עבודה בשדות הקיבוץ ובענפיו השונים. עבודות אלו היו כרוכות בשימוש בכוח פיזי רב וסבילות. מאידך היו הבנים מעורבים בעבודות נקיון הבית, שטיפת רצפות, קפול כביסה וכדו'.

 

בבית הילדים הייתה תורנות של הילדים לצורך עבודות נקיונו. כאמור בסבב השתתפו גם הבנים.

 

אחד האירועים מגווני השגרה בחיינו האפורים וחסרי השינויים והגרויים היה ביקורם של בני משפחה מהעיר אצלנו, במהלך החופשות השונות. הארוח הזה הביא משב רוח מרענן ואווירה שונה להתנהלות היומיומית. למתמידים שביניהם - אלו שהיו מגיעים בקביעות - אף ניתן השם "מבשרי החופש". שהותם חסרת ההוצאות בקיבוץ הקלה לא במעט על קרובי משפחותינו שחיו בעיר במצוקה כלכלית לא קטנה באותה תקופה. כך יכלו הם להסתייע ולו במעט בעזרתנו הצנועה.

 

בנות דודותי היו מתארחות אצלנו לעיתים מזומנות. עקב היותן בנות גילי יכולנו לטייל ולשחק ביחד ולבלות במשותף.

 

שמחתי מאוד לשמוע, באחד מקייצי שנות החמישים המוקדמות, כי הן עתידות להגיע ולהכניס צבע נוסף לחופש הגדול שהיה בעיצומו. רצה הגורל ובעת הגיען היה עלי למלא תורנות נקיון הבית. כך תיבצר מעמנו האפשרות לבלות יחד. מסגרת הפעילות (התורנות) חייבה ביצוע מטלות מוגדרות ועם השלמתן היית חופשי לענייניך.

 

הבנות שהגיעו וזיהו את המצב ומתוך רצון לשחררני מחובתי, הציעו שהן תסייענה על ידי. כך נסיים במהירות את המשימה ונתפנה לעיסוקינו המהנים יותר. הצעתן נראתה לי יעילה והגיונית וכך בסיוען המהיר והמיומן סיימנו את העבודה תוך זמן קצר. שמחים וטובי לב שמנו פעמינו אל מחוזות הבילוי. נראה ששמחתנו הייתה מוקדמת. המציאות טפחה על פנינו ללא שהות. המטפלת, שלא יכלה לשאת את שמחתנו ועם הדרך המקורית והבלתי "מקובלת" בה התמודדנו עם הנחיותיה, עצרה אותנו בדלת היציאה מהבית, כולה אש להבה. "בואו נראה מה עשיתם" ירתה לעברנו מתעלמת מהביצוע המבריק של עשייתנו. "ככה לא גומרים עבודה" - המשיכה. ואז בהתקפת אמוק בלתי ניתנת לעצירה החלה לשפוך דליי מים בכל חלקי וחדרי בית הילדים מפגינה כושר גופני בלתי מבוטל - כמעשה הגולם מפרג. שולית הקוסם נוסח מודרני מוכת אובססיה לא חדלה עד שמפלס המים בבית עלה ועלה, שכבת קצף סבון עבה צפה מעליו. "נראה אתכם עכשיו" - הכתה שוב ושוב, בלתי ניתנת לפיוס.

 

ברירה לא הייתה לנו. שוב נטלנו את מגבי הרצפה, הסמרטוטים והמטאטאים מתמודדים מחדש עם תוצאות התקפת הטרוף של אשת החינוך המהוללת. ואני, בוש ונכלם כלפי בנות דודותי החרוצות. מה יכולתי להגיד לשתי הבנות הנפלאות האלו. איך אפשר להסביר את ה"חינוך הקיבוצי". הצגת התכלית הזאת ממגרת כל הסבר או ניסיון ליצירת תדמית של מסגרת חינוך אידיאלית וראויה לחיקוי.

    

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: