מנורת הקוורץ / יהודית אילון (חלק שני)

 

מנורת הקוורץ (המשך לסיפור הג'רפות)

יהודית אילון - מעגן מיכאל

איור מאת יעקב גוטרמן

 

החיים על גבעת הקיבוצים, בקבוצת הצופים א' התנהלו לכאורה בשלווה.

איור מאת יעקב גוטרמן

היו אלה חיים בשני מישורים: החיים "למעלה", והחיים "למטה".

 

למעלה היה זה קיבוץ צעיר לכל דבר, הממתין להתיישבות ובינתיים בונה את עצמו, משקית וחברתית. הכול היה בו: מזכירות, וועדות ואספה כללית כמובן, בה נדונו עניינים חשובים מקניית פרה ועד שליחת חבר ללימודים. הייתה מקהלה והייתה קבוצת כדורעף (אינני זוכרת באיזה ליגה...) והיו תינוקות, ותרנגולות, ופרות שנחלבו בידיים. השמש זרחה, ובאביב ריח משכר מהפרדסים שמסביב. בערב היה "סידור עבודה": מי למטבח ומי לפעוטון, מי לנגריה ומי למכבסה. ומי...ל"חלקה", או לחילופין ל"דר' גולדשטיין".

 

היו אלה שמות הכיסוי ל"מכון איילון", בית החרושת לכדורי סטן של ה"הגנה", ששכן במעמקי האדמה בגבעה, 8 מטרים מתחת לפני הקרקע. שם היה עולם אחר, סודי וסגור. רעש מכונות, וצלילי מתכת, ריח שמן מכונות ואוויר ממוחזר, והרבה שמחת נעורים. ברבות הימים חוורו פני החברים העובדים "למטה", וכוסו מין ירקון האופייני לעובדי מכרות רחמנא לצלן!

 

בחדר האוכל, עת נפגשו כולם, ניתן היה מייד להבחין מי ומי הם אלה אשר עין השמש לא שזפתם. הדבר עורר דאגה, גם לבריאותם, אך גם, לא פחות, להתגלות ה"סוד"! בסוד העניינים הובא ד"ר קוט (לימים מייסד מגן דוד אדום), שהיה רופא ה"הגנה", ואשר היה היחידי שבפניו מותר היה להביא את העניין. הוא פסק: "שיזוף מלאכותי". היום זה נשמע פשוט, כל מכון כושר מצוייד במנורות קוורץ לשיזוף. אך בשנים ההן, היה צורך לייבא אותן בסודיות מוחלטת.

 

קיצורו של דבר, הובאה מנורה כזו, יוחד לה כוך מיוחד, והשמחה הייתה גדולה. הבנות היו מתערטלות קצת, והבנים היו מציצים, ובסוף יום העבודה היו עולים "למעלה" פרצופים קורנים, כאילו זה עתה חזרו מחופשת סקי באמצע החורף...

 

עד אשר נמצא המינון הנכון. הוא גם המליץ על שתיית חלב ותוספת מזון - אך דבר זה עורר ויכוח ער בעסקי שוויון. בסופו כולם קיבלו תוספת!... ומדובר היה אז בחצי ביצה קשה! לכוווווווולם! לחלב הוא פסק להוסיף גם טיפות שמן דגים (ברר!) וזאת בגלל אדי העופרת שהיו באוויר, ושמועה עיקשת התהלכה בין הבחורים שזו גורמת אין-אונות! שמועה זו נתבדתה עם השנים, כאשר הפכנו למובילים בתנועה הקיבוצית במספר הילדים!

  

"הג'ירפות" - החלק הראשון

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: