מילדה לאישה / יעל רז

מילדה לאישה
יעל רז, גבעת ברנר
 איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן  

בימי קדם היה נהוג לערוך טקס חגיגי לכבוד המעבר הפיזי והנפשי של הילדה לקראת הפיכתה לאישה. כל נשות המשפחה היו מתכנסות ומלמדות את האישה הצעירה על רזי החיים ומגלות לה את סודות האהבה שבינו לבינה.


איור מאת יעקב גוטרמן

גם תורי הגיע והפכתי מילדה לאישה, כזו שחולמת על בן זוג ועל אהבה גדולה. מהר מאוד הסתבר לי שכל נושא היחסים שבין גברים לנשים הוא מבלבל, והרבה פעמים אני עושה טעויות שמכאיבות לי.

 

בדור שלי יש לאישה יותר פתיחות חברתית ויותר חופש להחליט איך וכיצד לחיות בייחוד כקיבוצניקית. הבעיה מתעוררת כשמרוב אופציות אני מתבלבלת, ובו-זמנית אני מקבלת עצות סותרות שמשאירות אותי חסרת אונים ומבולבלת אל מול הגבר שאני נמצאת בקשר אִתו.

 

מה לא ניסיתי, איפה לא חיפשתי כדי לקבל תשובות ברורות על מה צריך לעשות כדי לחוות אהבה ולבנות קשר שיחזיק מעמד.

קיבלתי הרעלת קפה מרוב ביקורים אצל קוראות בקפה שהבטיחו לי שבקרוב מאוד אני פוגשת את בעלי (בינתיים עבר עשור אבל מי סופר...). כדי לחזק את ביטחוני העצמי הלכתי לכמה סדנאות של "אהבה עצמית", סדנאות שרוששו אותי סופית ואפילו עד לצפת נסעתי כדי להצטייד בקמעות, לזרוק נרות ולבקש מאלוהים שיעזור ושיגאל אותי מהרווקות.

 

הרחקתי לכת וקניתי דג זהב - אולי הוא זה שיממש את כל משאלותיי.

ככל שהתאמצתי וחיפשתי למצוא את התשובות, כך התחפרתי יותר ויותר עמוק בבוץ. הלחץ והייאוש השתלטו עליי בגדול.

בשלב מסוים הרמתי כבר ידיים  והגעתי למסקנה שאולי אין שיטה  שמבטיחה תוצאות בטוחות עם גברים.

אמי הקיבוצניקית כנראה הבחינה במצוקתי והבינה שיש לה אחריות ותפקיד חשוב ורציני בשרשרת הנשית, משפחתית, פולנית עתיקת היומין -  היא חייבת ללמד אותי!

 

בלי הרבה הקדמות פרשֹה אמי בפניי את "נוסחת הפלא" שלה, נוסחה שמבטיחה שמירה על הזוגיות ועל כך שהגבר שלך יישאר בסביבה!

"אוכל וסקס" - שני אלמנטים אלו הם עמודי התווך של הפטנט. כל עוד את שומרת שהם יהיו בנמצא, את יכולה להיות בטוחה שהגבר  שלך לא יעזוב את הבית לעולם.

 

אמא הוסיפה ואמרה שיש גמישות בנוסחה, לתקופה מסוימת אפשר להימנע מלקיים אחד מהשניים (סקס או אוכל), אולם זאת בתנאי שאחד מהם תמיד יהיה בנמצא,

ובלי להתבלבל אמי אמרה: "יעלי, לא סתם אצלנו בבית יש אוכל כל כך טוב בשישי שבת!"

 

לאחר שמיעת הדברים לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, אך במרוצת השנים הבנתי שהדברים נכונים ושפולניות אף פעם לא טועות. אפרופו, סבתא שלי הייתה בשלנית ידועה מאוד!

 

אז קדימה בנות - להפנים ולהתחיל לאפות

 

 

 


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: