חיינו הסדורים / עוזי בן-צבי

|

חיינו הסדורים

עוזי בן-צבי - עמיעד

איור מאת יעקב גוטרמן

 

כל חיינו סדורים היו להם בתוך מסגרת.

איור מאת יעקב גוטרמן

נולדנו למדינה צעירה שזה נולדה, לוחמת על חייה.

גדלנו בקיבוץ, בבית הילדים, ולא בבית הורינו כאחד הילד-האדם.

מטפלת מחליפה אם, רמקול מחליף ליטוף, מסגרות נוקשות מחליפות אהבת בראשית.

לגן ולבית הספר יצאנו להרחיב דעת, לראות מחוץ לגדרות ביתנו, חומותינו שלא מדעת.

בבית הספר, שוב הכל מסודר ומוגדר. שחק נערי - לפי הכללים.

התאם עצמך לכללי המסגרת למען תרחיק לכת...

בגרנו, ועברנו גם את זה. לצבא העם גויסנו. רק לקרבי! זעקה מערכת.

עוברים ממסגרת למסגרת, עולים בסולם הפיקוד, לומדים נוקשותה של זו המערכת. כן המפקד, לא המפקד, מרגישים כמריונטות.

עוד מסגרת. רבים וטובים שבו הביתה בתוך מסגרת. הפעם שחורה. ארון עטוף בדגל המדינה.

קיבלנו את השבים מתים בכבוד הראוי. ארונות ומסגרות. הודעה ממוסגרת על לוח מודעות ריק. "מרכינים ראשנו בצער... "

חזרנו, החיים, יוצאים לחיים. חזרה לקיבוץ? מובן מאליו. המסגרת דורשת, ההורים לוחצים, ואנו, כתמיד ציפיות ממלאים…

סדרן עבודה מאיים ושנוא. עכשיו תיתן "תורנות", הוא אומר. חצי שנה בחדר אוכל... במעלה הגרון מרד. צעקה לא נשמעת. אתה הרי שייך למסגרת.

 

חדרון. מיטת סוכנות. כורסא של קש, שולחן קטן, כוננית ישנה, מההורים. זהו. כל מה שיש לך. המסגרת החדשה שלך.

חצי שנה חולפת, לענף אתה נכנס. אולי עוד שנה לקורס קצר במדרשת רופין תצא. תעמוד יפה בתור. רק לשניים בכל שנה, הקיבוץ ללמוד נותן. מרכין ראש. שוב מציית לציווי המערכת. רק לא לחרוג מהמסגרת.

 

סוף, סוף יוצא אתה ללמוד. המבוגר בכיתתך שם במכללה. לומד חקלאות, חריש וגריפה, ואותך, הרי... שירתו של ביאליק מטריפה, וספרות עברית, ואנגלית... כל כך רוצה... גונב קורס כאן, קורס שם, אבל מסיים חקלאי מדופלם. כמו שהמערכת דורשת ומבקשת. שוב מתאים עצמך למסגרת.

 

כמעט שזקנת. קרוב לשלושים. אישה נאה מצאת, באת בברית הנישואים. שוב מתאים עצמך למסגרת. כך וכך אורחים, הרב הוא רק זה, המנות מוגשות כך וכך, ועל הכל אחראי המטבח.

הילדים נולדים, בבית הילדים גרים, הכול היה ונשאר בידי הוועדה המסדרת, מארגנת וממוסגרת.

וועדת הגיל הרך - מסגרת א.

וועדת הגיל הלא רך - מסגרת ב.

וועדת בית ספר יסודי - מסגרת ג.

וועדת התיכון - מסגרת ד.

וועדת נעורים - מסגרת ה.

הנוער העובד והלומד - מסגרת ו.

אם לילד יש קושי - וועדת יעוץ - מסגרת ז.

אם חס ושלום בעיית בריאות - ועדת בריאות - מסגרת ח.

אם הבית צר ומלחיץ - וועדת דיור - מסגרת ט.

אם הכסף לא מספיק בסוף כל חודש - וועדת חברים - מסגרת י.

אם הקיבוץ מעצבן - וועדת חברה - מסגרת י"א.

טניס לשחק? - תירשם בוועדת ספורט - מסגרת י"ב.

אוטו רצית? - וועדת רכב - מסגרת י"ג.

 

בבוקר מצאו את גופתו, הוא קפץ ממגדל הסילו, כי וועדת כלבים לקחה את כלבו.

וועדת סדרי אבלות ארגנה לו הלוויה מכובדת. וועדת נגרים את גופו בארון ממוסגר הניחה. את מקומו בשורת המתים קבעה וועדת בית הקברות.

 

התעורר בבעתה מהחלום, חנוק, לא יכול יותר, צרח מלוא גרונו, "לא עוד...", התלבש, ויצא, אוויר הבוקר העולה מכה בפניו, נחוש, כואב וכעוס, אל המזכירות לקחו אותו רגליו, באגרופו על השולחן רעם, לא עוד וועדות ביקש, אנא, ירד כולו ללחישה...

 

היכן היית עונה לו מנהל קהילה שאת פרצופו הוא בכלל לא מכיר, ישנת? אצלנו בקיבוצנו המתחדש, ועדות אין, ונשארו רק שתיים...

 

יצא

 

בחוץ לקח אוויר, חלמתי חלום הוא לעצמו אומר, הכול כך מסתבר מאחור, חיוך של שביעות רצון את זווית פיו מעלה, אבל החלום במוחו עוד הולם, הכול כבר נגמר הוא לעצמו לוחש, ידו את ההליכון תופסת, ואויר הבוקר הקר, עושה רק טוב לנשמתו המיוסרת, הכול כבר עבר, הכול כבר עבר, את שארית ימי הוא לעצמו עוד אומר, בעצמי אלך...

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: