כך שותלים

אורי בית אור - [גבים]

איור מאת יעקב גוטרמן

 

כך שותלים. פעמים רבות השתתפתי בנטיעות טו בשבט. אהבתי את שירי החג.

איור מאת יעקב גוטרמן

שמחתי לשמוע שזה חג שהמציאה הסתדרות המורים בתחילת המאה שעברה! (כשעוד לא התמקדה בענייני של רן ארז.) בחיים, שלוש פעמים נתקלתי בנטיעות משמעותיות. פעם שלישית כשנחנך בקרית חינוך אחת בניין הספרייה, עמד לבקר שם שר החינוך שראה כבר שתילים מקרוב.

 

להרשימו, סביב הבניין תקענו ענפי איקליפטוס מרשימים. ביקור השר נדחה ביומיים. כשבא, התרגש ממצבם הכמוש של עצי היער מסביב. ניגש, מישש, גישש ואחרכך אמר שאמנם העיקר הוא להשקות, אבל שורשים חשובים יותר. פעם שנייה הייתה בכתה א'. ליד בניין המועצה שתלנו חורשת אורנים. ביקרתי שם כעבור שנה. כולם על מכונם, יבשים כזרד הנשבר, לא הוד ולא הדר. עקרתי אחד משורשו - והנה אין שורש! הלכתי למועצה והתלוננתי. אמרו שעץ עם שורשים יותר יקר; חשב שמילדים ייצא יותר מלחטט בשורשים; ושקודם שנקלוט מה שנטענו. אחרכך תראה המועצה אם ומה להוסיף למה שנתנו.

 

למקרה המסופר הייתה פעם ראשונה, לפני אולי 110 שנה. כבר אז היו עצים והיו סיבות לנטיעות. אז שתלו עצים גם בגלל ביצות וכי היה מדבר וכדי להכות שורש. חשבו שלהכות זה טוב, אבל רק כשצריך - ועצים צריך. בא לביקור בארץ שר המושבות הבריטי, אחד בשם ווינסטון צ'רצ'יל. הקפיד לבקר גם בעיר העברית הראשונה, (עוד לא הייתה אז ירושלים). לכבודו, לאורך רח' רוטשילד תקעו ענפי עצים וייקרא המקום "שדרות רוטשילד" לתלפיות. בלילה שלפני בואו למקום, באה רוח מן הים ותיגע בשתולים ששם. כמה נכפפו, כמה התייבשו, כמה נשכבו על צד ועליד, לנוח. כמה נעקרו וכבו בלי מנוח. לא נוח לתפקד בלי שורשים. אז, לא היה גנן בעירייה כי לא היו גנים. בא האורח, התרשם מהעבריות הקדושה אשר בחול, ראה את השדרה ואמר שכדאי שרוטשילד יראה. אולי יחדש את התמיכה. ובכלל, אמר בסוד לראש העיר: "טוב שתכו שורשים. זה מחזק אפילו צמרות".

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: