אמת צרופה מדי / אורי בית אור

אמת צרופה מדי

אורי בית-אור

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

במקומנו, היו שלושה שלא הוציאו דבר שקר מפיהם.

איור מאת יעקב גוטרמן

אחד היה מישיר את מבטו, צולל לתוך עינינו, אומר דברים ברורים, חדים, מפורשים. דבר דבור על אופניו - וכל אופניו חדי-אופן הם. קשים מנשוא. ונעלבנו. שני דיבר, בלחש, דברים מהוססים שמתפרשים לכאן, לכאן וגם לכאן. דברים צנועים כלכך. עיניו היה תולה בשמיים או נועץ בקרקע ובתוך עיניו לא יכולנו לברר דברים ואופניהם. דבר אחד אמר ואופניהם רבים. לא קשים מנשוא. קשים להבנה. כיוון שכך, נעלבנו.

 

הראשון, אותו היטב שמענו, כיוון ששכנע, הרגשנו מוכנעים. לא רצינו ולא פעלנו בהתאם. לשני כרינו אוזן, התאמצנו ויישרנו עין לעינו אחת, והשפלנו עין אל העין האחרת וראינו בן כל מה שאפשר ושאולי. מי שהכניע, לא כלכך רצינו בו. לא יהיה אדון לעולמנו. לשני האמנו ורצינו בו כאחינו, אבל לא כלכך הבנו. כשלא מבינים, זה לא מחייב למעשה, אמת?

 

והשלישי? הלוא אמרנו שבמקומנו היו שלושה שלא הוציאו דבר שקר מפיהם. השלישי כל כך הקפיד עם עצמו על כך שלא הוציא מפיו מילה עד הנה. אותו אהבנו לשמוע. אמריו הישירו אל הלב. לו הטינו אוזן. ממנו לקחנו לקחים. ההיגיון מצווה. האמת חובה, אולי, אבל ציווי וחובה ואפילו האמת אינם מחייבים כמו הלב שקשוב למה שהוא שומע.

 

האמת, היה עוד רביעי, שאמר, פעם, רק משפט אחד, ולא הוסיף: כיוון שאוהב אמת אני, אינני מדבר.

עדכון אחרון: