מתומך לנתמך / צביקה דרור

מתומך לנתמך

צביקה דרור - לוחמי הגטאות

איור מאת יעקב גוטרמן

 

קשה לו לאדם לחוש מתי הוא עובר משלב לשלב בחייו. את זה הוא יודע לספר רק בדיעבד. מתי עברתי את ההיפוך שבין היותי תומך להיותי נתמך אינני יכול להגדיר.

איור מאת יעקב גוטרמן

האם זה היה כאשר הלכתי והפחתתי במסלול ההליכה היומית?

האם זה היה כאשר התחלתי להסס ברדתי ממכונית?

האם זה היה כאשר נזקקתי לניתוח?

האם זה היה כאשר נשלחתי לבדיקה לרופא גריאטרי והלה רשם לי תרופה בלתי מוכרת לי עד ששנתיים לאחר מכן אחי הבהיר לי כי היא שגרמה לי אין-אונות.

האם זה היה כאשר לא הצלחתי לרוץ עם הכדור מול נכד המשתוקק להבקיע לי גול?

האם זה היה בעת שהדחתי כלים בעמידה ונשמתי נעתקה ?

האם זה היה במקלחת אפופת אדים כאשר נתקפתי בחולשה?

האם זה היה כאשר לא יכולתי יותר לגרוב במו ידיי גרב או לנעול נעליים?

האם זה היה בזמן שהאמנתי לא האמנתי שמשהו לקוי בעיניי.

האם זה היה בזמן שנזקקתי ללויי בנסיעותיי לרופא או לקבוצת תמיכה של כבדי ראייה.

האם זה היה כאשר החילותי למעוד בשעת הליכה?

האם זה היה כאשר נמנמתי ושוב נמנמתי בשעות היום. ובין נטילת כדור השינה להירדמות סיכמתי כי התמזמז לי יום לשווא.

 

מאוחר יותר כאשר התאספו והלכו הסימנים הבנתי שהגעתי לנקודת היפוך.

 

כמו בחוק מחוקי הדיאלקטיקה "המעבר מכמות לאיכות" הצטברות האותות הפכה לעובדה חדשה: אינני יכול יותר לשרת את עצמי ואז נפלה עליי סדרה של נפילות, נפלתי מעל אופניי, התנגשתי בקלנועית ליד מיכל האשפה מצאתי את עצמי שרוע על המדרכה, מיהרתי למרפאה וטראח נשברה לי עצם הכתף, השקיתי בגינה והתגלצ'תי והלכה לי הכתף השנייה. או אז הביטוח הלאומי נכנס לפעולה וקצב לי שעות מטפלת וזו הייתה לי במקום החברותא. עכשיו כבר לא הייתי עצמאי עוד. לקום מהמיטה, להיכנס לשירותים, להתפשט מבלי להתבושש בפני אישה זרה, אינך יכול לישון ללא "אבטחה", כשבאמצע הלילה אתה זועק את שמה להובילך לאן שאפילו המלך הולך לבדו.

 

כך לאט לאט עובדות החיים מחלחלות לתוכך.

 

כאשר רונית מזמנת אותך לישיבה אתה סבור שתתבקש להציע רעיון או להשתלב באיזשהו מעשה - ולא. מדברים אתך על הקרן לערבות הדדית. אתה יושב בתור למרפאה ונדמה לך שאנשי הצוות קורצים זה לזה "עוד פעם הגיע" אתה יושב באיזה שהיא הופעה המשקפיים האטומות לעינייך ויש אנשים העוברים על פנייך ויש אנשים טובים המתכופפים לשאול איך הולך? מה נשמע? ורק אז הבינות עד כמה הפכת מתומך לנתמך, ונעשה לך רע על הלב לא כך בקשת לעשות את הישורת האחרונה.

 

אבל, נשבעת לעצמך לחצות אותה בלי מרירות אפילו אם תשב על כסא גלגלים, אפילו ירימו ויורידו אותך מהמיטה על כפיים, אפילו תזדקק בשירותים לעזרת זולתך. אפילו תיעטף בעוגמת נפש זרוק ממך את המרירות.

 

לא נאה הוא לסיים חיים כמו שחיית במרירות זרוק אותה לעזאזל.

 

מכובד החיים וממרום השנים תצעד לאט לאט ותתלווה אליך שורה משירי סוף הדרך של לאה גולדברג: "הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך"?

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: