מעשה בטלפון / צ.א., קיבוץ עברון

מעשה בטלפון
מאת צ.א., קיבוץ עברון
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן
 
איור מאת יעקב גוטרמן

בעלי מלאכה - בכל המקצועות-"נהנים" משם רע בכל מקום, כולל בקיבוצים (ויש האומרים 'במיוחד בקיבוצים!', משום שבקיבוץ הקלאסי והשיתופי אין לבעל המקצוע מתחרים שיסכנו את פרנסתו). אי-עמידה בזמנים, לכלוך סביבת העבודה, תשלום מופקע, עבודה רשלנית ואפילו מעשי הונאה מכוונים, הם בדרך כלל האשמות קבועות כלפי בעלי המקצוע שאנחנו, ההדיוטות בעלי הידיים השמאליות, כל כך תלויים בהם. דווקא משום כך, הסיפור הבא כל כך יוצא דופן, שכן במרכזו עומדים בעלי מקצוע שהם ההפך הגמור מהמקובל, עד כדי הגדרתם כשילוב נדיר של "אשפי המקצוע" ו"אבירי השירות"... ומעשה שהיה, כך היה:

 

לפני חודשים אחדים הסתיים, סופית, שיפוץ המטבח בביתנו (כולל תיקוני הצבע, האבזור ושאר עבודות הפיניש). פרטי הפרויקט, לכל החברים הרבים שמתעניינים - התכנון החדשני, מאפייני הביצוע, מה קרה עם המדיח, מהו שטח השיש, כמה זה עלה (בסעיף הזה יש  ה-מ-ו-ן  מתעניינים) וכו' -  כל אלו יפורסמו בקרוב באינטרנט. כאן, ברשימה קצרה זו, אציין רק את איכות העבודה (מעולה!) ואדגיש את השירות יוצא הדופן שזכינו לו במהלך התקופה האחרונה.

ואכן, העבודה והשירות שמחמוד ('הקבלן המבצע', הרב-תחומי) וזוהיר (האח הנגר) העניקו לנו היו לעילא מכל בחינה – קצב מהיר, ביצוע קפדני ומקצועי, אכפתיות, נעימות, סבלנות לכל 'שיגעון', ניקיון יומי… בקיצור, שווה כל שקל (והיו כאלה לא מעטים) ששילמנו כדי לעבור לעידן גסטרונומי-פרטי חדש.

 

והנה, דווקא כשנגמרה העבודה – קרוב לוודאי שבגללה – נותקנו מהעולם: כל שלושת הטלפונים שלנו השתתקו… מכיוון שה'דוקטור' הקבוע לנושא זה בקיבוצנו, צבי, היה בחופשה לרגל חתונת בנו, פנינו ל'פרופסור' תמיר (יש לו תעודה מהטכניון...), שנענה מיד לקריאת המצוקה שלנו ובא לבדוק את הניתן לתיקון. בתחילה היה נראה שאין מה לעשות: הרטיבות שבקיר (חתכו אותו בעזרת מכונה מיוחדת לבטון) כתוצאה מהשיפוץ, 'מקצרת' את קווי הטלפון שנחתכו במהלכו – כך הסבירו לנו תמיר וצבי (שחזר מהחופשה) ביומיים הבאים. נדמה היה שלא נותר אלא להתקין קווים חלופיים, מה שאומר פתיחת קירות וכל הבוג'ירס הקשור לכך… אלא שאז, ביום השלישי, העלה תמיר בפנינו את הרעיון הדמיוני והמוזר – לפחות בעיניים הלא מקצועיות שלנו -  לחשמל את קווי הטלפון שלנו.

"הטלפון עובד על 50 וולט", ניסה תמיר להסביר לי את מהות הפעולה שלו, "ומה שאני אעשה זה לתת לקו שוק חשמלי, בעוצמה של 600 וולט, וזה ייבש את הסביבה הקרובה לחוט וישרוף את הקצה שלו…"

הנהנתי בראשי בתנועת הבנה של  'אלמנטארי, ווטסון יקירי!' - למרות שלא היה לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר – ותמיר נכנס לפעולה. הוא הביא איתו את ארגז הקוסמות שלו, בצבעי אדום-שחור מקצועיים, הוציא משם כל מיני אביזרים מסתוריים, פתח את נקודות החיבור הטלפוניות בבית ויצא לטפל בתיבת הטלפון המרכזית שמאחור. אחר כך שוב נכנס ושוב יצא ושוב נכנס ("זה מתקדם, אבל יותר לאט ממה שחשבתי…" הודיע לי) ושוב יצא…

 

שעתיים לערך נמשכה ה'הוצאה להורג' הזו, ואז חיבר תמיר מחדש את נקודות הטלפון שלנו ובישר על סיומו המוצלח של התהליך. ניגשתי בדחילו וריחמו אל הטלפון שבסלון, הרמתי את השפופרת ו…הצליל המתוק והנכסף כל כך, צליל החיוג, נשמע באוזני הימנית 'לאוד אנד קלייר'. למרות שהפרופסור הזהיר אותנו שייתכן והתקלה תחזור על עצמה – במידה והרטיבות תחזור ותקצר את הקו – הטלפונים שלנו תקינים ומצלצלים בעוז, טפו-טפו-טפו, עד עצם היום הזה של שליחת הסיפור לפרסום ב"סיפורי קיבוצים" שבאינטרנט. זאת ועוד: אף על פי שהוא, הסיפור-אירוע, נשמע דמיוני ומופרך -  גם מתן שירות מקצועי לעילא (?!) וגם מעשה להטים טלפוני (!!!)  -  הרי שכולו אמת לאמיתה...

 

 

 


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: