הבקבוקון / תרצה שהם [ז'ל]

הבקבוקון

תרצה שהם [ז"ל] - עינת

איור מאת יעקב גוטרמן

 

רציתי לשמר איך נמזג הבקבוקון, בצל האגוז.

איור מאת יעקב גוטרמן

"זמן שבת" של משפחה.

עמדנו בבוקר נעים של תחילת קיץ, סביב שולחן הבטון העגול, הניצב ברחבה שלפני הבית שלנו.

אגוז הפקאן הגדול, הנטוע בדשא, הטיל עלינו צל של עלים ירוקים בהירים,שקופים, אשר קרני שמש מסתננות דרכם, מנומרות, וצבעם הופך לירוק בהיר ושקוף.

גם שמונת בקבוקי היין שעמדו על השולחן היו ירוקים, שקופים, ומאורכים.

כמו שמונה גרציות. משכבר הימים היה בהם יין שולחני יבש.

עתה עמד פלג עם קומקום מים כתום, ומילא בהם זרזיף ועוד זרזיף.

הכה על בקבוק בפטישון העץ ואמר: "זה טון הלה האבסלוטי".

וחיוך ראשון מזה חודשיים חלף בפניה המעוננות של ליאת, הפרח שלנו.

מן הצד עמד מיתקן תליית הכביסה שלי. כל דמותו שונתה.

רגליו שוב אינן מצליבות זו את זו באלכסון. חבלי הכביסה הוסרו ממנו.

ממתקן הכביסה שלי הרכיב אורי, בעלי, מבנה מיוחד לתליית הבקבוקים.

הוא נצבע בלכה שחורה.

שמונת הבקבוקים ייתלו עליו. בכל אחד מהם מים במידה שונה - כך צלצולם ייתן את סולם הטונים מדו עד דו.

ואני - ב"זמן שבת" זה, בונה את הסקאלה של החיוך בשפתי ליאת, הפרח שלי.

השולחן עגול, וכולנו סביבו. והפקאן מטיל צל מנומר על הבלתי מוגמר. ופלג, בני הבוגר מעמיד פני מכוון פסנתרים מדופלם, מוזג מן הכד לבקבוקים ומכה בפטישון.

מוזג ומכה.

השמחה מתגנבת לחבורה - זה מצליח!

משפחה. "זמן שבת" בבוקר.

מחר על ליאת להציג באקדמיה למוסיקה כלי נגינה שבנתה באופן עצמאי.

הייתה דאוגה. עתה הדאגה פגה.

משפחה. שבת בבוקר.

כל אחד בשביל כולם, כולם בשביל כל אחד.

שמונה בקבוקים,דמויי גרציות ירוקות על שולחן בטון מחוספס.

ששה אנשים, הם המשפחה סביב השולחן.

האחד בן שמונה.

השני בן ארבע עשר.

האחת בת עשרים וארבע.

ו"מכוון הפסנתרים המדופלם" - עשרים ושבע שנותיו.

מיטיב נגן בגיטרה, והחיידקים תחת המיקרוסקופ הם עיסוקו. שולט בזמן בטוב טעם.

סביב השולחן בחוץ גם אבא ואימא.

עץ האגוז, בן המשפחה, שופך אור ירוק בהיר, תוצרת סינון השמש על כולם. וכשיעבור חג הסוכות, יבשילו עליו אגוזי הפקאן. קליפתם הירוקה תתבקע.

פלג, בני הגדול, יטלטל במלוא כוחו את גזע העץ - ואנו נאסוף את אגוזי הפקאן מהדשא.

חלק מהם ירחיק עוף ויתנפץ בקול אגוזי בשולחן הבטון המחוספס.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: