צח, הגשש המוצלח / תמר שפירא

|

צח, הגשש המוצלח

תמר שפירא - עין השופט

איור מאת יעקב גוטרמן

 

מתוך הספר: "לחיות עם חיות", בעריכת עופרה בריל, עין השופט

איור מאת יעקב גוטרמן

בימים שכל הילדים ישנו עוד ב"לינה משותפת", אחד ה"כיפים" הכי גדולים היה לשמור בלילה יחד עם אימא. לבקר בלילה בבתי-הילדים, לעזור לכסות את הקטנים, להגיש כוס מים או להחליף סדין ואפילו סתם לראות איך כולם ישנים, כל ילד בצורה אחרת: זה מקופל וזה פרוש על הגב, זה רגלו תלויה וזה ממלמל מתוך שינה...

 

אבל הכיף הכי גדול היה, להישאר ער עד אחרי חצות ולאכול צ'יפס עם חבורת השומרים. הגיע תור השמירה שלי. ליל-שבת, האחרון בשבוע השמירה, לילה שנטע חיכה לו בכיליון עיניים. הלילה הוא מצטרף אלי לשמירה וכמובן שמצטרף אלינו גם צח כלבנו הלבן והנאמן.

 

לאחר שביקרנו בכל בתי הילדים, אנחנו הולכים למטבח. השומרים כבר גמרו לחתוך את תפוחי האדמה. השמן רותח והצ'יפס הופך לאט לאט צהבהב וטעים. נטע דואג לספק לצח את כל שאריות הבשר... אחרי ארוחה דשנה, אנחנו יוצאים לסיבוב נוסף בין בתי הילדים, מכסים את כולם ושוב חוזרים לחדר השמירה. הזמן חולף. נטע מפהק ועיניו ממצמצות... אבל הוא בשום אופן לא רוצה לישון! הוא מחכה לבוקר, רוצה לראות את השמש בזריחתה.

 

אנחנו מבשלים קפה שחור ושותים. אולי זה יעזור לנו להישאר בעיניים פקוחות.

 

צח מלווה אותנו בסיור סגירת התריסים, ליד כל בית הוא נעמד, מחכה לנו בכניסה בצייתנות. התריסים כבר סגורים בכל בתי הילדים והלילה מתקרב לקיצו. ציוצים ראשונים של ציפורים נשמעים בין העצים, המזרח מתחיל להתבהר, השמש מתכוננת לזריחה מחודשת.

 

צריך לצאת לסיבוב אחרון אצל הקטנים: לחמם את בקבוקי דייסת הבוקר ולסגור את דלתות חדרי השינה. בסיבוב האחרון נטע לא מלווה אותי, הוא הולך לראות איך השמש עולה.

 

אני מסיימת את הסיבוב וחוזרת לחדר השמירה. השמש כבר זרחה, הציפורים מצייצות, אבל נטע לא חזר. אולי התעייף והלך לישון במיטתו בבית הילדים?

אני ממהרת לבית הילדים - לא, המיטה ריקה.

אולי הוא מחכה לי בבית?

לא - גם בבית איננו.

איפה נטע?

הדאגה שלי גוברת. מה קרה לו? לאן נעלם? לאן הלך לראות את השמש הזורחת?

 

נשמעים קולות מכיוון המטבח. אלה הם החברים שהשכימו לסדר את חדר האוכל אחרי מסיבת ליל שבת. אני הולכת לבקש את עזרתם בחיפושי אחרי נטע. יואש מתייצב מיד לעזרתי. הוא יודע לאן נוהגות המורות לקחת את הילדים לצפות בזריחה: "זה שם, בין המשנקים לבין 'הבוטיק' של איציק טרש שבדיר הישן."

 

אנחנו הולכים יחד לחפש את נטע, אך הילד איננו. אני כבר מודאגת מאוד וכועסת על עצמי שלא קבעתי איתו מראש לאן ילך.

אולי קרה לו משהו?

יואש מציע להזעיק חברים נוספים לעזור בחיפושים...

 

לפתע מופיע צח ובביטחון רב מפלס לו דרך בין העשבים הגבוהים במורד שמתחת לדיר הישן. מיד ידעתי שצח יוביל אותי אל נטע ואני ממהרת בעקבותיו בין שיחים וקוצים וקוראת בקול, "נטע!"... "נטע!"... צח מתקדם במרץ ואני מנסה להדביק אותו... הנה הוא נעצר, ומה אני רואה?

 

על משטח עץ קטן, שוכב לו נטע מקופל ושקוע בשינה עמוקה...

הילד צפה בזריחה ונרדם מיד אחרי עלות השמש.

צח הנאמן והמסור מצא אותו.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: