טלילה, הטליה בגן הילדים של אילנה / שלומית דביר

טלילה, הטליה* בגן הילדים של אילנה

סיפרה: שלומית דביר, כתב: דן פורת

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

טלילה הטליה נולדה בדיר של קיבוץ חמדיה. הטליה הייתה זהה לשאר אחיותיה שבעדר, צמרה היה לבן ורך ומלווה בכתמים כהים פה ושם. וועדת החינוך אישרה את ההוצאה הכספית לרכישתה והגננת החדשה אילנה, הרפתנית לשעבר מקיבוץ יגור, נסעה לקיבוץ השכן חמדיה.
איור מאת יעקב גוטרמן

"הַדִּירְנִיק" של הקיבוץ, ללא היסוס הרים את הטליה התמימה הראשונה שבאה לידיו, שקל אותה במשקל, קבע את מחירה והסכם על המכירה יצא לפועל. הכבשה הצעירה הועברה לגן הילדים בקיבוץ נוה-איתן, הועברה לגן הילדים והוכנסה ללול קטן שנעזב מיושביו סמוך לחדרי השינה של ילדי הגן. הגננת אילנה עם הילדים, בחרו לטליה שם, טלילה. טלילה הושקתה כנדרש וכמצוי, בחלב פרות שהורתח, במקום חלב הכבשים הטרי שהורגלה אליו במקום לידתה.

 

עובדה זו לא גרמה לשום בעיה נראית לעין, לא לטלילה ולא לילדים. הליטופים האין-סופיים של ילדי הגן אף הם לא פגעו באישיותה של טלילה. הגננת, הילדים וטלילה היו יוצאים לטיול באחו שמסביב לקיבוץ. עם הזמן שכחה טלילה ואולי גם הילדים שהיא באה לאוויר העולם בדיר ולא בבית החולים בעפולה ושהיא איננה אזרחית שוות זכויות ליתר ילדי הגן. ההבדל היחידי שנראה לעין ונשמע לאוזן היה שכשהגננת קראה טלילה, התשובה הייתה מֶה ולא מָה.

 

עם הזמן הטליה גדלה והתפתחה והחברוּת עם ילדי הגן הייתה כמעט מושלמת. טלילה הייתה מקשיבה לסיפורים, לא הפריעה למשחקים והייתה חלק בלתי נפרד מהגן. וכרגיל, המשיכה לשתות חלב פרות שהורתח. יום אחד בדקו ומצאו בהנהלת החשבונות, שההוצאות על חלב גדולות מדי ושיש להקטין את צריכת החלב בגן הילדים של אילנה. בנוסף לכך טלילה אהבה מאוד לאכול שתילי פרחים מיד לאחר שתילתם ולא עוד, אלא שגם מדי פעם הייתה נוגחת בשעת משחק את חבריה לגן.

 

באחד הלילות התעורר אחד החברים בקיבוץ וראה כיצד טלילה מחסלת את עמלו בגינת ביתו. היה אפוא צורך להזעיק את הגננת שהייתה אז בהריון כדי שתטפל בטלילה הסוררת.

 

לכן נפלה החלטה בין אנשי הכספים והביטחון, להחזיר מיד את הכבשה הסוררת למקום הולדתה. ואכן, באין ברירה ומתוך משמעת קיבוצית, נסעה הגננת, הרפתנית לשעבר, עם טלילה להחזירה. "הדירניק" שוב שקל את טלילה וקבע את מחירה. התמורה שולמה כחוק ויותר אין כבשים בגן הילדים. הילדים הזילו דמעה, גם ההורים הצטערו ו"הדירניק" של חמדיה אמר שהוא מוכן לחזור על המבצע. "הכבשה גדלה אצלכם יוצא מהכלל", כך הוא אמר. אולי היה זה בגלל החלב שמקורו ברפת ולא בדיר, אולי בגלל הטיפוח המסור של הגננת שהגיעה לקיבוץ נווה איתן הישר מהרפת הגדולה של קיבוץ יגור ואולי בגלל שהילדים כל כך אהבו אותה.

 

*טליה - כבשה צעירה

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: