יוסל'ה לא זגג / שמאי גלנדר

יוסל'ה לא זגג

שמאי גלנדר - מזרע

איור מאת יעקב גוטרמן

 

מתוך: מיטב הכזב - 90 למזרע

 

יוסל'ה ר., כמו שהיום שמו הולך לפניו כאיש משפחה, מחתן בנים ומכנס נכדים, הדרך שלו לחדר-משפחה הייתה ארוכה מאוד.

איור מאת יעקב גוטרמן

הוותיקים חשבו שאת המושג "רווק מושבע" המציאו לפי יוסל'ה.

 

ישנם כאלה שעוד זוכרים, שיוסל'ה. אמר שהוא לא חושב שהוא יתחתן, כי הוא לא יוכל לסבול שאיזו אישה זרה תסתובב לו בחדר.

 

אבל ליתר בטחון, ניסו המוסדות לעשות כל מה שאפשר כדי לתת צ'אנס לבן-אדם. אם לא מתוך תקווה מעשית, לפחות כדי להקל על המצפון. והדרך המקובלת לאפשר למישהו למצוא שידוך, הייתה לשלוח אותו כפעיל בחוץ. ובשביל בחורים רווקים, הדרך הכי מקובלת הייתה לעשות אותם נהגים של אנשים חשובים.

 

ויוסל'ה נעשה נהג של מאיר יערי. לא פחות ולא יותר.

 

כמעט בכל ערב הייתה מכונית יפה, ירוקה, גולשת אל תוך הכביש הפנימי של הקיבוץ ומתייצבת ליד העמדה, במקום שהיום נמצאת הכניסה התחתונה, המערבית, לאולם המופעים שלנו. פעם הייתה שם עמדה, ששימשה כמחסן של גינות-נוי. המכונית המהודרת עשתה רושם כביר. קשה לדעת איזה רושם היא עשתה על הרווקות, אבל הרווקים הצעירים ממש השתגעו. בימים ההם אי אפשר היה לקבל מכונית לנסיעות פרטיות, והחבר'ה הצעירים ממש השתגעו להחזיק הגה בידיים.

 

ובין הצעירים שחמדו את המכונית של יוסל'ה וחלמו איך לשים עליה יד היה גם דן ג. הוא היה בחור נחמד ושובב שלימים עשה את דרכו לסלע האדום, ונהרג שם. יום אחד דן היה שומר לילה. וזאת הייתה ההזדמנות שלו. בשעות השקטות מאוד, לאחר ששומרות הלילה אכלו ושבעו, ולאחר שהוא גמר לסגור את כל התריסים של בתי הילדים,  הוא פרץ למכונית של המנהיג, ואפילו הצליח להתניע אותה.

 

אבל יותר מזה הוא כנראה לא הספיק ללמוד. המכונית יצאה לו מכלל שליטה. היא זינקה קדימה ונחבטה בכוח אדיר בעמדה, וכל השמשות שלה התנפצו.

 

לסחוב מכונית זה עניין אחד. ולהיות בעל מצפון - עניין אחר. ושני הדברים לא עומדים בסתירה. הבחור נתפס לייסורי מצפון והלך להעיר את יוסל'ה.

 

-          שמע, יוסל'ה, אמר לרווק המושבע, שקפץ לשמע הדפיקות המסתוריות על דלתו,  לא נעים לי אבל סחבתי לך את המכונית ועליתי על העמדה, ונשברו כל השמשות.

-           אז מה, אמר יוסל'ה בלי שום היסוס, מה אתה מעיר אותי בשלוש בלילה, מה אתה חושב שאני, זגג?!

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: