ענן עשן ממלא את הפעוטון / רות בטר

ענן עשן ממלא את הפעוטון

רות בטר - להבות הבשן

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

 

מתוך: "הילדים הם של כולנו" בעריכת גינה גלי - מעין ברוך

 

איור מאת יעקב גוטרמן

הגעתי ללהבות הבשן כחלק מקבוצה של עולים חדשים מבולגריה שהתחנכה בבן שמן והצטרפה לקיבוץ. המדריך היה חבר להבות הבשן ולכן לאחר מלחמת השחרור הגענו ללהבות כחברת נוער, שלמדה חצי יום ועבדה חצי יום. התגייסנו יחד לצבא ואחר כך חזרנו ללהבות הבשן.

הייתי הראשונה מהקבוצה שלנו שנבחרה לעבוד בבתי הילדים. באותה תקופה עוד היו בוחרים מטפלות באופן רשמי.

פרק זמן מסוים עבדתי בבית התינוקות עם ששת הפעוטים שהייתי צריכה להוציא מבית התינוקות לפעוטון. קיבלתי הדרכה מאוד יסודית ממטפלת התינוקות המיתולוגית שלנו, שהייתה ידועה כמטפלת טובה ואחראית מאוד. 

 

כשהגיע הזמן להוציא את הילדים קיבלנו בית ילדים חדש, נקי ומסויד. עבדתי עם עוד חברה מגרעין דרום-אמריקאי ויחד "ליקקנו" את הבית החדש, צחצחנו וניקינו אותו באופן יסודי וקישטנו אותו בתמונות, העיקר שיהיה יפה ונעים.

הילדים היו כבני שנה וחצי, היה אז חורף והיה קר מאוד. באתי מדי יום לעבודה לפני הזמן, כי סברתי שצריך להגיע לבית הילדים לפני שהילדים מתעוררים. הרי זו הייתה לינה משותפת ואין להשאיר ילדים קטנים כל כך לבד כשהם מתעוררים.

שבוע לאחר שנכנסנו לבית החדש הגעתי כרגיל בבוקר, וכשפתחתי את הדלת קיבל את פניי ענן עשן. שמעתי את הילדים הקטנים מכחכחים ומשתעלים. הם ישנו במיטות עם סורגים.

 

דבר ראשון פתחתי את כל החלונות והדלתות. לא ראיתי אש רק עשן. בינתיים הגיעה השותפה שלי, לקחנו שתינו את הילדים על הידיים ויצאנו במהירות מהבית. היה קר מאוד, ושמנו עליהם איזה "סמרטוטים" שמצאנו.

מאחורי בית הילדים הייתה שורת חדרים של מגורי חברים, ביניהם של גדעון לוין שהיה "מורה הדור" של כל המטפלות והמחנכים בקיבוץ הארצי. הוא פתח את חדרו לרווחה בשבילנו ואת כל הפעוטים האלה, שחלקם עדיין זחל, הנחנו על שתי המיטות. הילדים היו מפויחים לגמרי. הם היו חמודים מאוד אבל "טיפלו" בידיהם המפויחות בספרי הפסיכולוגיה הרבים של גדעון, שהיו בכוננית הצמודה למיטה.

הדבר שהטריד את השותפה שלי יותר מכל, והיא חזרה על כך כל הזמן, היה: "אוי, מה יהיה על הבית היפה שהכנו?"

 

לאחר שביררנו את כל מה שקרה בבית הילדים גילינו את העובדות הבאות:

שומרת הלילה הדליקה את תנור הנפט הגבוה, שהיה בנוי משתי קומות, כדי שהבית יתחמם לפני שהילדים קמים משנתם. היא הכניסה את התנור לתוך האמבטיה כדי שיהיה בטוח יותר, שלא תתרחש שריפה, אבל שכחה להוריד את המגבות שהיו תלויות מעל לאמבטיה והאש תפסה את המגבות. למזלנו האש נחנקה, אבל העשן התפשט בכל הבית.

כל הילדים יצאו בשלום, לאף אחד לא קרה שום דבר והנזק הגדול היה רק לספריו של גדעון לוין.

 

שנים רבות לאחר מכן הילדים האלה לא הפסיקו לשאול: "מי הייתה שומרת הלילה?"

מעולם לא סיפרתי להם, זה נשאר סוד כמוס.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: