תודעה מעמדית / רפי שפירא

תודעה מעמדית                       

רפי שפירא – עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

מתוך ספרו: מסעותיי אל מחוזות החך

איור מאת יעקב גוטרמן
 

עוד מימים ימימה, כשבבית מדרשנו נהגתה תורתו של מרכס וצעדנו בשורות מלוכדות באחד במאי,  זכורות לי דמויותיהן השחוחות של משה דהן וציון מזרחי. ממש בעצם הימים של  כריית תעלת המוביל וצינור הירקון-נגב כרו הם תעלות מקומיות לצנרת השכונות הנבנות, או כל דליפה ממעבה האדמה שדרשה את תיקונה. משה שילב את עבודת החפרות גם במסגרות וציון נלווה בנפש חפצה ושוקקה אל ידידו דיויד לעבודות שונות ומזדמנות.

 

ובינתיים בגרתי והוכתרתי למזכיר קבוץ.  והנה, ביום מן הימים הועברה פנייה מצד השניים להטבת מה בתנאי עבודתם, מקץ שנים רבות של כרייה וחציבה. הדילמה כה סבוכה הייתה לפתרונם של ברוני הכלכלה שלנו עד-כי לא היה מנוס מלהביאה בפני הפורום המלא של המזכירות.

פדחתו של הגזבר זבה מגירודים, רכז המשק כבד פה, וכולנו חפויי ראש: כיצד  ניתן לרבע את המעגל, איך אפשר להיטיב משהו עם כיסם של אחרוני החופרים בלא שתקרוס המערכה הפיננסית כולה.

ואז, באחת, אורו פניו של הגזבר, הנושא עמו מורשת מפוארת של הנהלת חשבונותינו: "בואו נשלב את הצורך גם בתרומה ל"תודעה המעמדית" של השניים, נעניק להם במתנה, מדי בוקר את "על המשמר" שעלותו החודשית ליחיד היא - 57 לירות".

נשמו כל מגרדי הפדחת לרווחה, ולאות של שחרור התפשטה בגופם הקשוי והלחוץ, נמצאה הנוסחא הפודה.

 

משה, שמטעמי כשרות נוהג היה לאכול את פת השחרית שלו בחוץ, ישוב על שרפרף או ארגז תנובה, כשפירורי הלחם, קליפות הביצה וגביע הגבינה שלו פזורים ברישול על גבי "על המשמר" המדיף רעננות של צבע דפוס טרי. ואילו ציון, כבר מזמן רציתי לשאלו איזה מדור היה חביב עליו: הכלכלי של טרנופולר, המדיני של  י. עמית, או ביקורתה המוסיקלית האנינה של אוליה זילברמן?

שווים               

קיבוץ ואקטואליה

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: