המאחרים / רפי שפירא ז"ל

המאחרים

רפי שפירא ז"ל - עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

מתוך ספרו: מסעותי אל מחוזות החך

 

בימים אלו נפטר רפי שפירא מעין-שמר. מאז פרסם את ספרו "מסעותיי אל מחוזות החך" היה מקור לא אכזב של סיפורים באתר שלנו. רפי ידע להפוך כל רסיס של זיכרון לסיפור עלילתי-מרתק - דבר שמעטים מבינינו יודע לעשות בכישרון כה רב. צריך לקוות שיימצא מי שימשיך לשלוח לנו מסיפוריו אשר ישמשו מצבה נאותה לפועלו הרב , לא רק ככותב אלא כאדם וכחבר קיבוץ.  יהי זכרו ברוך!

 

לכמה כתבות, מכתבים וסיפורים של רפי שפירא ז"ל, שפורסמו באתר הקיבוצים בשנתיים האחרונות:
מאסטרו צ`ליבידקה והחברה לוצ`יה
תודעה מעמדית
על בושות ומבושים
בטבעת זו
כמה "מסכנים" היינו - על הלינה והחינוך המשותפים, הקיבוץ, 30.11.07
מכתב למערכת "הדף הירוק", 9.8.07
מכתב למערכת "הדף הירוק", 18.10.07
ברשות מי הנבלה הזאת? הדף הירוק, 24.8.06
מכתב למערכת "הדף הירוק", 10.8.06
איור מאת יעקב גוטרמן

 

האוטופיה הקיבוצית לא הכירה במאמיניה-מחולליה כמלאכים. אדרבא, תכליתה הייתה תיקון האדם והחברה. ואכן, הילכו בחצר המחנה בריות שכולן "כמעט מלאכים" זולת חיסרון אחד או שניים שנתן בהם חותם מקומי מיוחד. כל "סגולות-יקר" אלה, לפעמים הייתה בהן לווית חן ולעתים מועקה לשמה, לפי הנסיבות והנפשות הפועלות.

 

כך אצל הגרוסברגים, אנשים תמימי דרך, מסורים ובלתי מזיקים בעליל עד הרגע בו עמדה למבחן עמידה בלוח-זמנים. איצוש ולנה נמנו על המאחרים הכרוניים. איחורם היה כה צפוי שרכזי התרבות, שעה שתלו מודעה לקראת נסיעה להצגה או קונצרט, נוקבים היו במקדמה של רבע שעה, מה שבטוח. אלא שהמאחרים המועדים היו תופסים מהר מאוד את הפרינציפ ומקפידים באיחור הנסמך על "זמן אמת".

 

וכך, ערב אחד היו מחצית מחברי הקיבוץ מהודרים בבגדי חג וקולטורה, ספונים על ספסלי העץ של משאית הסקאניה, בציפייה דרוכה לבואם של השניים. כולם היו דרוכים לקראת חווית "הדיבוק" עם רובינא המזומנת להם בעוד כשעה ומשהו ב"הבימה" ת"א. המחנק החל פושט בגופות החנוטים והמיוזעים, משוועים כבר למשבי הרוח שיחדרו מבעד לברזנט המשאית הנוסעת. איצוש התחנן על נפשה של לנה: "הנה, היא כבר, כבר מגיעה" אך דמותה הענוגה והיפה לא נראתה בשום אופק שהוא. בחלוף חצי שעה נטל ברטיקו הנהג החלטה פיקודית, התניע את האוטו ויוצא לתל-אביב. משך כל הנסיעה - כמנהג אותם אלו שרוצים לעצור את המשאית -  הלם איצוש באגרופו על גג הקבינה בקריאות "עצור, עצור היא כבר באה". חדרה, סיבוב כפר-סבא, רמתיים ופתח-תקווה ועדיין מתמיד איצוש המסור בדאגתו לזוגתו, ולא שעה ברטיקו (לגודל הבנתם של שאר הנוסעים) לקריאותיו. משחנתה המשאית ב"הבימה" מיהר איצוש אל ברטיקו קובל, כשתימהון נסוך על פניו: "עכשיו  עוצרים"?

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: