מאגדות העמק / רפי רוזן

מאגדות העמק

רפי רוזן - שריד

איור מאת יעקב גוטרמן

 

גניגר הוא ישוב קטן מנומנם עד כדי פיהוק, אורכו אינו עולה על רוחבו וקומתו נמוכה מגובהו, עוד כפר אלמוני בעולם.

איור מאת יעקב גוטרמן

לקראת חגיגות הארבעים לתקומת ישראל המתקרבות, בחרו חברי הכפר צוות שבראשו אנשי ארגון מבריקים, בעלי דמיון סוער ופורה הממריא בשעות השראה למרומים - בתקווה לצאת מהאנונימיות המרחפת מעל הכפר כעננה כבדה ומעיקה עד כדי מחנק.

 

בהתקרב החג התברר לחברי גניגר שהצוות יזם תכנית כה עשירה ומגוונת לליל החג, שאורכה ארוך מאורך הלילה עצמו.

 

בחזרה הגנרלית, לאחר תום המסכת, צעדת הדגלים, הדלקת המשואות, רונדו הילדים והזבח גילו הגניגרים שהלילה תם ושמש בּוקר כתומה החלה להפציע מאחורי גבעת המורה והם, החוגגים, עדיין לא הספיקו לרקוד וחמוּר מכך - זיקוקי הדינור שניקנו באלפי שקלים ושאמורים היו להקסים את הציבור בצבעוניותם העליזה, ברחשושי פצפוציהם ובהבזקיהם המביאים עימם פריחת שושני-אש וקשתות מרהיבות החוצות בחושך וצונחות בשלל נורים, עדיין לא נורו.

 

סכסוכים נתגלעו בצוות, מחול שדים החל מפעפע וקיומו של החג הוטל בספק.

 

בצר להם וכמוצא אחרון פנו הגניגרים לישראל, וזה האחרון, שכישוריו ההפקתיים היו ידועים ברחבי העולם כולו ושבטוּב לִבו העניק את שמו למדינתנו הקטנה, הוציא מכסו את הפלאפון ובקולו הסמכותי התקשר לגדולי האמרגנים ברחבי תבל. עד שהתברר לו, שבאמריקה מייצרים לאחרונה סוג חדש של זרקורים שזורקים אלומות אור בעוצמה רבה ובצבעים שונים, אך המיוחד שבהם שבין צבעי האורות השונים יש להם גם אור בצבע של חושך. תוך יומיים הגיעו לקיבוץ שני זרקורים גדולים מסוג זה.

 

בערב החג, בשעה ארבע אחרי הצהריים התאסף הקיבוץ כולו, גברים נשים וטף. היה עוד אור מלא, ואז ניתנה למפעיל הפקודה - והזרקורים האירו את השמיים באור בצבע של חושך - והחלה חגיגת זיקוקים מרהיבה, מפעימה ומקרקסת, שלא נראתה עד אז בעמק.

 

 אחרי חגיגת הזיקוקים, ארוחת ערב חגיגית ומופע של מתי כספי, המשיכו עוד בשירה וריקודים עד הבוקר. אלא שבבוקר, התברר שמפעילי הזרקורים עבדו במשך כל הלילה ולא הצליחו להעביר את הזרקורים מאור בצבע של חושך לאור בצבע של אור, כך שביום העצמאות, עד הצהריים בגניגר נמשך החושך והחוגגים צלו את הסטייקים לאור פנסים.

 

בשעות אחר הצהריים כאשר ישראל הצליח להתקשר בפלאפון עם המומחה האמריקאי, וזה כבר היה בדרכו לארץ במטוס מיוחד, עבר במקרה ליד הזרקורים ירחמיאל מהעלייה השלישית, ובגופו הצנום נתקל בכבל חשמל, המחובר לזרקור ועוד בטרם נפל ירחמיאל נחלץ החוט מהשקע והזרקור כבה.

 

האור בצבע של חושך נמוג ושמש קיצית רכה האירה, מלטפת וסלחנית, את תושבי גניגר, כשהם מכבים את הפנסים ונוגסים בסטייקים נגיסות עייפות, אבל עם הרגשת יעוד ותקווה.

 

בשנה הבאה, עומדים במעמד ראש המועצה אנשי תרבות וחזון לתת לירחמיאל את מנחת העצמאות על שגילה תושייה והצליח בצעד אחד לא זהיר לפתור בעיה הנדסית שטובי המוחות, ביניהם גם בוגרי רופין, ואף אחד בוגר הקורס הגבוה למשאבי אנוש לא הצליחו לפתור. כמו כן, יהיה בין מדליקי המשואות לתפארת מדינת ישראל וקיבוץ גניגר.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: