הייתי ילד וצפיתי בהוצאה להורג / רפי דנן

הייתי ילד וצפיתי בהוצאה להורג      

רפי דנן - ארז

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

"כלבים -  משוטטים" היה מאז ומתמיד מושג אצלנו במשק. הסיפורים הנקשרים במושג זה הם רבים ומגוונים, ולצערי הם אינם נחלת-העבר  בלבד. מדובר, בכלבים שבדרך כזו או אחרת ננטשו על ידי בעליהם, ומצאו את דרכם אל חצר הקיבוץ בחפשם אחר מזון ואחר חברת בני אדם, מקווים למצוא מישהו שיחוס עליהם ויאמצם.

איור מאת יעקב גוטרמן

הכלב המשוטט שעומד במרכז הסיפור הזה לא היה בר מזל דיו. נהפוך-הוא, הוא "זכה" להכיר את הצד האפל ביותר שלנו כבני אדם.

 

הייתי ילד קטן. הייתה זו שעת אחר הצוהריים, פחות או יותר שעת הפיזור מבית-הילדים אל  חדרי ההורים.

אבל נראה שבאותו אחר צוהריים התרכז כל הקיבוץ דווקא באזור בתי הילדים. שם, באופן תמוה למדי הוחלט לקיים באותו היום - "הצגת תכלית", שמטרתה להיפטר מכלב משוטט אחד בכל מחיר.

 

בתוך החצר המוקפת גדר ברזל נמוכה, אשר תוחמת את אזור הפעוטון והגן, התרוצץ כלב זאב גדול ממדים ומוזנח להחריד, כאחוז דיבוק. ביבבות קורעות-לב ניתר בינות לכדורים השורקים מסביבו. מפיו יצא קצף לבן והוא רץ מפינה אחת לאחרת.

מאחד הבתים שמאחורי זירת ההרג, מכיוון מערב, היה זה ע', חבר קיבוץ צעיר, שירה מרובה כלשהו וניכר על כולנו כי נעדר כל כשרון צליפה. אם להודות על האמת, איני זוכר בוודאות שראיתי אותו יורה. לא כל שכן באיזה רובה השתמש ומאיזה מרחק בדיוק ירה.

אך השמועה עברה לה והתפשטה כאש בשדה קוצים, שאכן הוא הוא היורה, ועבורי הוא התקבע כאיש שהיה על הביצוע!

כעבור איזה זמן הוכרע הכלב המסכן סופית.

מעט לפני כן עוד ניסה לשווא להרים את גופו כלפי מעלה, פעמיים, שלוש. עיניו התגלגלו  בחוריהן, יבבה חרישית נפלטה מפיו מבעד לקצף רב. ראשו היה מוטה הצדה על גבי האדמה ויכולתי לראות את מבטו אלינו שואל - ל מ ה?

אני זוכר היטב את גופו השרוע ללא ניע. גוף פצוע ופגוע, דם מהול בחול מכסה פינות רבות בפרוותו החולה, משמש מקור משיכה לזבובים.

כך במשך דקות ארוכות עמדו כל החברים מסביב, ואני, ילד סקרן בניהם, והס גדול הושלך במקום. כשהכל נגמר התפזר קהל האנשים, איש-איש לדרכו ולענייניו.

אנחנו נפגשנו בבית-הילדים ודיברנו ודיברנו רק על עניין אחד.

 

ע' עזב את הקיבוץ לפני שנים רבות.

מקום האירוע נותר כשהיה למעט כמה שינויים "קוסמטיים".

 

לעתים בעוברי במקום, כשבצמרות האורנים מסביב עוברת הרוח - נדמה לי כי העצים מרכינים את ראשם במקומנו.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: