נישואים מאוחרים / רחל ברנהיים

נישואים מאוחרים
מאת רחל ברנהיים, יקום
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן  

זמנים קשים ידענו בעבר.בקיבוצנו ובארץ בכלל. זרם עולים בלתי פוסק דלדל את  המשאבים המעטים, הגביר את המחסור החמור בלאו הכי במצרכים החיוניים. הצנע בתקופתו של דב יוסף כשר האוצר חייב הידוק חגורה ורמת חיים צנועה, לעיתים על סף הרעב.


איור מאת יעקב גוטרמן

בחדרה (תשעה חודשי ציפייה לרשות ומקום לעלייה...) וכאן באדמות הפולג- שם זמני ליקום, (על שם הנחל באדמותיו- ) בשנים הראשונות גרנו באוהלים ובצריפים בנות ובנים בשיכונים מעורבים, הודעה בלבד למזכירות  על כוונה לקשירת  גורל חיים יחדיו זיכתה את הזוג הצעיר באוהל או חדר משפחתי, שנלווה לו גם "פרימוס" – כינוי לצלע השלישית. בדמות רווק או רווקה וכך בלי כל רעש והמולה קמה והייתה משפחה.

 

הממסד הדתי בעל החזון ראה את הנולד, ניצל את צוק העיתים ואט אט החל טווה קורים דקים לפרשם בעתיד, כרשת רחבה מאיימת..כשמצוות "פרו ורבו" לנגד עיניהם. הבטיחו לזוגות בעלי תעודת נישואין נוסף על האושר האישי – עושר גשמי, חיוני: פנקס נקודות שהקנה להם זכות כל הדרוש להקמת קן משפחתי לדש. חסרנו מאד את אותם המצרכים: מזון, כלים כלי בישול ואכילה, לבוש רהיטים וכו'.

 

כתוצאה מהמצוקה הוחלט בשיחת הקיבוץ לאפשר "נישואים מאוחרים" למשפחות המוכנות לחופה וקידושין, בלא לחייב איש. עובדה יש בינינו חברים וותיקים, עוד מעט יהיו  סבים לנינים- עד מאה ועשרים- ושומו שמיים! עדיין לא נשואים כהלכה. כאילו ראו את הנולד – עם הגיעם ארצה הכריזו על עצמם כנשואים. כך נרשמו איש לא חקר מי ואיך השיאם – אם בכלל.

פריחת עסקי הרבנות החלה. "הבה נתחכמה להם", אמרנו, "רווחים גדולים לא יעשו אצלנו".. מהקיבוץ נשלחו אל מתחת לחופה, נאגלות של שניים שלושה ואפילו ארבע זוגות לחיתון. בכך חסכנו דלק להסעות לרבנות בהרצלייה, שכר טרחה, יין וכיבוד, טבעת נישואין – האחת שהייתה בידינו קידשה את כל החברות כבתולות כשרות. עדים לא חסרו  - זוג אחד העיד למשנהו – ומניין לקבלת התפילות והברכות, כי איך אפשר בלעדיהן.. כל המועמדים  לנישואים חיו כמשפחות מזמן, רובם הורים לילד או שניים, או הורים בדרך.

 

נפלה בחלקי חופה משעשעת במיוחד בזכות חברה שכרסה בין שיניה, כל האימונים, תרגולים בבית להליכה זקופה עלו בתוהו. ככל שהתאמצה בהטמנת אוצרה  - הלכה כרסה ונדחפה פורצת קדימה, מזדקרת לעיניו של הרבי עם כל הקפה סביב בחיר ליבה. מבוכתנו התחלפה בצחוק, ובקושי עצרנוהו עד תום הטכס. הרב המבין לרוחנו, ראה את אשר רצה ואמור היה לראות. סמך על סלחנותו של הבורא, נדר נדר לאלוהיו להרבות בתפילות לכפרת כל העוונות.

גם חברה זו זכתה לברכתו, ככלה בתולה וכשרה וטבעת הנישואין קידשה וקישטה את קמיצתה והשתהתה שם – עד הכלה הבאה.      


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: