חתונה ראשונה ביקום / רחל ברנהיים

חתונה ראשונה ביקום

רחל ברנהיים - יקום 

מתוך: "על אדמות נחל פולג", ספר ביכורים, ראה אור בשנת 1989

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן            

 

 

הזמן- התחלת ההתיישבות כאן, ביקום, שמו הזמני היה אז, "על אדמות נחל פולג.". זאב ואני נכנסנו לאוהל משותף, זאת אומרת- התחתנו. הייתי חדשה בקיבוץ לא הכרתי את כל החברים, יחד עם שתי חברות עבדנו בגן הירק, שם רומנטי למדי לעבודה שעשינו, מתוך שקים מלאים ריקבון, המעלים צחנה כבדה, מיינו תפוחי אדמה לזריעה.

איור מאת יעקב גוטרמן

 נחמתנו היחידה הייתה בכך שמקום העבודה היה בפרדס בצל עצי התפוזים, ניחוח פריחתם העז הקל במעט את מצוקתנו. החלטנו להזמין את שתיהן לחתונה יחד עם כמה חברים של זאב, שיערנו שנהיה עשרה, שנים עשר איש, עמם נרים כוסית בערב לציון צנוע של האירוע.

 

באין בבית כל מקור להשגת מצרכים נאלצנו לנסוע העירה להשיג את המצרכים. למחרת השכמנו עם בוקר חצינו שדות וביצה - כביש תל-אביב חיפה טרם נסלל. בת"א ערכנו "קניות": בקבוק יין, שקית עוגיות, שקית סוכריות ומשהו מלוח. לעת ערב פרשתי מפית על ארגז תפוזים שהיה לשולחן, על חבל יישרתי ומתחתי סדין שהיה לדלת לארון הבגדים, ובשעת הצורך שימש גם כחדר הלבשה.

 

תם סידור האוהל. מזגתי מעט יין לכוסיות שהיו על גבי מגש, כשרחש מבחוץ בא לאוזני, חשבתי שזאת הרוח המתגברת. הרחש גבר, רבו הקולות והפצפוצים. הפשלתי את שולי האוהל – בלשון ימינו- פתחתי את הדלת. לנגד עיני ריצדו לשונות אש עליזות, נמשכות לעבר השמיים הזרועים כוכבים. לאורם נגלו החברים היושבים במעגל גדול.

 

ההפתעה הייתה מוחלטת. לא שיערנו שסודנו ניגלה לרבים (היום ידוע מי ה"אשם"..) החברים פתחו בשירה, זאב ואני עברנו עם מגש ועליו ה"כיבוד": תחילה הגשנו כוסית יין ועוגייה, אחר כך כוסית עם סוכרייה, אחר כך כוסית עם מה שנותר. אחר כך... המבוכה. לא היה במה לכבד.

 

וכאילו דבר לא קרה, ומובן מאליו שאין כיבוד, נמשכה השירה והשמחה, כולם הצטופפו, מתחממים מאש המדורה ומהישיבה יחדיו. בעיצומה של השירה הגיעה תורה של ציפורה לשיר לכבודנו שיר סולו. בקולה הזך, קול פעמונים מצטלצל, שרה: "לילה, לילה הרוח נושבת". והיה לילה והייתה רוח. ואיזו רוח, שנינו היינו כחולמים...

 

זאת הייתה החתונה הראשונה כאן על אדמות נחל פולג, היום קיבוץ יקום. מאז ועד היום כל חתונה, ותהיה העשירה והמפוארת ביותר, לא תשווה ברוחה לאותה חתונה ליד המדורה.

שווים               

קיבוץ ואקטואליה

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: