האח החדש

האח החדש
מאת רחל אריאלי, עין גדי
איור מאת שאול קנז

ליואב אח קטן חדש לגמרי עמי שמו. עמי נולד רק לפני שלושה חודשים.

ראש חמוד כזה. קטן ורך כזה. יואב כבר גדול בן שלוש וחצי. הולך לבדו לגן. הוא חושב, "הלוואי ועמי יהיה כבר גדול, אני אלמד אותו לשחק כדורגל ותמיד יהיה לי שוער מוכן לאימון. אני אלמד אותו לרוץ מהר, ויהיה לי עם מי להתחרות, נוכל לשחק מחבואים ותופסת. זה מצוין שיש לך חבר על ידך. זה מצוין שאוכל לספר לו ספורים לפני השינה כי אני כבר גדול ועוד מעט אתחיל ללמוד לקרוא", יואב מאושר מאד שיש לו אח קטן.

 

חג שבועות קרב ובא. בגן של יואב מתכוננים הגננת נועם והילדים לחג. מה עושים? מקשטים מציירים ציורים צובעים וגם מספרים ספורים. הגננת נועם מספרת. "ספרי ספורים של פעם" מבקשת רינה. רינה אוהבת לשמוע אפילו אלף פעם איך היו היהודים של פעם הולכים בשיירות בשירה וריקודים ועולים לירושלים להביא ביכורים. "לא" קורא יואב, "אני רוצה לשמוע מה עושים אצלנו, מה כ'פת לי איך היה? רוצה לדעת מה נעשה בחג." "חכו, חכו", אומרת נועם, "נדבר על הכל. חשוב לדעת מה היה פעם, וחשוב לדעת מה נעשה עכשיו". נועם מספרת על השיירות הארוכות של גברים נשים וילדים כולם לבושים לבן וראשיהם עטורים. הם מביאים את הפרי הראשון ואת העגלים והגדיים הראשונים מתנה לבית המקדש לכהנים. אבל היא אומרת "הכי יפה אצלנו בחג זה כשכל האמהות עולות עם התינוקות הקטנים שנולדו השנה לבמה. כל אימא עם התינוק שלה ואלה הביכורים הכי משגעים". כל הילדים שמחים ומעונינים רק יואב קופא מפחד. "מה?" הוא חושב, "את עמי צריך להביא לבכורים? צריך למסור אותו לכוהנים? לקחת אותו מאיתנו?" "לא" הוא מחליט, "בשום פנים ואופן לא אתן את עמי לביכורים". מאותו יום בקושי חשב יואב על משהו אחר. כל מיני תכניות עלו במוחו והוא לא ידע במה לבחור. לדבר עם אבא ואימא? אבל נועם אמרה שכל האמהות עולות לבמה גאות ומאושרות. להגיד שהוא לא מסכים? יצחקו ממנו יגידו ילד קטן מה הוא מבין. ללמד את עמי להגיד לא?

 

עמי עוד לא מדבר, ולמרות שיואב מבין כל מה שעמי רוצה אולי אחרים לא יבינו. סוף, סוף החליט מה לעשות. בערב החג בבוקר אמר לאימא, "אימא אני כבר גדול תני לי להביא את עמי לטיפול". "בסדר" אמרה אימא, "אבל תיזהר שלא תרד עם העגלה מהמדרכה". יואב לקח את העגלה ויצא עם עמי בדרך אל הטיפול. אבל האם הגיע לשם? מה דעתכם? לא ולא כמובן שלא. יואב הכין לעצמו עוד מקודם מקום להסתתר. הכין שם מים ותה בבקבוקים כדי שעמי לא יהיה צמא, הכין שם ביסקוויטים וחיתולים כדי שעמי יהיה נקי ולא ירעב, ולשם דחף את העגלה. רחוק רחוק בקצה המשק מאחרי שיחים ועצים שלא יראו אותם. מסתור יפה עם דשא מלמטה וצל עצים מלמעלה עם גדר של שיחים מסביב ,רק שניהם, שני אחים.

 

אימא באה לבקר את עמי והמטפלת אומרת. "עמי בכלל לא הגיע היום לטפול, חשבתי שהוא חולה בבית." אימא רצה לגן, אותה תשובה. אימא פורצת בבכי נורא מה קרה היכן הילדים? לאן נעלמו? אבא וכל החברים מתעוררים לחפש, הרי לא יתכן שחטפו אותם כך באמצע היום. יואב כלל לא רב עם אימא, הכל היה בסדר...אולי הנמר...אולי... כולם מבוהלים כולם נרגשים.

" כך אי אפשר" אומר גדי, "צריך להתחלק לקבוצות ולחפש באופן מאורגן". וכך עשו התחלקו לקבוצות כל קבוצה קיבלה משימה שטח לחיפוש.

 

ובינתיים יואב ועמי מבלים נחמד. יואב משחק עם עמי, נותן לו מים מהבקבוק, מוצץ למצוץ, נותן לו ביסקוויט כשהוא רעב, כי יואב מבין בדיוק מה עמי רוצה. החום גובר ושני האחים נרדמים בצל. יואב ישן וחולם שהוא כבר גדול ובצבא ושומר על הקיבוץ ועל עמי שלא יקרה להם רע. אבל עמי התינוק לא חולם. הוא מתעורר ורוצה את אימא. ומה עושה תינוק שרוצה את אימא? נכון הוא בוכה. שמעו המחפשים מיהרו ובאו ומה הם רואים? עמי התינוק יושב בעגלה ובוכה ויואב שוכב לידו על הדשא וישן כשראשו על ספר תמונות.

 

השמחה הייתה רבה, אבל גם כעסו על יואב.  אימא אמרה "מה פתאום ברחת ככה יואב"? "לא רציתי שיביאו את עמי לבכורים" ענה יואב, "לא רציתי לתת אותו לכוהנים. הוא שלנו ולא שלהם". שמעו כולם את ההסבר של יואב וצחקו. הם צחקו אבל גם התרגשו. אימא חבקה את יואב חזק ואמרה, "לא חמודי, לא אתן את עמי לכוהנים. אבל האם אתה מסכים שרק אראה אותו לכל החברים כדי שיראו איזה מין תינוק חמוד הוא?" "כן" אמר יואב, "לזה אני מסכים". לקחה אימא את יואב שמה אותו על העגלה וחזרה עם שני חביביה הביתה.

 


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: