היו זמנים... / עפרה גלעד

|

היוּ זמנים...

עפרה גלעד - רמת יוחנן

איור מאת יעקב גוטרמן

איור מאת יעקב גוטרמן

לפני 30 שנה, בּערך

הגעתי ל-'רמה'

חיפשנוּ אווירה אחרת

לאו דווקא - 'חממה',

היה לא קל, חרקוּ שִנָיים

לינה, עדיין משוּתפת

קיבּלנוּ פטוֹר! - וילדינוּ (2)

ישנוּ ב-'משפּחתית' עוֹקפת.

 

 

מצאנוּ פּה חינוּך שוֹנה

דבקוּת, ללא מידה

פּטריוֹטיזם, כּחלוּץ בּוֹנה

גאווה של יחידה

דרכּנוּ לא הייתה סוּגה בּשוֹשנים

כּי בּאנו מהעיר..!

כּשבּרמה, עוד לא הסכינו -

בּשוֹני להכּיר

 

*  *  *

 

 

אך...

חלוּ שינוּיים!! מאז,

כּמעט בּלי מהוּמוֹת,

מ 'חדר' קט, ללא מטראז'

ל-ווילה שתי קוֹמוֹת!

קבּלנוּ - מצרכי יסוֹד

בּחלוּקה שווה,

שלש ארוּחוֹת, וַעוֹד

מהמטבח בּאהבה.

 

 

הייתה - 'שוֹמרת לילה'

גם - 'הוֹבַלת עוֹפוֹת'

וּכשהיא 'נפלה בּפיילה'

שמענוֹ צהלוֹת

היה "גילרם" מפעל צנוּע

חצי יוֹם עבוֹדה

לכל אחד היה ידוּע

בּילוּ שם בִּכְבוּדָה.

 

*   *   *

 

 

סיגריוֹת! היוּ אז בּסִבּסוּד

כּמוֹ האסקוֹט והנוֹבּלס,

לשאר, נתנוּ 'פיצוּי כּיבּוּד'

אך...לא מצאתָ - 'הוֹמלס'

נכוֹן, הייתה אז - תלוּת

נוֹגדת את הטבע,

זרמנוּ עם ההחלטוֹת

יחדיו הוֹספנוּ צבע.

 

 

גם ה 'לינה המשפּחתית'

הפכה סדרי עוֹלם,

המעבר היה מוֹפתי

וטוֹב כּך - לכוּלם.

הכּול קרה פה,- אמיתי!

שכחנוּ זאת מזמן

וכל שנוּי, היה איטי.

זחל לוֹ עם הזמן.

 

 

בּחֶדר אוֹכל - טלטלה!

מאוֹד משמעוּתית,

לקחנוּ ארוּחה קלה

ב..."הגשה עצמית".

מפעל מניב, חברה בּריאה

תרבּוּת, הייתה אז בּרמה

ואני חוֹזרת מתריעה...

על מה - המהוּמה???

 

 

סרטים! ראינו בִּמשוּתף

בּערב על כִּסִאוֹת,

אספנוּ...'כּרטיסים'

כּהחזר לנסיעוֹת.

נמצא את דרך הבּיניים

נוֹסיף עוֹד תקנוֹת

נמשיך ביחד בּינתיים

לִבְנוֹת וּלהיבּנוֹת!!!

 

* * *

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: