תירס / ניבי מרקם (ז'ל)

תירס

ניבי מרקם [ז"ל] - עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

מדי בוקר, או כשנעשה צונן מעט, תפגוש בערב צועדים וצועדות חובבי טבע, ספורט ובריאות, פוסעים במסלולים קבועים.

איור מאת יעקב גוטרמן

מלווים את תהליך הגדילה של תבואות החורף עד הקציר והדיש ובקיץ את גדילת החימצה כשהיא ירוקה. פריה החמצמץ טעים וישנם טיילים הנהנים מצעידה תוך תלישת הפרי ואכילת החמוץ, החמוץ הזה.

 

הכותנה גדלה, טפטפות נפרשות. בכל שורה שניה, קומביין "פטמה" בראשות חג' פאדל משאיר גלי אבנים קטנים בקצה השורות כסימון גמר העישוב להיום וערימת אשפת ארוחות בוקר בצל הברושים. זה עתה נגמר לקט האבוקדו וכבר חנטים ממלאים את מקום הלקט וצוברים גודל לקראת סוף הקיץ. בקיץ התאנים מבשילות והתירס גובה במהירות ומובל לתחמיץ יום, כי כל יום חל בו שינוי מופלג בתפיחת הקלחים, בפריחה ובצבירת הגובה. את התירס משקים גם כן בטפטוף.

 

נער הייתי ועבדתי בהשקיית תירס בצינורות אלומיניום, שלשוה וארבעה צול וממטרות פטיש גדולות שמשקות מעל הנוף. זה היה עוד בתקופת האוליבר הכרסתן והג'ון-דיר דק הגזרה ופאק-פאק בעל הגלגלים הקדמיים הצמודים. את הצינורות יש להציב אנך להניף כשיד ימין אוחזת בקצה הצינור ושמאל תומכת ולעבור כך בין שורות התירס, כעשרים שורות בערך, שם מחברים את הקו מחדש על קרקע יבשה. אלא כשמתארים זאת בכתב זה נראה קל ופשוט. עבדנו יחפים, בתחילה הקרקע הייתה בוצית ונעימה, עיסה רכה של בוץ החליקה בין אצבעות הרגליים. קשה היה לזקוף את הצינורות משום שהיו מלאים במים וצריך היה להציבם בזווית עד שנתרוקנו ואז להעמידם ולשמור על שיווי המשקל שלך ושל הצינור ואז אתה נשתל עוד סנטימטרים בתוך הבוץ הנעים והרגל ממאנת להיעקר. צעד ראשון עיקש לא למוטט את הצינור... עברתי שורת תירס אחת... לשמור את שיווי המשקל שורה שניה... וכה הלאה. הבוץ הופך לאדמה נוקשה גרומסולית בעלת גרגירים שרק סוליה דביקה מונעת את הדקירה בכפות הרגליים וחזרה בריצה לצינור הבא והכל נעשה בריצה. פוקת היחפנים, שהפכה בפינו מכת היחפנים, ננעצת בכאב.

 

צינור בעובי שלושה צול אינו כצינור ארבעה צול שאין בכוחי לזקוף אותו, לייצבו ולהעביר את הצינור ולמרבה החרפה והתסכול הדבר עולה בידיהם של יתר העובדים השרירנים. חם ולח. עלי התירס חותכים בבשר.

 

ב"על-המשמר" התפרסם מדי תקופה קצרה אודות עובד השקיה מאחד הקיבוצים או המושבים שצינור שהניף פגע בכבל חשמל והנ"ל התפחם והפך לז"ל. כאן במחוזותינו זכור לי רק מקרה אחר, דווקא במטע א' של עצי התפוח. שם חצה קו חשמל אלכסוני והמשקים הוזהרו שלא להציב את הצינורות אנכי. אלא שאחד מבני הגרעין לא שת ליבו הציב את הצינור ועוד טרם נגע הצינור קיבל הצעיר מכה עזה ורק בנס יצא בכוויות קלות.

 

לאחרונה בשלו שדות התירס ופוסעי הספורט, הטבע והבריאות, התרבו כבמטה קסם. שקיות מקופלות תופחות את כיסיהם בדרכם הלוך ואותן שקיות מתמלאות קלחי תירס בדרכם אל מול השמש השוקעת. משום מה נראה לי כאילו צעיף של הצנעה והתנצלות מלווה את בעלי השקיות המלאות, או שמא זאת שאלה סובייקטיבית ביותר. לאכילת התירס הצעיר המבושל במלח ומרגרינה, יש ערך הנאה בפני עצמו. הישיבה בצוותא בקילוף תוך שיחת רעים עם הנכדים והנכדות והאישה, או אפילו כשעושים מלאכה זאת לבד, ואז באים הרהורים על מה שהיה ומה שיהיה, ומה שעכשיו. עולה הריח מהירוק והזהוב, מסיבי החום והלבנבן שבוקע מזקן התירס, שדגדוגיו נשלחים במגע עדין אל קרסוליך.

 

אחר הקציר בקומביין המשוכלל ומילוי הרמפות באים השכנים מאום-אל-קוטוף ומלקטים בצנעה שלא להינזף ולהימנע מהעלבונות. את התירס, מסבירים לי, מגרדים מהקלחים אל שקיות ניילון ומקפיאים בפריזר וכך אפשר לאכול מרק תירס תקופה ארוכה וזה "אחסן מן קוויס" (יותר טוב מטוב). לאחרונה התרוקן בית המועצה החדש מעובדיו ונראו לפתע כל הפקידים והפקידות ממחלקת הארנונה, מס רכוש, בריאות הציבור, התרבות, תברואה וכו'. כולם היו שם בשדה, מלקטים פאה ונהנים משכחה, ככתוב.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: