לינה משותפת / ניבי מרקם (ז'ל)

לינה משותפת

ניבי מרקם [ז"ל] - עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

עם ערב הוארו החלונות בחדרים הצרים. המנורות על עמודי העץ הגבוהים נידלקו בשלב מאוחר יותר כאשר החשמלאי הפעיל את השלטר המתאים קטע אחר קטע.

איור מאת יעקב גוטרמן

בתחילה הוארה הגדר הסובבת את המחנה, אחר כך לאט הוארו אזורי מפתח: בית הכסא הציבורי, אזור חדר האוכל, השביל אל בית התרבות, אזור הדיר, הלול והרפת. המרחקים בין פנסי התאורה היו גדולים והותירו טלאים אפלים רבים עד דומה הייתה החצר שרויה בחשיכה יותר מאשר מוארת.

 

האנשים התכנסו בחדריהם. בחוץ עבתה העלטה והתנים פתחו בניגוניהם, מתקשרים, מחליפים רשמים ומכריזים על טריטוריה בל יעיז תן זר לקרוב ואילו אחרים מביניהם מזמינים את אחיהם לטפל בפגר חמור שהושלך לוואדי.

 

בשעות אלה הייתה החרדה מעיקה עלי, חרדה לא ברורה העיקה על הגרון. למרות שפע משחקי החדר שהייתי שקוע בהם עם הורי, סריות קלפים על סופרים: י.ל. פרץ עם השפם העבה, יוסף חיים ברנר בעל הזקן, פרץ סמולנסקי בעל פני דון קישוט, חיים נחמן ביאליק עגול כסופגניה, מנדלי מוכר ספרים ממושקף המזכיר את מורי היקר גצל, ושלום עליכם ממושקף גם הוא, בעל זקנקן מחודד ושפם דק - אברהם מאפו. ידעתי בעל פה את היצירות ולמי לשייך אותן, זה היה כתוב באדום.

 

היינו משחקים בדוקים דקים מעץ כמו שיפודים של שישליק, אך קצותיהם היו צבעוניים ובהתאם לצבעם כך השתנה ערכם. בריץ'-רץ' על קרטון עבה שנלקח שלל ממועדון הקצינים בקאמפ הבריטי שישב במחנה "עין שמר". דמקה, היינו משחקים המון בדמקה הפוכה ועוד משחק חברה חם-קר, ואחרים.

 

והכל בתוך החדר הקטן ארבע על ארבע מטר. כשעייפתי הנחתי ראש על כתף חמימה של שאולי שהיה מקריא לי סיפורי תנ"ך או יותר מאוחר טרזן, קארל מאי, ז'ול וורן והכל בקריאה מהירה רהוטה והיה מפסיק בשיא המתח, שם הניח קרע של פיסת עיתון קטנה כסימניה בספר ואומר: "המשך מחר, הולכים לישון"!. על הסף נפרדים בחיבוק, אני מריח את הידיים החמות, נודף מהן ריח טוב של לימון והריח של חגורת העור. בכוח רב אני ניתק מהחמימות הזאת על המפתן ורץ אל תוך המולת בית הילדים, ממהר להיכנס אל המצעים הקרירים, נוקש רועד מהסובב אותי ממועקה של חרדה.

 

האורות בבית הילדים כבו, ילל התנים נשמע עתה קרוב כאילו ניצבים הם תחת החלון. לפתע חדלו מניגוניהם וקול חדש בקע מבעד החלון בחדר הגדול. מיד זיהיתי את קול הבריטון העמוק של איז'ק. כאן התוודעתי אל פיגרו מסיביליה, אווה מריה, סנטה לוציה, סונטות ואריות, קטעי אופרות ומזמורים אחרים. ידעתי שהערב לא יהיה סרט צלליות, ככה היה תמיד כשאיז'ק שר, מוטקה ויתר על סרט הצלליות, דומה היה שאף הוא קשוב אל המנגינה שאפפה את בית הילדים. אפילו התנים נאלמו, קולם נדם ואנחנו הילדים היינו קשובים כיוליה של שקספיר לסרנדה של רומיאו.

 

סרט הצלליות נידחה להשכבה של מחר. קרן אור מתאורת החוץ נפלה על החלון והאירה ריבוע על הקיר ממול. מוטקה ידע לנצל תאורה נפלאה זאת והיה מציג לפנינו צלליות מצחיקות, מסעירות ומגונות כפי הרוח שנחה עליו עד כי נלאו הצופים והיוצר וצנחו אל מיטותיהם.

 

פעם כששאולי היה שומר לילה והצטייד ב"שינל" כבד, רובה צ'כי גדול, וחגורת כדורים עיטרה את מותניו, אני הייתי מלא גאווה ותקווה, אמר לי בערב אחרי הסיפור: "בוא, הולכים לשמור"!. אחזנו ידיים ופסענו לאורך הגדר, מדלגים על תעלות קשר חפורות מזוגזגות, הכל אפל ושקט, מלבד התנים. בשמיים רואים היטב את שביל החלב. שאולי מראה לי את הקסיופיה והעגלות, את העקרב והציד ואת נוגה והשמיים זוהרים כל כך מאירים, מראה שהיום אפשר לחזות בו רק במדבר או בלב-ים, עד שהגענו אל בריכת המים על גבעה קטנה. בראש הבריכה היה פרוז'קטור וידית מנואלה ירדה ממנו עד לרגליה, סובבתי לבד את הכפתור שמדליק. אלומת אור עזה האירה את שדה התירס הקצור ואז סובבתי לאט את הפרוז'קטור בעזרת ידית המנואלה ואלומת האור החלה סורקת את השדות ומאלצת את התנים לברוח מפניה, אלה עיניהם מאירות כגחליליות, נועצים מבטי בהלה בזרקור, ניסו לברוח ימינה ואחר כך שמאלה עד שניצבו שורות שורות מביטים אל מקור האור, עיניהם סומות מנצנצות כפנסים. ואז לא פחדתי יותר, אפילו ניסיתי לאמוד את מספרם, הם נשתתקו בהולים מהאור העז.

 

"עכשיו נלך לבית הילדים, צריך לישון!", אמר שאולי, "עוד קצת", התחננתי על נפשי: "טוב, עוד קצת". נגמר, כיביתי את המתג. עלטה כבדה ירדה עלינו ועל התנים. שוב חזר הפחד, שבו היללות, שוב ניגלה שביל החלב ושלל הכוכבים, אלה שהיום כבר לא מכירים אותם ולא מכירים בהם. הלכנו יד ביד בחושך מצריים עד סף בית הילדים, שם נפרדנו. הפעם גבר ריחו של שמן הרובים על ריח הלימון וחגורת העור. "לילה טוב, חלומות נעימים, להתראות מחר בבוקר, פיפי ולישון!". במהירות קופץ למיטה, שוב רועד, מכסה את הראש, רק האף מציץ החוצה שאפשר יהיה לנשום.

 

והתנים חגים בחוץ.

עדכון אחרון: