הוברמן מנגן ביגור / נטע



הוברמן מנגן ביגור
[מתוך: יומן יגור, 18 במרץ 1940]
נטע – יגור
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן
 

עוד ביום שישי תקפה את המחנה "קדחת הוברמן", אשר הגיעה לשיאה בשבת לפנות-ערב, עת התחילו נוהרים ליגור מאות אורחים מיישובי הסביבה...

 

הלמו פטישים בהקמת הבמה ובהכנת מקומות ישיבה. "רצים" יצאו אל כל קצווי המחנה לאסוף את כל הכיסאות מחדרי החברים, ולא נשאר לדייריהם מקום לשבת עליו ולאכול את ארוחתם ה"יבשה", אשר חולקה בשקיקים, מעין "משלוח מנות" אשר ה"פאמעראנץ" התנוסס בראשן לתפארת...


איור מאת יעקב גוטרמן

מחזה משעשע מיוחד במינו הייתה הובלת המנות בעגלה ב"רחובות" יגור. גם ארוחת-מנחה נאכלה בחיפזון גדול ובדרך ארעי, ואכן נמצאו ליצנים אשר קראו לזה בשם "תענית הוברמן".

כל פה מלמל וכל שפה דובבה רק על אותו עניין. בחדר האוכל, במזכירות, בהנהלת החשבונות ולהבדיל - במקלחת: "הוברמן הולך, הוברמן בא".

 

נושא מבדח מאוד שימשו במשך כל השבת השיעול והעיטוש. כל המתעטשים והמשתעלים הוזהרו בכל חומרת הדין לבל יתעטשו ולבל ישתעלו, כי בנפש הקונצרט הוא. סופרו כל מיני "סיפורי בלהות" על שיעולים בקונצרטים, עד אשר סמרו כל השערות משמוע.

 

בשבת, החל מהבוקר ובמשך כל היום הייתה ביקורת ליד שער המחנה. כל שאר השערים נסגרו.

עוד פעולה חשובה נעשתה - כל החמורים של ילדי בית הספר הורחקו מגבולות המשק, כדי שלא תיגרם תקלה בהישמע קולם.

 

- - - הקונצרט התחיל בדיוק בשעה הקבועה. הסדר באולם ולידו היה למופת. לכולם היו מקומות ישיבה. למעלה מ-2000 איש הוכנסו לאולם ואיש לא נשאר בחוץ...

בעלות האמן היהודי הדגול, מייסד התזמורת הארצישראלית, על הבמה, פרץ רעם אדיר של מחיאות כפיים ולאחריו השתררה דממה עמוקה. אך הורמה הקשת וקול הכינור המשתפך ועולה נשמע באולם, וצלילם ורעדם של המיתרים בנגוע בהם הקשת של היד הפלאית מילא את החלל. כל האוזניים היו דרוכות-קשב לרטט הנימות וכל העיניים נשואות אל היד המדובבת את המיתרים. דממה של עצירת-נשימה. אפילו הציפור באחת מארובות התקרה עמדה והקשיבה דומם...

 

כך שמע ציבור של למעלה מ-2000 עובדים, אנשי אדמה ופועלי-חרושת, בחרדת קודש את נגינתו של האמן היהודי הגדול... ותבורך היד המפליאה לעשות, אשר הצליחה לדובב לבבות אף של "אנשים פשוטים" ואלמי-נפש, אשר הודות למגעה של יד פלאים זו נעשתה להם המוסיקה יותר מובנת, ושערי-עולמות נעולים ונשגבים נפתחו לפניהם...

 

היה זה ערב של חוויה אמנותית גדולה!"


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: