בסוף האהבה מנצחת / משה אביר

בסוף האהבה מנצחת [סיפור לט"ו באב]

משה אביר - עין השופט

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

פרק אלף: משלושה יוצא אחד

איור מאת יעקב גוטרמן

זה היה באחד החורפים של המילניום הקודם כשילדי קבוצת פרפר ביקשו ממני - רכז התרבות - רשות לארגן ערב אהבה לקיבוץ. ההיתר שנתתי להם כלל מרכיבים רבים מעולם האהבה ובמרכזו שעשועון שידוכים. נבחרה נערה מקיבוץ שכן, שאמורה הייתה לבחור אחד משלושה גברברים, לבילוי של סרט ומסעדה. נבחר מנחה לערב שהיום הוא נשיא אוניברסיטת חיפה וכשקרא לנערה לבמה, קיבל אחד מהגברים "רגליים קרות" וכך נאלצתי אני, רכז התרבות להציל את המצב ולעלות לבמה יחד עם גבר נשוי ועוד רווק אחד. לאחר סדרת שאלות קצרה שהאחרונה שבהן הייתה מהם תחביביך, לשאלה זאת עניתי תשובה הזויה טניס וסוסים, למרות תשובותי ההזויות קמעא היא בחרה בי. לא תליתי תקוות רבות מדי בבחירה, כי הרי גם בפיקניק ההמוני אשתקד באותן נסיבות שולה בחרה בי ונשארתי רווק.

 

אך טבעי היה שבנשף הריקודים שהיה אחר כך נרקוד את "ריקוד החיים" אני אהבתי את הצעדים הקטנים והמדודים שלה. לא היה ספק מי יהיה הנהג שיסיע אותה הביתה. כל הדרך לביתה ,שוחחנו וצחקקנו לסירוגין. נכבשתי על ידי צחוקה המתגלגל.

 

בפורים של אותה שנה הציגה קבוצת פרפר פרודיה על תכנית השידוכים בה אני מככב (לא הבנתי למה הם שאלו ממני את חולצת הטניס שלי). למותר לציין שאחרי הפרודיה הציגה קבוצת פרפר טכס חתונה, בתקווה שהנבואה תגשים את עצמה...

 

בערב השירה שלאחר ליל הסדר כבר הציגה הלהקה המקומית את השירים שיבוצעו בחתונה...

ראוי היה שייכתב בספרי הסוציולוגיה: דעת הקהל הקיבוצית גררה אותו לחופה. איני יודע באיזה אתר בירח הדבש בחו"ל הוא "נוסד", אבל ביום העצמאות הוא נולד. בחרנו בשם שאי אפשר יהיה לחרוז לו הקשר שלילי - אלעד.

ילדי הגן לעומת זאת כבר סיננו לעברי, אלעד הקרפד. ובבית התינוקות הוא כונה אלעדן כי קודמיו לשישיה היו עמירן, ערן, ניצן, אלירן ומורן.

 

נישואי לא עלו יפה. אף גירושי לא עלו יפה, וכבר על מדרגות הרבנות התחלתי למיין בנות לקראת פרק בית.

 

פרק בית: ההזדמנות האחרונה

 

בחודש פברואר שנת 1982 שבוע לפני פינוי סיני ארגן המדור ליחידים בתנועה הקיבוצית שישה אוטובוסים. שלושה של בנים פנויים ושלושה של בנות פנויות לטיול בסיני שכותרתו "ההזדמנות האחרונה". בדרך לסיני, בהפסקה בגלידה באר שבע היא התקרבה אלי קרבה מסוכנת, שאלה בכמה הגלידה, לא נרמזתי ולא הזמנתי אותה לגלידה. בסביבות נואיבה התחלקנו לקבוצות ויצאנו לטיול רגלי במדבר, היא לא שובצה בקבוצה שלי אבל עזבה את קבוצתה ונצמדה לקבוצה שלנו והשתרכה אחרי. צץ אצלי הפסוק "לכתך אחרי במדבר..."

 

התחלנו לשוחח, היא שאלה כמה ילדים יש לי? עניתי "אחד, ורבים בקנה". נוצר קליק ראשון. בחניון הלילה בדהב המשכנו לשוחח היא הופתעה לדעת שאני מכיר את אביה הסופר, ויודע לצטט מספריו. אני הופתעתי לגלות שנולדנו באותה שנה באותו חודש ובאותו יום, ארבע עשרה ביוני-מזל תאומים. נוצרה בינינו "כימיה" אולי בסיוע האווירה מסביב - "החול והים, רשרוש של המים"...

 

בסוף אותו הערב היא בקשה רשות להיכנס אלי לאוהל לעשרים דקות ונשארה איתי עשרים ושבע שנים... בט"ו באב נחגוג את "ליל העשרים" ועוד שבע שנים.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: