בלינה המשותפת / מרים ארזי



בלינה המשותפת
מאת מרים ארזי, גבעת חיים איחוד
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן  

תקופת  הילדות של ההורים שלכם עברה בלינה המשותפת בבתי הילדים. אנו ההורים היינו מורגלים בכך, סמכנו על ה"מוסדות" ולא התנגדנו, אפילו מבחינה נפשית.

מדי ערב הלכנו עם הילדים לבתי הילדים. כל הורה עם ילדו: צחצוח שיניים, פיפי ולמיטה. כאן החלו הסיפורים, כל הורה בסגנונו, אליעזר למשל, סיפר לעתים קרובות איך " צד נמרים באפריקה".  ואז כל ההורים הלכו לעסקיהם, נשאר אחד מהם  לשמירה מוקדמת עד השעה 10  בה התחילה שומרת הלילה בתפקידה. תקופות מסוימות - כאשר היו כמה ילדים שקטים פחות, היתה גם תורנות של ההורים לשינה בגן. דבר זה היה ל"עונש" לא קטן להורים אך שמחה גדולה לבן אשר החל את הלילה במיטת ההורים בגן.


איור מאת יעקב גוטרמן

לשומרת הלילה היה מקום בו ישבה - לרוב בבית התינוקות של הצעירים ביותר, ומדי שעתיים עשתה "סיבוב". עם פנס גדול האירה כל מיטה ומיטה וכיסתה את אלו שהתגלו מהשמיכה. עם התקדמות הטכניקה היה "שמרטף", בו שמעה השומרת בכי או רעש מכל בית ובית ואף יכלה לנסות להרגיע ברמקול.

למעשה הכל - הרוב - הלך על מי מנוחות וכולם היו מרוצים, עד ש...

לילה אחד השומרת עברה ב"סיבוב" בגני הילדים, וכאשר עברה בגן  "רימון" המיטה של הילד- ניר - היתה ריקה.

חשבה שהוא בשירותים, פתחה את הדלתות, הסתכלה במקלחת -- הילד איננו.

האירה בפנס בחטף בכל החדרים - הכל בסדר --- אך הילד איננו.

חכתה עוד זמן מה בחדר השומרת, חזרה לגן אך --- הילד איננו.

העירה את ההורה הישן בגן, חפשו יחד אך --- הילד איננו.

אולי הלך לישון בחדר ההורים - הלכה לבית ההורים, העירה את אליעזר -  והילד איננו.  ( אני לא הייתי בגבעת חיים באותו הלילה - מ.א.).

כמובן שהחלה בהלה גדולה, הלכו לשומר הלילה, אולי ראה ילד משוטט אך --- הילד איננו.

באותה תקופה אזור הבריכה היה שומם וכן היו תנים בסביבות הקבוץ. ובכן אליעזר העיר את אחד הנהגים שייסע ויאיר את אזור הבריכה, לראות אם הילד שם ולגרש את התנים. --- והילד איננו.

בינתיים הגיעו עובדי המטבח וחדר האוכל לעבודת הבוקר, גם הם הוזעקו לחפש את הילד--- והילד איננו.

ואז אמר אחד המחפשים: עלינו לוודא את הגננת, וקראו לגננת. הגננת המסורה לא איבדה את קור רוחה, ואמרה מוטב אראה במו עיני מה קרה.

קמה והגיעה אל הגן.

בבואה לגן חיפשה שוב במקלחת ובשירותים --- אך הילד איננו.

היא עברה מחדר לחדר וממיטה למיטה, החל מהחדר הראשון בצד שמאל - החדר של ניר  וראתה מיטה ריקה. ואז החלה במלאכה:  הרימה שמיכה אחרי שמיכה לכל ילד וילדה.

כולם ישנו שנת ישרים - עד שהגיעה אל החדר האחרון בצד ימין. הרימה את השמיכה והנה... שני ילדים תחת שמיכה אחת .

האבדה נמצאה

 ומאז הכל בא על מקומו בשלום, והלינה המשותפת נמשכה עוד שנים רבות.


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: